אנה כץ,

נ ג ד

שמעון חיים,

בית משפט השלום בתל-אביב-יפו -יפו

[06.01.2026]

לפני כבוד השופט רונן אילן

פסק דין

התובעת עתרה בתובענה זו לחיוב הנתבע בסך של 80,000 ₪ בטענה להוצאת לשון הרע.

בדיון שהתקיים לפני ביום 25.12.25 הושג בין הצדדים הסדר, כמפורט בפרוטוקול הדיון, על פיו, בין השאר, הסמיכוני הצדדים לפסוק בתובענה ובסכסוך על דרך הפשרה ועל פי שיקול דעתי, ללא הנמקה, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

אף שלפי ההסדר הדיוני עליו הסכימו הצדדים כאמור, לא נדרש מתן נימוק להכרעה, מצאתי לציין שלא נמצא ממש בטענות שהעלה הנתבע כלפי התובעת בפרסומים נשוא התביעה. התובעת הינה שדכנית והתקשרה עם הנתבע בהסכם למתן שירותי שידוך. באותם הפרסומים שעשה הנתבע, הוטחו בתובעת טענות קשות ובאלו הטענה שהינה "נוכלת מדופלמת", הטענה כי לתובעת כלל אין "מאגר של פנויות", והטענה שהנתבע "נפל בפח". בבירור שנערך לפני נמצא שבטענות אלו אין ולא כלום. נמצא שהנתבע קבל גם קבל שירותי שידוך כפי שהתחייבה כלפיו התובעת. אכן, למרבה הצער, לא עלה בידי הנתבע למצוא באמצעות שירותי התובעת את בת הזוג שהוא מבקש, אך אין באי הצלחה זו כדי להצדיק את שלל ביטויי הגנאי שהטיח הנתבע בתובעת. לנתבע עומדת הזכות, ככל מי שמקבל שירות, למתוח ביקורת על השירות שקיבל וממילא שגם לתובעת אין חסינות מפני ביקורת, אלא שלפרסומים שבצע הנתבע אין דבר וחצי דבר עם ביקורת עניינית ויש ויש בהם הוצאת לשון הרע כלפי התובעת.

לפיכך, על סמך כל החומר שלפני, תוך שאני נותן משקל להסכמה בין הצדדים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, אני פוסק כי הנתבע ישלם לתובעת סך של 30,000 ₪, וזאת לסילוק סופי ומוחלט של התביעה נשוא תיק זה. סכום זה ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים בסך 3,000 ₪ כל אחד, החל מיום 1.2.26 ובכל 1 בחדש. תשלומים שלא ישולמו במועדם ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד לתשלום בפועל.

האגרה תוחזר לתובעת, באמצעות העברתה לב"כ התובעת, בניכוי סכום המינימום הקבוע בתקנות.

ניתן היום, י"ז טבת תשפ"ו, 06 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.