28. אילה סינקלר

29. נופר בלו

30. נפתלי וקסמן

31. ספיר וטורי

32. נדב סופר

33. נעמה דרזי

34. תמרה שטינברגר

35. אור לויטס

36. יונתן מילר

37. שיין סיימון

38. משה קוריאנסקי

39. שרית איילת עידה יפה

40. Sujnilal Thottiyil

41. Vivek Kumar

42. Della v Mathew

נ ג ד

אייר אינדיה לימיטד

בית משפט השלום בתל-אביב-יפו -יפו

[06.01.2026]

לפני כבוד השופט רונן אילן

פסק דין

לפני תביעה לפיצויים בגין טיסה שבוטלה.

התובעים רכשו כרטיסי טיסה באמצעותם בקשו לטוס מישראל להודו, בטיסת הנתבעת שיועדה להמריא ביום 31.8.23.

למרבה הצער, כשעה לפני שעת הטיסה המיועדת הודיעו נציגי הנתבעת על עיכוב ביציאת הטיסה בשל תקלה במטוס. אותה הטיסה יצאה לבסוף ליעדה רק ביום 3.9.23.

על רקע זה, עתרו התובעים לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויים, כאשר לטענות בדבר זכותם לפיצוי ללא הוכחת נזק הוסיפו התובעים טענות לחיוב בפיצויים לדוגמא בשל התנהלות לא ראויה של הנתבעת בכל הנוגע לשירות שהעמידה נוכח ביטול הטיסה.

הנתבעת מצידה, כופרת בזכות התובעים לפיצוי כלשהו בטענה שביטול הטיסה נבע מנסיבות שאינן בשליטתה, וממילא שגם כופרת בטענות להתנהגות לא נאותה מצידה נוכח ביטול הטיסה.

נוכח טענות אלו, עומדות במוקד התביעה שאלת חבות הנתבעת בפיצוי כלשהו לתובעים בגין ביטול הטיסה, והשאלה באשר לחבות הנתבעת בפיצוי לדוגמא נוכח התנהלותה לאחר ביטול הטיסה.

העובדות

1. הנתבעת הינה חברת תעופה אשר מרכז פעילותה בהודו, ואשר מפעילה טיסות ברחבי העולם.

הנתבעת רשומה בישראל כחברת חוץ ובמסגרת פעילותה זו כחברת תעופה, מפעילה הנתבעת טיסות משדה התעופה בן-גוריון בישראל לניו-דלהי בהודו.

כך, ביום 31.8.23 יועדה להמריא מישראל בשעה 22:10 טיסה מספר 240AIשל הנתבעת מישראל לנו-דלהי בהודו ואשר אמורה הייתה להגיע לניו-דלהי ביום 1.9.23 בשעה 06:50 (להן: "הטיסה").

2. התובעים כולם, היו חלק מציבור הנוסעים אשר רכש כרטיסי טיסה ויועדו לצאת מישראל באותה הטיסה.

3. בשעה היעודה התייצבו התובעים בשדה התעופה ובתום הליך שגרתי של כרטוס ומסירת מטען המתינו לטיסה.

כשעה לפני המועד המיועד ליציאת הטיסה, נמסרה לתובעים הודעה כי הטיסה בוטלה בשל תקלה טכנית שהתגלתה במטוס הנתבעת. בעקבות הודעה זו הועברו הנוסעים, והתובעים ביניהם, לאולם הטיסות הנכנסות כדי לאסוף את הכבודה.

חלק מהנוסעים אשר רכשו כרטיסים לטיסה טס כעבור זמן קצר באמצעות טיסות אחרות, חלק מהנוסעים הועבר ללינה בבתי מלון בישראל וחלק מצא פתרונות לינה בעצמו.

טיסה חלופית של הנתבעת יצאה מישראל לניו-דלהי רק ביום 3.9.23.

4. נוכח האירועים כאמור, פנו חלק מהתובעים לנתבעת בדרישה בכתב לתשלום פיצויים. בין הצדדים לא הושגה הסכמה וביום 31.3.24 הוגשה תביעה זו.

תמצית טענות הצדדים, ההליך והראיות

5. לטענת התובעים, הפרה הנתבעת שלל התחייבויות שהיא חייבת כלפיהם כנוסעים ולכן חובה עליה לשלם להם פיצויים.

לפי גרסת התובעים, האחריות הבלעדית לביטול הטיסה ולנזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מביטול הטיסה רובצת לפתחה של הנתבעת. התובעים מבקשים לדחות את ניסיון התובעת להתנער מחבותה בטענה לכשל טכני שלא בשליטתה וטוענים שלא הוכח כזה כשל.

עוד טוענים התובעים כי התנהלותה של הנתבעת לאחר שנמסר להם על ביטול הטיסה הייתה בניגוד לחובותיה לפי דין. התובעים, לגרסתם, נאלצו להמתין בטרמינל במשך שעות ארוכות מבלי שיימסר להם מידע מלא על האופן בו מתכוונת הנתבעת לטפל בנוסעים, בלי שיסופק להם מזון ושתייה, ואף מבלי שיידעו אם יש כוונה להציע סידורי לינה. במהלך המתנה זו אף נוכחו התובעים לגלות כי הנתבעת נוקטת בגישה מפלה כלפי ציבור הנוסעים, כשהיא מעדיפה מציאת פתרונות לנוסעי המחלקות היוקרתיות על פני מציאת כאלו פתרונות לכלל הנוסעים. במצב זה, נאלצו רבים מהנוסעים למצוא בעצמם טיסות חלופיות גם אם במחיר יקר, חלקם נאלצו למצוא לבדם פתרון לטיסות המשך שתוכננו, וחלקם מצא פתרונות לינה בעצמו ובלי להיזקק לשירותי הנתבעת. רק חלק מהנוסעים לן בבתי המלון לפי הסדר עם הנתבעת ורק חלק גם יצא בטיסה החלופית של הנתבעת ביום 3.9.23.

התנהלותה הלקויה של הנתבעת, כך ממשיכים התובעים, נמשכה גם בתקופה שלאחר מכן ועל רקע ניסיונות של התובעים להיפרע מהנתבעת על הנזק שנגרם להם. הנתבעת, כך נטען, התייחסה לתובעים בזלזול, נמנעה ממתן מענה מהיר וענייני לפניותיהם, וכל שהציעה הוא פיצוי חלקי בלבד כנגד חתימה על כתב וויתור. הצעה אותה דחו התובעים.

בנסיבות אלו, טוענים התובעים שיש להטיל על הנתבעת את מלוא האחריות לביטול הטיסה ולחייב אותה בתשלום הפיצוי הקבוע בחוק בסך של 2,310 ₪ לכל תובע.

עוד טוענים התובעים כי התנהלותה של הנתבעת נוכח ביטול הטיסה גם משיתה עליה תשלום פיצויים לדוגמא, והם עותרים לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 4,830 ₪ לכל אחד מהתובעים, כפיצויים לדוגמא ובנוסף לפיצוי הקבוע בחוק על ביטול הטיסה.

סכום התביעה הכולל, נוכח מספר התובעים, הועמד על 300,000 ₪ ועל סכום זה מבקשים התובעים להוסיף גם את ההוצאות שנגרמו להם בגין הגשת התביעה.

6. לטענת הנתבעת, אין כל בסיס לתביעה וזו בכלל הוגשה בחוסר תום לב, בהצגה מגמתית של האירועים, ובניסיון להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת.

לפי גרסת הנתבעת, ממש בסמוך למועד המיועד להמראת הטיסה, גילה הצוות הטכני שהכין את המטוס לטיסה תקלה במערכות החשמל של המטוס. ניסיונות לתיקון מהיר של התקלה לא צלחו ובלית ברירה, מתוך אחריות עליונה לשמירת בטיחות הנוסעים, לא היה מנוס מביטול הטיסה. תקלה בלתי צפויה זו, ממשיכה וטוענת הנתבעת, אילצה את הנתבעת לשלוח לישראל צוות מיוחד וחלקי חילוף לצורך תיקון התקלה, טיפול שמטבעו ארך מספר ימים. תקלה בלתי צפויה זו, טוענת הנתבעת, איננה יכולה להטיל עליה אחריות לתשלום פיצוי כלשהו לנוסעים בכלל ולתובעים בפרט.

הנתבעת אף מבקשת לדחות את הטענות באשר לאופן בו התייחסה לציבור הנוסעים. הנתבעת טוענת כי פעלה מתוך אחריות לציבור הנוסעים, דאגה למזון ולמשקאות, דאגה להסעות, דאגה לסידורי לינה ואף דאגה לטיסות חלופיות כמיטב יכולתה. ממילא שהנתבעת, אשר טוענת שאיננה חייבת בכל פיצוי לתובעים, טוענת שאין בסיס לניסיון להשית עליה תשלום פיצויים לדוגמא.

הנתבעת מבקשת איפוא לדחות את התביעה.

7. כתב התביעה הוגש נגד נתבעת נוספת, אופן סקי בע"מ (נציגת הנתבעת בישראל), ברם התביעה נגדה נמחקה בהחלטה מיום 27.11.24.

8. התובעים תמכו את גרסתם בעדותם של 2 מהתובעים (התובעים 3 ו- 9).

הנתבעת תמכה את גרסתה בעדותו של מר פרנסיס פרטאפ מיכאלראג', המנהל המופקד על ישראל בנתבעת (להלן: "פרנסיס").

במהלך הדיון אשר התקיים לפני ביום 3.12.25 נחקרו המצהירים, כאשר נציג הנתבעת נחקר באמצעות הוועדות חזותית ממקום מושבו בניו-דלהי הודו, ובתום החקירות סיכמו ב"כ הצדדים את הטענות בעל-פה.

דיון

9. הבסיס לבירור יחסי הצדדים על רקע השיבוש בטיסה מצוי בהוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה").

סעיף 1 בחוק שירותי תעופה מגדיר מהי "טיסה שבוטלה" ובהגדרה זו גם טיסה שהמריאה באיחור של לפחות 8 שעות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה. הטיסה דנא נועדה לצאת מישראל ביום 31.8.23 אולם בסופו של דבר יצאה הטיסה כשלושה ימים לאחר מכן, ביום 3.9.23.

הטיסה הינה לפיכך "טיסה שבוטלה" בהתאם להוראות חוק שירותי תעופה.

10. זכויותיהם של נוסעים במצב של טיסה שבוטלה מוסדרים בסעיף 6 בחוק שירותי תעופה ובאלו גם זכויותיו של כל נוסע לקבלת "פיצוי כספי" כאמור בתוספת הראשונה. אותו פיצוי כספי עמד במועד הרלבנטי לתביעה זו על סך של 2,310 ₪ לכל נוסע.

11. חוק שירותי תעופה כולל הוראות המאפשרות מתן פטור למוביל מתשלום פיצוי במצבים שונים ובאלו גם כאשר ביטול הטיסה נבע מנסיבות שלא היו בשליטתו של המוביל. זו למעשה הטענה אשר עומדת בליבת טענות הנתבעת.

12. לפי גרסת הנתבעת, ביטול הטיסה נבע מתקלה שהתגלתה רק זמן קצר לפני המועד ליציאתה. תקלה חמורה אשר בגינה לא ניתן היה לקיים בצורה בטוחה את הטיסה, כאשר תיקון התקלה חייב הטסת חלק חיוני וצוות מיוחד מהודו, דבר אשר ארך מספר ימים ולא הותיר ברירה אלא לבטל את הטיסה.

13. חוק שירותי תעופה, כאמור, פוטר מוביל מחבות בתשלום פיצוי כספי במצב של ביטול טיסה כאשר נמצא כי: "הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו - לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות" (סעיף 6(ה)(1) בחוק שירותי תעופה).

14. הוראה זו מלמדת, ראשית לכל, כי הנטל להוכיח קיומן של אותן נסיבות המבססות פטור מתשלום פיצוי לנוסע בגין טיסה שבוטלה רובץ לפתחו של המוביל. על המוביל להציג תשתית ראייתית אשר תבסס את הטענה לפטור גם במצב בו בוטלה הטיסה. עוד עולה מהוראות חוק שירותי תעופה כי על המוביל הטוען לקיום אותן נסיבות מיוחדות לביטול הטיסה הנטל להוכיח הן הימצאותן של נסיבות מיוחדות; הן כי מדובר בנסיבות שלא היו בשליטתו של המוביל; ושגם אם היה עושה ככל שביכולתו - לא היה באפשרותו למנוע ביטול הטיסה.

אלו 3 תנאים מצטברים בהם על המוביל לעמוד כדי להוכיח פטור מתשלום פיצוי. השימוש בביטוי "גם אם היה עושה כל אשר ביכולתו - לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות" איננו מקרי. השימוש בביטוי זה בהוראות החוק מבטא דווקנות באותן אפשרויות בהן ימצא מוביל פטור מתשלום פיצוי. השימוש בלשון זו מלמד כי רק בנסיבות חריגות, קיצוניות, עשוי המוביל להיות פטור מתשלום פיצוי בגין ביטול הטיסה. כך עולה מלשון החוק וכך גם פורשה הוראה זו בפסיקה (למשל: ת"א (רחובות) 69167-11-16 אורי רגב נ' אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ [פורסם בנבו] 29.3.17).

15. הנתבעת טוענת כי ביטול הטיסה נבע מתקלה טכנית. חומר הראיות אכן מלמד כי זו הסיבה לביטול הטיסה דנא, אלא שאין בכך די כדי לפטור את הנתבעת מאחריות. תקלה טכנית הרי יכולה להיגרם משלל סיבות. תקלה טכנית יכולה להיגרם למשל מאי-ביצוע טיפול שגרתי במועד. תקלה טכנית יכולה להיגרם מרכיב אשר ניתן היה לצפות שרכיב חלופי לו יוחזק בנמל התעופה. תקלה טכנית הינה גם כזו שאפשר והיה ניתן למצוא לה סימנים שעות רבות לפני המועד בו התגלתה בפועל.

לפיכך, אפוא, תקלה טכנית, ככלל, איננה יכולה להוות "נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת" הנתבעת. להבדיל למשל ממזג אוויר קיצוני או אירוע מלחמה לא צפוי וכיו"ב (ראה למשל: ת"ק (ראשל"צ) 33035-05-13 אלירן מזרחי נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ [פורסם בנבו] 10.10.13).

16. אם כך, הנטל להוכיח קיומן של נסיבות חריגות המצדיקות פטור מתשלום פיצוי במצב של ביטול טיסה מוטל על הנתבעת ומדובר בנטל כבד, שכן רק במקרים חריגים ימצא מוביל פטור מתשלום פיצוי. ככלל, תקלה טכנית איננה כזו סיבה קיצונית הפוטרת מתשלום פיצוי, שכן אפשרות קיומן של תקלות טכניות איננו בלתי צפוי וניתן לצפות מחברת תעופה שתגלה כאלו תקלות טכניות מבעוד מועד, או שתיערך לתיקון תקלה בלוח זמנים כזה שימנע ביטול טיסות. כמובן, אין בכך כדי לקבוע שלעולם לא תתקבל הטענה כי תקלה טכנית מהווה כזו נסיבה חריגה הפוטרת מפיצוי, אלא רק מודגש שעל הנתבעת להציג תשתית ראייתית שתלמד כי אותה תקלה טכנית, בנסיבות הרלוונטיות כפי שהתגלתה, אכן מקימה לה את אותו פטור.

17. עיון בראיות שהציגה הנתבעת לתמיכה בטענה לפטור מתשלום הפיצוי מלמד כי רב הנסתר בהן על הנגלה.

הנתבעת טוענת כי התקלה התגלתה בסמוך למועד המיועד ליציאת הטיסה ושלא ניתן היה לתקן את התקלה באופן שימנע את ביטול הטיסה. דא עקא, שהנתבעת לא הביאה ולו ראיה אחת שתתמוך בטענה זו. העד היחיד מטעמה של הנתבעת היה במועד בו התגלתה התקלה (סמוך לשעה 22:00 לפי שעון ישראל) ספון בביתו וככל הנראה ישן שנת ישרים, שכן התקלה התגלתה בשעות המאוחרות של הלילה לפי שעון הודו. אותו עד, ועל כך אין מחלוקת, לא היה בישראל בזמן האירוע, לא ידע לומר דבר מידיעה אישית ביחס לנסיבות האירוע, ואפילו לא היה במשרדי הנתבעת בזמן האירוע.

כל אשר טען העד היחיד מטעם הנתבעת בקשר לאותה תקלה בגינה בוטלה הטיסה, התבסס על עדויות מפי השמועה. מידע שמסרו לו אחרים. התייחסות מטעמו לתקלה בגינה בוטלה הטיסה איננה איפוא אלא עדות מפי השמועה שאיננה קבילה כלל.

18. הנתבעת הציגה לתמיכה בגרסתה דוחות בהם התייחסות לתקלה ואשר נערכו מספר ימים לאחר האירוע, ביום 3.9.23 (נספח 1 לתצהיר מטעם הנתבעת). עיון בהם מלמד שגם דוחות אלו אינם יכולים ללמד דבר וחצי דבר ביחס למועד בו התגלתה התקלה, ביחס למועד בו ניתן היה לגלות את התקלה, ביחס למועד בו ניתן היה לתקן את התקלה או ביחס לזמינות שאפשר וצריכה הייתה להיות לחלפים הנדרשים לתיקון התקלה.

19. בא כוחה המלומד של הנתבעת הסב את תשומת הלב לכך שהנתבעת חזרה לפעול בישראל בסמוך לאחר האירועים ולאחר פרוץ המלחמה, אולם לא מצאתי שיש בטענה זו כדי להקל בנטל הרובץ לפתחה של הנתבעת. לנתבעת הרי היו נציגים בישראל. הן אלו אשר יועדו לטיפול בתקלה (לטענת הנתבעת בשיתוף פעולה עם חברה מאיטליה) והן נציגה אשר הייתה מופקדת על שירותי הקרקע. לנתבעת גם עובדים מטעמה, אשר לטענתה הגיעו לישראל כעבור מספר ימים כדי לטפל בתקלה, וגם הם היו יכולים להעיד מכלי ראשון על הנסיבות הרלבנטיות.

הנתבעת, ושיקוליה עימה, בחרה שלא להציג עדות של מי מהמעורבים ישירות בטיפול בתקלה. הנתבעת אף לא הציגה חוות דעת מומחה אשר בחן את הנסיבות.

ולפיכך ברי הדבר שהנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות הפוטרות אותה מתשלום פיצוי בגין ביטול הטיסה.

20. מוסיפים התובעים וטוענים כי יש לחייב את הנתבעת גם בתשלום פיצויים לדוגמא ומעמידים את התביעה על סך של 4,830 ₪ עבור כל תובע.

לטענת התובעים, גם לאחר גילוי התקלה שהביאה לביטול הטיסה התנהלה הנתבעת מתוך זלזול בתובעים ולא העניקה להם את השירותים המתחייבים נוכח ביטול הטיסה. התנהלות הנתבעת, כך טוענים התובעים, בטאה אנדרלמוסיה.

21. ההוראה רלבנטית לטענה זו מצויה בסעיף 11 בחוק שירותי תעופה.

הוראה זו מקנה לבית המשפט הסמכות להוסיף על ההטבות להן זכאי נוסע במצב של ביטול טיסה גם "פיצוי עונשי", אם התברר שהמוביל לא העניק לנוסע את ההטבות המגיעות לו במצב זה. פיצוי שאינו תלוי במידת הנזק שנגרמה לנוסע כתוצאה מביטול הטיסה.

ברור כי אין מדובר בפיצוי על הנזק שנגרם עקב ביטול הטיסה, שהרי פיצוי זה כבר מוסדר בהוראות הסטטוטוריות שנדונו לעיל. עסקינן בפיצוי עונשי אשר עלול להתווסף לפיצוי שכבר נקבע באותם מצבים חריגים בהם המוביל לא קיים חובותיו כתוצאה מביטול הטיסה.

22. הנטל להוכחת אותן נסיבות שמצדיקות "פיצוי עונשי" רובץ לפתחם של התובעים, אך די בכך שנמצא שרק שניים מהם הגישו תצהירים ותיארו את היחס כלפיהם, כדי להציב קושי בבירור טענה זו. אפילו היה נמצא שהנתבעת לא התייחסה בצורה נאותה לאותם שני מצהירים, אין תשתית ראייתית שתלמד על היחס שקבלו התובעים הנוספים.

23. ההטבה הראשונה לה זכאי כל נוסע שטיסתו בוטלה הינה אותו פיצוי סטטוטורי.

זכות התובעים לפיצוי זה נדונה לעיל, בשים לב לטענת הנתבעת לפטור מתשלום הפיצוי, אלא שמחומר הראיות עולה שהנתבעת הייתה גם הייתה נכונה לשלם פיצוי זה. כך כתוב במפורש בהודעת דוא"ל מטעמה של הנתבעת מיום 23.10.23 המצורפת לתצהירה של דניאלה מזור (נספח 2). כשנשאלה דניאלה מזור האם נתבקשה לחתום על טופס ולהעביר את פרטי חשבון הבנק שלה לשם קבלת הפיצוי השיבה שלא עשתה כן (עמ' 22; ש' 28 בפרוט'). כך גם העידה דניאלה מזור (עמ' 23-22 בפרוט'). העד הנוסף מטעם התובעים, צח ויטנברג, כלל לא טען בתצהירו שפנה לנתבעת בבקשה לפיצוי ואף לא אחד מיתר התובעים העיד מטעמם.

במהלך הסיכומים הועלתה הטענה שהסכמת הנתבעת לתשלום הפיצוי הסטטוטורי הותנתה בחתימה על כתב וויתור (למשל סיכומי הנתבעת בעמ' 36 ש' 33 ואילך). ככלל, חובתו של מוביל לשלם את הפיצוי הסטטוטורי איננה מותנית בחתימה על כתב וויתור, כך שאפשר והצבת כזה תנאי ואי תשלום הפיצוי עלול כשלעצמו להוות הפרה של התחייבויות המוביל ובסיס לחיוב בפיצוי עונשי. עם זאת, אין זו קביעה גורפת החלה בכל מקרה ובכל מצב בו דורש מוביל חתימה על כתב ויתור וכל מקרה יש לבחון לפי נסיבותיו. יש לראות, למשל, מה נוסח אותו "כתב וויתור" שנדרש או אם הסכים הנוסע לקבל את הפיצוי אך בקש להימנע מחתימה על כתב הוויתור. התובעים לא מצאו להתייחס כלל להצעת הנתבעת, לא מצאו להתייחס לאותו כתב וויתור עליו התבקשו לחתום ולמעשה, הרושם העולה מעדות התובעים הוא שהם ציפו לקבל גם פיצוי לדוגמא ולכן לא הסתפקו בקבלת הפיצוי הסטטוטורי (עדות דניאלה מזור בעמ' 23; ש' 1 בפרוט').

כך מתברר שהתובעים לא הוכיחו שהנתבעת סירבה לשלם להם את הפיצוי הסטטוטורי ואין בטענה זו כדי להצדיק חיוב בפיצוי לדוגמא.

24. ההטבה העיקרית המיידית לה זכאי כל נוסע שטיסתו בוטלה, הינה קבלת שירותי לינה ושירותי מזון ומשקאות.

עיון בראיות שהציגו התובעים מלמד שאין בהן כל טענה ביחס לחבות זו של הנתבעת. התובעת 9, דניאלה מזור, התייחסה בתצהירה להתנהלות הנתבעת ברכישת כרטיס לטיסה חלופית ולהשלכות שהיו לביטול הטיסה על הטיול שתכננה. גב' מזור לא העלתה בתצהירה כל טענה ביחס לשירותים שקיבלה נוכח ביטול הטיסה. העד הנוסף מטעם התובעים, צח ויטנברג (התובע 3), התייחס בתצהירו במספר מילים בלבד להתנהלות עובר לביטול הטיסה אך טען כי כאשר היה ברור שהטיסה מבוטלת חזר עצמאית לבית הוריו.

אף לא אחד מאותם שני עדים העלה טענות ביחס להתנהלות הנתבעת, אולם במהלך הדיון התברר, ולמעשה לא היה במחלוקת, כי לנוסעים הוצעו שירותי מזון, משקאות, הסעה ולינה בבתי מלון.

לא נמצא אפוא שהנתבעת לא עמדה בהתחייבותה למתן אותן הטבות לנוסעים נוכח ביטול הטיסה. וכפי שכבר צוין, טענה לפיצוי עונשי איננה יכולה להטען בצורה גורפת ומצופה היה מכל תובע אשר טען שלא ניתנו לו הטבות שיתייצב וימסור את גרסתו. לפחות במקרה דנא, לא כך נהגו התובעים.

25. הנתבעת, כך התברר, התמודדה כמיטב יכולתה עם התקלה, טיפלה במצוקות הנוסעים כמיטב יכולתה גם בהינתן שהאירוע התרחש בשעת שיא הפעילות בנמל התעופה, ואין יסוד לטענה שהנתבעת התעלמה ממצוקות מי מהתובעים. אכן, ביטול הטיסה ללא ספק הסב נזק לתובעים, נזק ממוני ונזק לא ממוני, אך לכך נועד הפיצוי הסטטוטורי ואין בעצם קיומו של נזק זה כדי להצדיק חיוב בפיצוי עונשי.

26. לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים.

27. וכך ניתן לסכם:

א. הטיסה אליה רכשו התובעים כרטיסי טיסה - בוטלה.

ב. נוכח ביטול הטיסה עומדת לתובעים הזכות לפיצוי הסטטוטורי לפי חוק שירותי תעופה.

ג. הנתבעת לא הצליחה להוכיח קיומן של נסיבות חריגות וקיצוניות המזכות בפטור מתשלום פיצוי. התובעים מאידך לא הצליחו להוכיח קיומן של כאלו נסיבות המצדיקות חיוב הנתבעת בתשלום פיצוי עונשי.

ד. בא כוח הנתבעת טוען שאין להשית על הנתבעת תשלום הוצאות התובעים שכן האפשרות לקבלת הפיצוי הסטטוטורי ניתנה להם טרם הגשת התביעה. לא מצאתי ממש בטענה זו. גם אם אכן ניתנה לתובעים הזדמנות זו, עובדה שלאחר הגשת התביעה עמדה הנתבעת על בירור הטענות ולרבות הטענה לפטור מלא מתשלום פיצוי כלשהו ובכך כפתה על התובעים לנהל את התיק עד תום.

אין אפוא סיבה להשית על התובעים את הוצאות ההתדיינות.

28. נוכח כל זאת אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בסך 2,310 ₪ לכל נוסע ובסך כולל של 97,020 ₪, בצירוף הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. נוכח ריבוי התובעים ייעשה התשלום באמצעות העברתו לב"כ התובעים.

כמו כן אני מחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות התובעים בגין בירור התביעה, באגרה אשר שילמו התובעים בגין הגשת התביעה ובנוסף גם בשכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪.

ניתנה היום, י"ז טבת תשפ"ו, 06 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.