המסגרת הנורמטיבית:

11. סעיף 15 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 (להלן: "פקודת הביטוח") קובע מס' הגבלות שאין להן תוקף כלפי צד שלישי:

15. מקום שהוצאה פוליסה לפי סעיף 3, לא יהיה תוקף, לגבי חבות טעונת ביטוח, לשום דבר בפוליסה הבא להגביל את ביטוחם של המבוטחים בה על סמך אחת הנסיבות האלה:

(1) הגיל או המצב הגופני או הנפשי של הנוהגים ברכב, או משך היותם בעלי רשיון;

על פי סעיף זה, תהא המבטחת פטורה מהחבות לנזקי התובעת, באם יוכח כי הנתבע נהג בעת פסילת רישיונו.

12. כמו כן, פוליסת הביטוח שהונפקה על ידי הנתבעת 2 היא פוליסה תקנית, המבוססת על הוראות תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 (להלן: "הפוליסה התקנית"). הפוליסה התקנית קובעת בסעיף 16 כדלקמן:

"בני אדם הרשאים לנהוג ברכב יהיו אחד או יותר מהמפורטים להלן, כפי שנכתב במפרט, ובתנאי שהם בעלי רשיון נהיגה בר-תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג הרכב, או שהיו בעלי רשיון כאמור בתאריך כלשהו במשך 24 חדשים שקדמו לנהיגה ברכב ולא נפסלו מלקבל או מלהחזיק רשיון כזה על פי הוראות חיקוק, פסק דין, החלטת בית משפט או רשות מוסמכת אחרת..."

13. הפסיקה בדין הפלילי ובדין האזרחי מחייבת ידיעת הנהג על פסילת רישיון הנהיגה שלו (ראו; ע"פ 2514/92 מדינת ישראל נ' בן נאג'י, פ"מ מו(3), 771,774 (1992) ); ע"א 11924/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה ממו ז"ל [פורסם בנבו] (20.6.2007)).

14. בעניין רע"א 2330/12 עזבון המנוח מנור ז"ל נ' מויאל [פורסם בנבו] (6.5.2012) נקבע: "...הפסיקה דחתה את רעיון "הידיעה הקונסטרוקטיבית", ונקבע שחבותו של המבטח תפקע רק אם הנהג המבוטח מודע לפסילה או לפחות נמסר לו גזר הדין בדרך מקובלת. בהתאם לכך נקבע, כי באין הודעה לנהג על שלילת רישיונו אין לראותו כמי שנהג בעת פסילה" (פסקה 8).

15. בעניין ע"א 7602/06 עזבון חאדג'ג' ז"ל נ' מלכה [פורסם בנבו] (11.10.2011) נקבע כי נדרשת הודעה של ממש אודות הפסילה וצורך להביאה למודעותו של הנהג, כדי שהפסילה תשתכלל (פסקה 24).

16. עם זאת הובהר בפסק דין חאדג'ג כי משלוח ההודעה על התליית הרישיון ראוי שייעשה באמצעות דואר רשום ולא בדואר רגיל ולפיכך בנסיבותיו של פסק הדין משההודעה על ההתליה לא נשלחה באמצעות דואר רשום ולא הוכחה ידיעה בפועל של הנהג- קבע בית המשפט כי אין מקום לשלילת הכיסוי הביטוחי.

17. אותו הדין חל גם כשמדובר בנזקי רכוש, מכוח מגמת הפרשנות האחידה של תנאי הפוליסה בשאלת הכיסוי הביטוחי בגין נזק גוף ונזק רכוש (ראו; רע"א 2605/07אריה חברה לביטוח בע"מ נ' אבו [פורסם בנבו] (10.3.2009).

18. חלק ז'בתקנות התעבורה הוא העוסק ב"שיטת הניקוד בעבירות תעבורה". תקנה 550(א)קובעת, כי הודעה בעניין "אמצעי התיקון" שחל על הנהג תישלח אליו בדואר רשום. תקנה 550(ב)קובעת, כי הודעה שנשלחה כאמור בתקנת משנה (א) - "יראו אותה כמסורה לנהג בתום 15 ימים מיום משלוחה, זולת אם הוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה".

19. הנה כי כן, התקנות קובעות חובה של המצאת ההודעות בדואר רשום, וכן קובעות חזקה, ניתנת לסתירה, אודות קבלת הדואר הרשום בידי הנמען.

מן הכלל אל הפרט:

20. בנסיבות העניין ולאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים בחומר הראיות שהונח בפני ועדויות הצדדים באופן בלתי אמצעי, הגעתי לכלל מסקנה כי עלה בידי התובע להוכיח אחריות הנתבע 1 לתאונה ולנזק שנגרם . אולם, לא עלה בידי הנתבע 1 לסתור את חזקת המסירה של ההודעות בדבר ההתליה של רישיון נהיגה ועל כן אני קובעת כי הנתבעת 2 עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח ידיעתו של הנתבע 1 על דבר התליית רישיון הנהיגה לפני מועד התאונה. ואלה נימוקיי:

21. לעניין האחריות לקרות התאונה- אין מחלוקת בין התובע לנתבע 1 כי האחריות לתאונה רובצת על כתפיו של האחרון, אשר אף לא התגונן מפני התביעה. ר' גם פרוטוקול הדיון מיום 14.5.25 עמ' 1 ש' 19-29 עמ' 2 ש' 1-6:

העד מטעם התובעת לאחר שהוזהרה לומר אמת מעיד:

ש: איך קרתה התאונה?

ת: היה פקק עמדנו בו ופתאום הוא נכנס בנו מאחורה. החלפנו פרטים. בכפר מנדא בצומת. הוא מודה שהוא נכנס בי.

מר עומר עפוני לאחר שהוזהר בדבר חובתו לומר אמת מעיד:

התאונה קרת פתאום נהיה פקק והיינ במהירות אז עצרתי ופגעתי לו ברכב בפנס האחורי בא השוטר בדק רישינות הכל בסדר החלפנו פרטים ונסענו פתאום הביטוח לא רוצה לשלם הלכתי לחדש את הביטוח ולקחו ממני הסוכן אומר לי 30 אחוז תוספת שעשית תאונה והם משלמים את הנזק הוא העלה את המחיר ב-30 אחוז.

ש: מה אדוני אומר על כך שהוא בשלילה?

ת: לאן שלחו אני גר באילת?

ש: אדוני יודע על השלילה שהייתה לך?

ת: לא. עשיתי את הקורס למחרת אחרי התאונה אמרו לי שאני בלי רישיון אמרתי שלא יכול להיות."..

22. השאלה שנותרה לדיון היא שאלת הכיסוי הביטוחי לאירוע התאונה אשר נדונה בתאריך 26.8.25. במסגרת הדיון נחקר הנתבע 1 ועומת עם המסמכים שהוצגו.

23. מהחומר שהוגש עלה כי הודעה על ההתליה הרלבנטית למועד התאונה הונפקה ביום 4.6.23 נשלחה בדואר רשום בתאריך 7.6.23 ונמסרה לנתבע לכאורה בתאריך 19.6.23 במענו אשר צוין באילת- 684/24.

24. עוד עלה כי לנתבע 1 עבר נכבד של עבירות תנועה במהלך השנים שגרמו להתליית רישיונו.

25. הנתבע 1 לא הצליח לסתור את חזקת המסירה על משלוח הודעת ההתליה, כאשר תשובותיו בעניין זה היו תלושות ומתחמקות תוך ניסיון להטיל את האחריות בעניין זה על הנתבעת 2 ולא נתמכו בכל אסמכתא. טענתו כי היה ב"צפון" ( לא ברור היכן) "בבית הוריו" הייתה ללא כל תימוכין כאשר אישר כי כתובת מגוריו היא כפי שצוין באישור בדבר משלוח דואר רשום.

26. זאת ועוד טענתו כי שוטר שעצר אותו בדרך לא אמר לא על כך שרישיונו בשלילה, אינה יכולה להוות בסיס בדבר תוקף רישיונו, אשר היא נגזרת של החוק ומשלוח ההודעה על ההתליה שלא נסתר.

27. לאור האמור לעיל אני מקבלת את התביעה במלואה כנגד הנתבע 1 ומחייבת אותו לשלם לתובע סך של 31,869.63 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך כולל של 500 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

28. לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת 2. בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לחייב את התובע בהוצאות בשל דחיית התביעה שכן דובר בנושא שאינו בשליטתו של התובע ו/או ידיעתו.

הצדדים רשאים להגיש בקשה למתן רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מהמצאתו לידיהם.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז טבת תשפ"ו, 06 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.