4. התובע עתר לחייב את הנתבעת להשיב לידיו עלות שירות התיקונים מהמועד שבו התברר שהמכשיר אינו ניתן לתיקון ואילך, השבת התמורה ששילם בעד המכשיר הסלולרי וביטול תשלומים עתידיים, השבת תשלום בסך 100 ₪ בגין שירות "אקספרס", וכן עתר לחייב הנתבעת לפצות אותו בגין עגמת נפש והטעיה. פירוט הסכומים בכתב התביעה אינו ברור, אך הסכום הכולל עומד על סך 6,025 ₪ כאמור.

5. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה וטענה כי פרטי העסקה לרכישת המוצרים הנוספים נמסרו לתובע במלואם, הוא אישר אותם, אך משפנה באותו המעמד לבטל את העסקה, העסקה בוטלה ולא יצאה לפועל, באופן שהתובע לא חויב אף לא בשקל אחד בגינה. עוד נטען, כי התובע הצטרף להסכם שירות תיקונים וכי עותק מההסכם נשלח לו בהודעת טקסט ובדואר אלקטרוני. לאחר שפנה אל הנתבעת לתיקון מכשירו, נמצא שבמכשיר היה נזק שלא ניתן לתיקון. ממילא, נטען, מכשירים אלקטרוניים מטיבם נוטים להתקלקל, ולא תמיד התיקון אפשרי, ובמקרה כזה נקבע בהסכם כי "השירות אינו כולל כיסוי למקרה של אובדן או נזק שאינו ניתן לתיקון". נטען, כי הנתבעת אינה רשאית לבטל את השירות ללא בקשה מפורשת מאת התובע, וכי התובע פנה אליה בדרישה לביטול השירות בחלוף מספר ימים לאחר פנייתו לתיקון המכשיר.

6. כפי שציינתי לעיל, דין התביעה להתקבל בחלקה.

7. באשר לטענה בנוגע להטעיה בפרטי העסקה לרכישת מוצרים נוספים, מתברר כי אלה כלל לא נרכשו בעסקה מיום 7.8.24, כפי שטען התובע, אלא בעסקה קודמת, מיום 17.6.24. יצוין, כי גם במסגרת אותה עסקה רכש התובע מכשיר סלולרי דומה (וגם לגביו הצטרף לשירות התיקונים), אך לא העלה כל טענה בנוגע אליו. אין מחלוקת כי העסקה לרכישת המוצרים הנוספים בוטלה עוד באותו המועד בו בוצעה, וכי התובע לא חויב בדבר בגין העסקה, כך שלא נגרם לו נזק ממוני כלשהו. באשר לטענה כי יש לפצות את התובע בפיצוי לא ממוני בעקבות הטעיה בנוגע לפרטי העסקה, הרי שגם טענה זו דינה להידחות, שעה שהטענה לא נתמכה בראיות כלשהן. להיפך, על פי חשבונית המס שצירף התובע לכתב התביעה, והנספח לרכישת ציוד (נספח ג' לכתב התביעה), עלות המוצרים הנוספים הייתה 3,016.79 ₪, והתשלום חולק ל-36 תשלומים, כך שלא ברור על יסוד מה נטען כי הובטחו בחינם.

8. באשר לטענות בנוגע להטעיה בפרטי הסכם שירות התיקונים; לכתב ההגנה צורף תיעוד לפיו ההסכם נשלח לתובע, כך שיש לדחות את הטענה לפיה לא קיבל לידיו עותק מההסכם. כמו כן, הטענה לפיה נמסר לתובע בעל-פה שהשירות מכסה השירות "כל תקלה, שבר, אובדן או השבתה" בניגוד לתנאי ההסכם הכתוב, לפיו השירות אינו כולל כיסוי למקרה של נזק שאינו ניתן לתיקון - דבר המצוין בהבלטה ובמקומות שונים, לא הוכחה בראיה כלשהי. בנוסף, הסכם השירות קובע כי במקרה של תקלה הניתנת לתיקון, לנתבעת שיקול דעת אם לתקן את התקלה או למסור ללקוח מכשיר חלופי. עולה אפוא, כי במקרה של נזק שאינו ניתן לתיקון, אין זכאות לקבל מכשיר חלופי. הנתבעת הגישה במצורף לעיקרי הטיעון מטעמה הקלטה המתעדת שיחה שנערכה בין שירות הלקוחות של הנתבעת ובין התובע בתום המכירה, ובה הוצג לו סיכום של פרטי העסקה לרכישת מכשיר הסלולר, לרבות שירות התיקונים. עולה מהשיחה כי הוסבר לתובע ששירות התיקונים ניתן למשך חודשיים ללא עלות, ומהחודש השלישי ואילך ניתן בעלות של כ-35 ₪ לחודש, ולא נמסר בשיחה דבר בנוגע לכיסוי בגין "כל תקלה, שבר, אובדן או השבתה". התובע טען בתשובה מטעמו כי ההקלטה מחזקת את טענתו להטעיה צרכנית, אך אין בהקלטה כל תמיכה לטענתו זו.

9. באשר לטענות התובע בעניין אי-תיקון המכשיר והדרישה להשבת עלות המכשיר במלואה, דין הטענות להידחות: לא הוכח, ממילא לא נטען, כי הנתבעת היא שאחראית לקלקול שנוצר במכשיר או כי המכשיר היה פגום, או שהנתבעת התרשלה בתיקונו. להיפך, התובע מאשר כי עשה שימוש במכשיר למן רכישתו ועד למסירתו לתיקון. הגם שנמצא כי התקלה אינה ניתנת לתיקון, והתובע אינו חולק על כך מאחר וציין בכתב התביעה שבדיקה נוספת במעבדה פרטית העלתה שלא ניתן לתקן את המכשיר - אין משמעות הדבר כי הנתבעת חבה להשיב לתובע את התמורה ששילם בעד המכשיר, לבטל תשלומים עתידיים שהתובע חייב לה בגינו, או שהדבר מפקיע באופן כלשהו את העסקה לרכישת המכשיר.

10. באשר לתשלום בסך 100 ₪ ששילם התובע בגין "שירות אקספרס", מצאתי להורות על השבת הסכום. הסכם התיקונים קובע כי המכשיר שבשירות זכאי לתיקון ראשון ללא תשלום עבור התיקון. אמנם, מצוין בהסכם השירות כי הנתבעת רשאית להציע שירות נוסף בתשלום כגון שירות "אקספרס", אולם משלא הוצגה הסכמה של התובע לשאת בעלות השירות הנוסף - מצאתי להורות על השבת התשלום לידיו.

11. עוד מצאתי לקבל את טענת התובע כי יש לזכותו בגין עלות שירות התיקונים כפי שחויב בה, גם לאחר שהתברר כי המכשיר אינו ניתן לתיקון. ככל שהתברר כי המכשיר תקול ואינו ניתן לתיקון, הדבר משמיט את היסוד תחת ההתקשרות בהסכם לשירות תיקונים ביחס למכשיר. אמנם, מצוין בהסכם כי ההסכם ימשיך לחול "כל עוד לא נתבקש ביטולו" אך לא מצאתי הצדקה להמתין לפנייה יזומה של הלקוח לביטול, מקום שלנתבעת היה ידוע היטב, כי המכשיר אינו ניתן עוד לתיקון. זאת ועוד, לטענת הנתבעת התובע פנה אליה לאחר ימים ספורים, והחיוב בוטל, אולם עולה מהראיות כי התובע פנה אליה בנדון עוד ביום 24.4.25 והמשיך להיות מחויב בסכום השירות גם לאחר מועד זה וביחס למכשיר הנדון. משאין לפניי את העלות המלאה של החיוב מיום 3.3.25 ועד לביטול החיוב - תינתן להלן הכרעה מילולית בנוגע לרכיב זה.

12. אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבעת תשיב לתובע את הסכום ששילם בעד "שירות אקספרס" במסגרת מסירת מכשיר הסלולר לתיקון ביום 3.3.25, וכן תשיב לו עלות שירות התיקונים למכשיר זה, כפי שחויב בה מיום 3.3.25, ועד למועד שבו הופסק החיוב.

13. לנוכח הפער בין הסכום הפסוק ובין סכום התביעה - מצאתי שלא לעשות צו להוצאות כלל.

הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת, בתוך 30 ימים מיום שיתקבל בידיהם פסק-הדין.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק-הדין.

ניתן היום, י"ז טבת תשפ"ו, 06 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.