1. לטענת התובעת, אוטובוס של הנתבעת פגע ברכבה בעודו חונה במקביל למדרכה, בעוד שנהג האוטובוס מכחיש זאת.

2. לאחר ששמעתי את התובעת ואת הנהג, עיינתי בכל אשר הוגש וצפיתי בסרטון שצולם במקום ע"י התובעת (הוגש לתיק באישורי לאחר הדיון), באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, אך בחלקה.

3. נתתי אמון מלא בעדות התובעת כי בפעם האחרונה בה ראתה את רכבה, בערב שלפני יום התאונה, הנזק שנראה בתמונות לא היה בו.

4. ניתן לראות בתמונות כי האוטובוס כמעט ו"דבוק" לרכב, ללא יכולת להמשיך לנסוע ולפנות בצומת, כפי שהתכוון לעשות.

5. התובעת צירפה לכתב התביעה תמונות רכבה ותמונות האוטובוס, כאשר ניתן לזהות כי על גבי האוטובוס סימני צבע הדומה לצבע רכבה.

6. הנהג טען כי נסיעתו כוונה ע"י נהג אוטובוס אחר של הנתבעת, אשר נסע מאחוריו, אלא שמשום מה, עד חשוב זה לא הובא למתן עדות, על אף שעדיין מועסק ע"י הנתבעת. כמו כן, הנתבעת לא מצאה לנכון להציג סרטון שצולם ע"י מצלמת האוטובוס.

7. אי הבאת העד הרלוונטי ואי הצגת הסרטון פועלים לחובת הנתבעת, ובהחלט ניתן להניח, כי לו העד היה מעיד על דוכן העדים, ולו הסרטון היה מוצג, שניהם היו תומכים דווקא בטענת וגרסת התובעת.

8. מוכן אני להניח, לטובת הנתבעת, כי הנהג לא הרגיש בפגיעה, אך זו היתה גם היתה, ומלוא האחריות לתאונה מוטלת על כתפיו.

9. רכבה של התובעת חנה כדין בצמוד למדרכה, ואין לבוא אליה בכל טענה.

10. סיכומו של דבר: אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

10.1. נזק לרכב ע"ב חוות דעת שמאי (שלא נסתרה) בסך 6,321 ₪

10.2. שכ"ט שמאי בסך 826 ₪

10.3. בזבוז זמן, טרחה ועגמת נפש בסך 2,500 ₪ (ע"פ לשיקול דעתי ועל דרך האמדנה)

10.4. הוצאות משפט בסך 500 ₪

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום, אחרת יישאו ריבית פיגורים מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

11. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לביהמ"ש המחוזי בת"א בתוך 30יום מיום קבלתו.

12. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"ז טבת תשפ"ו, 06 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.