1. במסגרת הבקשה שבפניי עותר התובע להוצאת מסמכים שונים שלא גולו במסגרת הליך גילוי המסמכים בהליכים שבכותרת מתיק בית המשפט ולמחיקת הסעיפים (או החלקים בסעיפים) המתייחסים אליהם בתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעים.

2. התובע טוען בבקשתו כי הנתבעים צירפו במסגרת הגשת הראיות מספר רב של מסמכים שלא גולו במסגרת תצהירי גילוי המסמכים הכלליים והספציפיים בשתי התביעות שבכותרת, זאת על אף שהצהירו במסגרתם כי לאחר חקירה ודרישה שביצעו, אין בחזקת החברה מסמכים נוספים שלא גולו. צירוף המסמכים באופן האמור, נטען, אינו עניין של מה בכך שכן בהחלטה מיום 28.12.2022 שניתנה בגדרי ת"א 39736-05-22 הורה בית המשפט לנתבע 5 לפרט מהם המסמכים שברשות הנתבעים ולהצהיר שאין מסמכים נוספים וכן הורה ליתר הנתבעים לתת תצהירים שאין בידיהם מסמכים נוספים. בהמשך לכך הוגשו ביום 19.2.2023 תצהירים חדשים מטעם הנתבעים, ובכלל זה תצהיר של הנתבע 5 מיום 30.1.2023 שבו רשימה מפורטת של מסמכים והצהרה שאין בחזקת הנתבעים מסמכים נוספים. גם במסגרת התביעה בת"א 45098-10-22 הגישו הנתבעים תצהיר גילוי מסמכים מפורט של הנתבע 5 מיום 30.4.2023 וכן תצהירים של יתר הנתבעים, ובכולם הצהרה על כך שאין ברשותם מסמכים נוספים וגם בתצהירים שניתנו על ידי הנתבע 5 ויתר הנתבעים בהמשך להחלטות שניתנו על ידי בית המשפט בימים 11.2.2024 ו-17.4.2024, בשני ההליכים במאוחד, הצהירו הנתבעים שאין ברשותם עוד מסמכים. חרף זאת צורפו לתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעים, "בדלת האחורית", עשרות מסמכים חדשים שלא גולו, הכוללים פרוטוקולים של ועדת ביקורת ותגמול, דפים מאתר לינקדין, תכתובת 'וואטסאפ' ערוכה, הסכם בין קרן אגת לכת"ב, וכן דיווחים או עמודים מדוחות שנתיים.

3. לטענת התובע, ההליך האזרחי מבוסס על עקרון יסוד של "קלפים גלויים", המחייב את בעלי הדין לגלות את מלוא המידע הרלוונטי למחלוקת, וזאת כדי להבטיח הליך שיפוטי הוגן ויעיל, לחשוף את האמת ולמנוע הפתעות ומשכך, על בעל דין לגלות את מלוא המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת המצויים ברשותו ובשליטתו. התובע הפנה, בהקשר זה, לתקנה 60(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018 (להלן:"התקנות") לפיה רשאי בית המשפט לחייב בעל דין באופן מיידי בהוצאות (ואף למחוק את כתב טענותיו) בשל הפרת הוראות התקנות ולתקנה 60(ג) לתקנות המורה כי בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לכך שהיה הצדק סביר למחדלו. עוד טוען התובע כי לא מדובר במחדל טכני אלא בפגם מהותי שכן הנתבעים מגישים ראיותיהם אחרונים והגילוי המאוחר שולל מהתובע את האפשרות לממש את זכותו הדיונית והמהותית להתייחס למסמכים במועד, ואף להציג מסמכים משלימים ככל הנדרש. לפיכך, נטען, לא די בכך שיש להורות על הוצאת המסמכים אלא שגם אין להתיר לנתבעים לעשות שימוש במסמכים שלא גולו במסגרת הליכי גילוי המסמכים ויש להורות גם על מחיקת הסעיפים המפנים אל הנספחים ו/או תיקונם באופן שמסיר את ההסתמכות על המסמכים, כך שלא תתאפשר עקיפת תקנה 60 לתקנות.

4. טענות התובע ביחס למסמכים הספציפיים שעל פי הנטען צורפו שלא כדין לתצהירים יפורטו בגוף ההחלטה.

5. הנתבעים, מנגד, סבורים כי דין הבקשה להידחות שעה שהבקשה מתייחסת למסמכים שרובם המכריע הינו מסמכים פומביים של החברה ו/או מסמכים אשר תוכנם דווח על ידי החברה, אשר היו (או יכלו להיות) בידיעת התובע והינם נגישים לכל אדם, בהיותם פומביים. הבקשה, נטען, הוגשה בחוסר תום לב שעה שהתובע עצמו צירף לתצהיריו עשרות דיווחים ומסמכים שלא גולו על ידו במסגרת ההליכים המקדמיים ומשאין בפי התובע כל טענה כי תוכנם של הסעיפים בתצהירי הנתבעים אותם מבקש התובע למחוק, מרחיבים את חזית המחלוקת. בנוסף נטען כי אף לא אחד מהמסמכים שצורפו לתצהירי הנתבעים פוגע בזכויותיו הדיוניות, ואלו צורפו אך ורק על מנת להציג לבית המשפט תמונה עובדתית מלאה ולאפשר לו להגיע לחקר האמת.

6. טענות הנתבעים ביחס למסמכים הספציפיים שלטענת התובע צורפו שלא כדין לתצהירי הנתבעים, יפורטו בגוף ההחלטה.

דיון והכרעה

7. תקנות סדר הדין האזרחי נוקטות גישה רחבה ביחס להליכי גילוי מסמכים לפיה לבעלי הדין יש זכות לדעת אילו מסמכים "הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת" מצויים או היו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין שכנגד, וזאת בין אם הם מועילים לבעל הדין המחזיק במסמכים ובין אם הם מזיקים לו (תקנה 57 לתקנות). גישה רחבה זו נגזרת מן העמדה הנורמטיבית השליטת לפיה על בעלי הדין "לשחק בקלפים גלויים" (יששכר רוזן צבי, הרפורמה בסדר הדין האזרחי:מורה נבוכים, מהדורה שלישית דיגיטלית (7/2025) בעמ' 397; רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ, בפס' 5, פ"ד נה(1) 515 (1999); רע"א 8761/21 פלונית נ' פלוני, בפס' 8 (נבו, 20.1.2021)).

8. החובה למסור תצהיר גילוי מסמכים מעוגנת בתקנה 57 לתקנות המורה כי לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון יחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים המאמתים את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל הדין ושאיתר בעל הדין לאחר חקירה ודרישה.

9. תקנות סדר הדין קובעות גם את הסנקציות האפשריות בגין הפרת החובה לגלות מסמך שיש לגלותו (או העמדתו לעיון הצד שכנגד), בין היתר בתקנה 60(ג) לתקנות הקובעת כי:

"......בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו...".

10. בבחינת השאלה האם בעל הדין שלא גילה את המסמך אך מבקש להגישו כראיה מטעמו הציג הצדק סביר למחדלו, יש לבחון הן את הטעם לאיחור בצירוף המסמכים והן את חשיבותם היחסית לערך של בירור האמת, שהוא ערך מרכזי בהליך המשפטי, בפרט בכל הנוגע להליכי הגילוי והעיון (רע"א 38325-03-25 אודי נוסינוביץ' נ' אינספירה טכנולוגיות אוקסי ב.ח.נ. בע"מ (נבו, 8.5.2025). בהתאם, ככל שתרומתם של המסמכים לגילוי האמת גבוהה יותר, כך תגבר הנטייה לאפשר את הגילוי המאוחר של המסמך ומנגד, ככל שמדובר במסמך שההשלכה שלו על ההכרעה היא מצומצמת יותר, יהיה בכך כדי לצמצם את הנטייה לאפשר את הצגתו באיחור (רע"א 5727/23 יגאל אייש נ' שלמה ארביב (נבו, 6.9.2023).

11. הנתבעים, בענייננו, אינם חולקים על כך שהמסמכים שפורטו בבקשה לא גולו על ידם וטענותיהם מתמקדות בהצדקה להתיר את צירוף המסמכים לתצהיר חרף אי גילוים.

12. לא ראיתי לקבל את טענתם הכללית של הנתבעים לפיה דין הבקשה להידחות מהטעם שאף התובע צירף לתצהירו מסמכים שלא גולו במסגרת הליך גילוי המסמכים. בעל דין אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולצרף לתצהירו מסמכים שלא גולו כ"משקל נגד" למחדלי בעל הדין שכנגד וככל שהוא סבור שכך אכן נעשה עליו לעתור בבקשה מתאימה לבית המשפט. יובהר כי אין באמור לעיל על מנת להכשיר את הגשת המסמכים שלא גולו בהליך גילוי המסמכים בידי התובע, ככל שאכן צורפו מסמכים כאמור, וטענות הצדדים שניהם בעניין זה שמורות להם.

13. כאמור, הכלל הקבוע בתקנה 60(ג) לתקנות הוא כי בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו. אבחן אפוא, ביחס לכל אחד מהמסמכים שצורפו לתצהירים מבלי שגולו, האם הוא בגדר 'מסמך שיש לגלותו' ואם כן, האם הנתבעים הציגו 'הצדק סביר למחדלם'.

14. יצוין כי הגם שהתובע עתר למחיקתם של כלל הדיווחים והפרוטוקולים שצורפו לתצהירים מבלי שגולו בהליך גילוי המסמכים, עתר הוא, למען הזהירות, כי ככל שבית המשפט יתיר את צירופם של איזה מהמסמכים האמורים, יותר לתובע לקבל לידיו מהנתבעים את מלוא המסמכים הנוגעים לאסיפות ו/או להגיש דיווחים נוספים או משלימים, לשם הצגת תמונה עובדתית מלאה.

פרוטוקולים של ועדות הדירקטוריון

15. הנתבעים צרפו כנספח 167 את פרוטוקול של ועדת התגמול מיום 17.7.2014 הנוגע ל"שינויים בהסכמי העסקה של המנכ"לים המשותפים" וכנספח 219 את פרוטוקול ועדת הביקורת מיום 21.6.2020. לטענת התובע, מקום בו הצהיר הנתבע 5 כי אין בידי הנתבעים מסמכים נוספים, אין להתיר לנתבעים להוסיפם כעת ולעשות בהם שימוש ויש להורות על מחיקת הסעיפים בהם הם נזכרים (סעיפים 362 ו-417 לתצהיר הנתבע 5 וסעיפים 271 ו-323 לתצהיר הנתבע 6) ו/או להורות על תיקונם.

16. לטענת הנתבעים פרוטוקול ועדת התגמול מיום 17.7.2014 צורף לאחר שבתצהיר העדות הראשית מטעם התובע, הועלתה על ידו לראשונה (בסעיף 60) הטענה כי השינויים שביקש לבצע בהסכמה בתנאי ההעסקה של המנכ"לים, אושרו בישיבת דירקטוריון החברה מיום 20.7.2014 ובהמשך אושרו גם באסיפה הכללית. התובע, נטען, לא טען כי השינויים לא אושרו כדין במוסדות החברה ואולם על מנת להעמיד דברים על דיוקם, הבהירו המנכ"לים בתצהיריהם כי השינויים בתנאי העסקתם אושרו גם בוועדת התגמול ביום 17.7.2014. לטענת הנתבעים, מאחר והשינויים בתנאי העסקת המנכ"לים בשנת 2014 אינו נושא המצוי במחלוקת בהליך זה, ברור כי הנתבעים לא ניסו להסתיר דבר וגילוי הפרוטוקול אינו מסמך מפתיע, אינו מרחיב חזית ואינו פוגע בזכויותיו הדיוניות של התובע.

17. בכל הנוגע לפרוטוקול ועדת הביקורת של החברה מיום 21.6.2020 נטען כי בפרוטוקול זה דנה ועדת הביקורת בהקמת שותפות מילניום פוד-טק על ידי המנכ"לים בשנת 2020 וכי בתצהיריהם הבהירו המנכ"לים כי הקמת מילניום אושרה בוועדת הביקורת ובדירקטוריון ואף פרוטוקול זה צורף על מנת להציג בפני בית המשפט את התמונה המלאה כך שגם מסמך זה אינו מסמך "מפתיע" הפוגע בזכויותיו הדיוניות של התובע ואינו משפיע כהוא-זה על תביעתו.

18. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי דין טענות התובע ביחס לפרוטוקול מיום 17.7.2014 להידחות ודין טענותיו ביחס לפרוטוקול 21.6.2020 להתקבל.

בכל הנוגע לפרוטוקול 17.7.2014 אני סבורה כי העובדה שהתובע התייחס לראשונה במסגרת תצהירו למנגנון אישור השינויים בתנאי העסקה של המנכ"לים המשותפים ובאופן ספציפי לאישור השינויים בדירקטוריון ובאסיפה הכללית, מהווה הצדק סביר לצירוף פרוטוקול ועדת הביקורת מיום 17.7.2014, כ"רכיב משלים" לנטען בתצהיר התובע בעניין זה והצגת תהליך האישור במלואו בהתאם למנגנוני האישור הקבועים בדין.

בכל הנוגע לפרוטוקול מיום 21.6.2020, לעומת זאת, לא הוצג כל הסבר לכך שהמסמך לא גולה 'בזמן אמת' במסגרת הליכי גילוי המסמכים בתיק, הסבר אשר חסרונו בולט בשים לב לכך שבסעיף 66 לכתב ההגנה בתיק 45098-10-22 הועלתה ע"י הנתבעים הטענה כי בטרם החלו המנהלים המשותפים בפעילותם בשותפויות המו"פ, הועלה העניין בפני ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה. אף לא נטען כי למסמך זה עשויה להיות תרומה מהותית לגילוי האמת. אין די בטענה כי המסמך נדרש על מנת להציג בפני בית המשפט את התמונה המלאה כדי לשכנע בתרומתך המסמך לגילוי האמת ועל המבקש לעשות שימוש במסמך חרף אי גילויו להצביע באופן ממוקד על חשיבות הראיה. זאת לא נעשה.

ההסכם בין קרן אגת לכת"ב

19. לטענת התובע, לחוות דעת המומחה מטעם הנתבעים צורף, כנספח ה', הסכם אגת-אקסיטרה מיום 10.8.2021 שאף הוא לא גולה בהליכי גילוי המסמכים. הסכם זה, נטען, צורף כחלק ממהלך מתוכנן בקפידה של הרחבת חזית אסורה באשר למידע שעתה נטען לראשונה, שעמד בפני החברה, כביכול, בעת המו"מ על עסקת כת"ב ושעליו הסתמכו כביכול לקביעת שווי מניות אקסיטרה ותמחור מניות החברה שהוקצו לכת"ב. לטענת התובע, אף לא אחד מהנתבעים צד להסכם, וכך גם לא גולה כיצד ההסכם האמור הגיע לידי הנתבעים, באמצעות מי ואיזה מידע נוסף קיים בהקשרו ומכאן שהצגתו באופן האמור פוגעת בזכותו של התובע לנהל הליך בשקיפות, בקלפים גלויים וללא הפתעות.

20. יצוין כי הטענה להרחבת חזית בקשר עם הסכם אגת - אקסיטרה העולה גם במסגרת בקשה למחיקת סעיפים בשל הרחבת חזית שהגיש התובע בד בבד עם הגשת בקשה זו, אשר במסגרתה התבקשה מחיקת כל הסעיפים הנוגעים לעניין זה בתצהירי הנתבעים ואולם, לטענת התובע, הוצאת נספח ה' לחוות דעת המומחה נדרשת הן מטעמים של הרחבת חזית אסורה והן בשל אי גילוי ההסכם בהליכי גילוי המסמכים.

21. לטענת הנתבעים, בניגוד לטענת התובע, צירוף הסכם ההשקעה של קרן אגת באקסיטרה במסגרת חוות דעתו של פרופ' אמיר ברנע, המומחה מטעמם, אינו "מהלך שתוכנן בקפידה" לצירוף מידע וכי ההסכם החתום בין קרן אגת לאקסיטרה (שהחברה אינה צד לו) לא היה בידי החברה, והוא הועבר לפרופ' ברנע מאגת, בהתאם לבקשתו, לצורך ביסוס חוות דעתו המקצועית. הנתבעים, נטען, לא היו צד לבקשתו של פרופ' ברנע וברור כי אם ההסכם החתום, אשר משרת בראש ובראשונה את הנתבעים היה בידיהם במועד ביצוע ההליכים המקדמיים, הם היו מגלים אותו. הנתבעים מוספים וטוענים כי על אף שההסכם בין אגת לאקסיטרה לא היה בידי הנתבעים, כוונת אגת לבצע השקעה באקסיטרה בדרך של עסקת הלוואה המירה, במבנה הדומה לעסקת ההלוואה ההמירה שביצעה החברה באקסיטרה בפברואר 2021, הייתה בידיעת הנתבעים ועל כן צוין הדבר בתצהיריהם והדבר עולה בקנה אחד עם האמור בפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 30.6.2021, אשר גולה בתצהיר גילוי המסמכים של הנתבעים מיום 30.1.2023 כי ישנה קרן אשר בחנה באותם ימים השקעה באקסיטרה וכי מידע בעניין הובא לידיעת המנכ"לים. המדובר, נטען, במידע רלוונטי ביותר לנושא שבמחלוקת (עסקת כת"ב ושוויה של חברת אקסיטרה בעסקה זו) ולכן מסמכי העסקה הינם מסמכים חשובים ביותר. יצוין כי לתשובת הנתבעים צורף תצהיר מטעמו של אריאל מוזס, המכהן כשותף מנהל בקרן אגת מחודש אוקטובר 2017 ועד היום המעיד כי ביום 12.2.2025 פנו אליו ממשרדו של פרופ' אמיר ברנע וביקשו לקבל לעיונם את הסכם ההשקעה שביצעה קרן אגרה בחברת אקסיטרה בחודש אוגוסט 2021 וכי ביום 18.2.2025 נשלח את פרופ' ברנע ההסכם ההשקעה החתום. עוד נאמר בתצהיר כי לפני כן לא מסר ולא התבקש למסור לחברת קפיטל פוינט בע"מ ו/או למי מטעמה את הסכם ההשקעה.

22. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה אני סבורה כי דין הבקשה ביחס לנספח ה' לתצהיר המומחה להידחות. מתצהירו של מר מוזס שצורף לתשובת הנתבעים לבקשה עולה כי לא מדובר במסמך שהיה בידי הנתבעים והם נמנעו מגילויו אלא במסמך שהתבקש על ידי המומחה לצורך הכנת חוות דעתו. אמנם, בשונה ממומחה מטעם בית המשפט, מומחה מטעם בעלי הדין אינו רשאי לפנות מיוזמתו לצדדים שלישיים לקבלת מידע שלא גולה והוא כפוף למגבלות הראייתיות של בעל הדין מטעמו אלא שבענייננו, המסמך שהתבקש לצורך חוות הדעת נדרש למומחה לצורך קבלת אינדיקציה חיצונית לשווי מניית אקסיטרה במועד עסקת כת"ב. בהקשר זה אקדים את המאוחר ואציין כי מאחר ולא מדובר במידע פומבי אשר המומחה מטעם הנתבעים יכול היה להסתמך עליו, הדבר ילקח בחשבון בעת דיון והכרעה בבקשה הנוספת שהגיש התובע להתיר לו להגיש חוות דעת משלימה מטעמו של המומחה מטעמו. עוד אציין כי גם אין בדחיית הבקשה ככל שהיא מתייחסת לצירוף הסכם אגת כנספח לחוות דעת המומחה מטעם הנתבעים, כדי להשליך על ההחלטה בבקשה למחיקת סעיפים מתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעים בטענה להרחבת חזית וזו תיבחן בהקשרה בעת מתן ההחלטה בבקשה זו.

צילומי מסך מאתר לינקדאין

23. לטענת התובעים, הנתבעים צירפו כנספחים 139-140 שני צילומי מסך מעמודי פרופיל באתר לינקדאין של ולדימיר שלאין ושל מר פלג הדר, אשר לא גולו במסגרת הליכי גילוי המסמכים, זאת על אף שבכתב התביעה בתיק ת"א 39736-05-22, קיימת התייחסות מפורשת להצעתו של התובע למנות את שלאין ואת הדר כדירקטורים, ואף הנתבעים התייחסו אליהם בכתב ההגנה בתביעה זו. עמודי הפרופיל האמורים, נטען, מתייחסים לצדדים שלישיים (שלאין ופלג) שאינם עדים במשפט, ושהנתבעים לא זימנו כעדים מטעמם. ככלל, נטען, על מנת להגיש מסמך כראיה, יש להגישו באמצעות עורכו כ"עד מגיש" לצורך הוכחת קיומו ואיתות תוכנו, שכן תוכנו הוא בגדר עדות שמועה. בהתאם עותר התובע למחיקת הנספחים והסעיפים המתייחסים אליהם בתצהיר הנתבע 5 (סעיפים 296-297 לתצהיר).

24. לטענת הנתבעים, בניגוד לטענת התובע, צילומי מסך של עמודי הלינקדאין של ה"ה שלאין ופלג אינם מהווים עדות מפי השמועה שכן צילום מסך של דף אינטרנט או עמוד רשת חברתית מהווה ראית דיגיטלית קבילה, כל עוד מגיש הראיה הוא האדם שקלט בחושיו את הפרסום ברשמת החברתית (קרי, מי שביצע את צילום המסך) ויכול להעיד על כך ממקור ראשון. בענייננו, נטען, הגשת צילומי המסך מאתר לינקדאין כראיה נעשתה על ידי המנכ"לים בבחינת "עדים מגישים" אשר קלטו בחושיהם את הפרסום בלינקדאין ויכולים להעיד על כך ממקור ראשון. מטרתם, נטען, אינה להוכיח כי תוכן הדברים שכתבו שלאין ופלג על עצמם הם אמת, אלא את האופן בו בחרו להציג עצמם במסגרת הפרסום.

25. בכל הנוגע לטענה לפיה צילומי המסך לא גולו במסגרת גילוי המסמכים נטען כי צילומי המסך כאמור לא היו בידי הנתבעים במועד ביצוע ההליכים המקדמיים והם נחשפו אליהם רק בסמוך להגשת תצהיריהם. מאחר ומדובר במסמכים פומביים וגלויים מטעם אנשי התובע עצמו (שהציע למנות אותם למשרת דירקטורים בחברה) הרי שברור שמדובר בראיה שידועה לתובע ובוודאי לא כזו שהוסתרה ממנו. לבסוף נטען כי מאחר ששלאין ופלג היו מועמדיו של התובע לכהונה כדירקטורים בחברה, ברור כי הרקע המקצועי שלהם היה בידיעתו ואף על פי כן הוא בחר להסתיר אותו מהנתבעים, מבעלי המניות של החברה ומבית המשפט וכעת הוא מבקש להוסיף חטא על פשע ולהכשיר את הסתרת המידע על ידו באמצעות בקשה זו.

26. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי דין הבקשה ככל שהיא נוגעת לצילומי המסך מאתר לינקדאין להתקבל. העובדה שמסמך הוא פומבי ונגיש לציבור, ודפי אינטרנט בכלל זה, אינה גורעת מחובתו של בעל דין לגלותו לצד שכנגד. לנוכח תכליתם של הליכי הגילוי והעיון - למנוע פערי מידע ולאפשר את ניהול ההליך ב"קלפים גלויים" - יש לפרש את החובה הקבועה בתקנה 57 לתקנות סדר הדין האזרחי, לגלות מסמכים המצויים ברשותו ושאיתר לאחר חקירה ודרישה כמשתרעת גם על מסמכים פומביים שהוא סבור כי הם רלוונטיים למחלוקת. הטעם לכך הוא שהליכי הגילוי והעיון נועדו לא רק כדי ליידע את הצדדים בדבר קיומם של המסמכים ותוכנם אלא גם על מנת להבהיר לצד שכנגד כי אותם מסמכים, הזמינים לכל (וממילא גם לבעל הדין שכנגד) במרשתת, הם מסמכים רלוונטיים שבכוונת בעל הדין לעשות בהם שימוש כראיה בהליך. משכך, אף ביחס למסמכים פומביים שלא גולו במסגרת הליך גילוי המסמכים ושבעל הדין שמבקש להסתמך עליהם כראיה יכול היה לאתרם לאחר חקירה ודרישה עוד בשלב גילוי המסמכים בהליך, יש להציג 'הצדק סביר' לכך שלא גולו במסגרת הליך גילוי המסמכים. על האמור יש להוסיף כי ככלל, כאשר מסמך לא היה בידי בעל הדין במועד הגילוי והגיע לידיו רק מאוחר יותר, עליו להגיש בקשה לבית המשפט לצירופו כראיה בתוך פרק זמן סביר לאחר הגעתו לידיו. הנתבעים בענייננו טוענים כי דפי הלינקדאין לא היו בידיהם במועד גילוי המסמכים ואולם לא הבהירו מתי ובאילו נסיבות הגיעו לידיהם ומדוע לא יכולים היו להגיע לדפי אינטרנט אלה קודם לכן. פירוט זה נדרש בפרט בשים לב לכך שכבר בכתב התביעה בתיק ת"א 39736-05-22 ובכתב ההגנה שהוגש בגדרי תביעה זו קיימת התייחסות להצעתו של התובע למנות את ה"ה שלאין והדר כדירקטורים. משכך אני סבורה כי לא עלה בידי הנתבעים, בתשובתם לבקשה, להציג הצדק סביר למחדלם ודין הבקשה ביחס למסמכים אלה להתקבל.

תכתובת 'וואטסאפ' ערוכה בין הנתבעים לתובע

27. לטענת התובע, בנספח 9 לתצהירים צורפה תכתובת 'וואטסאפ' בין הנתבע 6 לתובע. התכתובת, נטען, לא גולתה על ידי הנתבעים בהליכי גילוי המסמכים, אך התובע גילה אותה כדין. כעת, נטען, הנתבעים צירפו גרסה ערוכה בה אין אינדיקציות לשיחות טלפון שביצע הנתבע 6 לתובע ולא נענו ומדובר, על פניו, בהצגת מסמך בשינוי מראיה קיימת, הפוגעים בשלמות המסמך, במהימנותו ובתוקפו הראייתי. על יסוד האמור עותר התובע להורות על הוצאת נספח 9 מכרך הנספחים ואת האזכורים בסעיף 38 לתצהיר הנתבע 5 וסעיף 34 לתצהיר הנתבע 6.

28. לטענת הנתבעים, מדובר בתכתובת שגולתה על ידי התובע במסגרת גילוי המסמכים שביצע בהליך זה וההבדל היחיד בין התכתובת שצורפה לתצהירי הנתבעים וזו שגילה התובע היא שבמקרה הראשון מדובך בצילום מסך הטלפון ובשני בשליפה של הנתונים מאפליקציית 'וואטסאפ' ואולם תוכן התכתובות זהה. בנוסף נטען כי בניגוד לטענת התובע, הנתבעים לא ביצעו שום עריכה בתכתובת. קיומן של שיחות שלא נענו בין התובע לבין הנתבע 6, משרתת בעיקרן את טענת המנכ"לים כי ניסו ליצור קשר עם התובע במספר הזדמנויות טרם עסקת כת"ב וכי העדר מענה מצידו עורר אצלם חשש לשלומו כך שלנתבעים אין ולא היה כל אינטרס להעלים שיחות אלה או להסתירן. לבסוף נטען כי מדובר בזוטי דברים וכי ככל שהדבר דרוש, תוצג התכתובת המקורית במסגרת חקירתו הנגדית של הנתבע 6.

29. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להידחות, זאת בכפוף לכך שהתכתובת במלואה תוגש לתיק בית המשפט. כעולה מהבקשה ומהתשובה לה, החסר במסמך שצורף לעומת המסמך המקורי שגולה אין מקורו בהשמטת חלקים מההתכתבויות אלא בהיעדר אינדיקציות לשיחות טלפון שביצע הנתבע 6 לתובע ולא נענו. חסר זה נובע, להסברם של הנתבעים, ממנגנון השליפה השונה של הנתונים. בנסיבות אלה ומשלא הובהר כי הצגת המסמך בפורמט זה נועדה לשרת הצגה נוחה יותר לנתבעים בבחינת "גילוי טפח וכיסוי טפחיים", הגשת השיחות בפורמט שונה אינה מצדיקה להורות על הוצאתם מתיק בית המשפט. עם זאת, על מנת להבטיח את הצגת התמונה המלאה בפני בית המשפט, ראיתי להורות על צירוף התכתובת בתצורה המקורית בה גולתה, כשהיא כוללת את שיחות הטלפון שביצע הנתבע 6 לתובע ולא נענו.

דיווחים ממערכת מאיה

30. לטענת התובע, במסגרת הנספחים לתצהירי הנתבעים צורפו דיווחים ממערכת 'מאיה' של הבורסה, ובהם דיווחים רבים שלא גולו ולא נמסרו לעיון במסגרת הליכי גילוי המסמכים, זאת על אף שבהחלטת בית המשפט מיום 28.12.2022, במסגרת סעיף 13 לתצהיר גילוי המסמכים הכללי של הנתבע 5 מיום 30.1.2023 פורטו ברחל בתך הקטנה אותם דיווחים מיידיים שהנתבעים מצאו לנכון לגלות במסגרת גילוי המסמכים והנתבע 5 הצהיר כי לאחר חקירה ודרישה אין בחזקתו כל מסמך אחר הנוגע לעניינים השנויים במחלוקת בתביעה זו. בכך, נטען, גילו הנתבעים דעתם כי הם אינם נדרשים לדיווחים נוספים ממערכת ה'מאיה' ובנסיבות אלה אין להתיר לנתבעים להגיש דיווחים חדשים שלא גולו, אף אם מדובר בפרסומים פומביים.

31. דיווחים מיידים אלה כוללים, על פי הנטען בבקשה, שלוש קבוצות עיקריות של דיווחים: דיווחים או דוחות הנוגעים לחברות אחרות ובהן כת"ב, מילניום, שור טק וסמארט אגרו (נספחים 79, 170, 183, 184, 216 ו-217), העוסקים בגורמים חיצוניים שאינם צד למחלוקת, בדיווחים שאינם רלוונטיים ושהוגשו בחלקם באופן סלקטיבי; דיווחים ודו"חות של החברה (קפיטל פוינט) משנת 2011 שנערכו ופורסמו טרם סיום הליכי גילוי המסמכים (נספחים 1-2 ו-146); ודיווחים הנוגעים לחברה שפורסמו לאחר סיום הליכי גילוי המסמכים (היינו לאחר דצמבר 2022), הכוללים בין היתר את נספח 3 (עמודים מהדוח החצי שנתי של החברה מיום 30.6.2025); נספח 7 (דיווח החברה מיום 13.8.2025 אודות החזקות בעלי העניין בה); נספים 110-113 (סיום כהונה ומינויים) ונספחים 114-115 (תוצאות אסיפות כלליום מהימים 8.10.2023 ומיום 10.10.2024)). המדובר, נטען, במסמכים שנוצרו לאחר סיום הליכי גילוי המסמכים ובשים לב להיקף המסמכים שצורפו שלא כדין, צירופם, ללא הצדקה, מהווה גם הרחבת חזית אסורה. בנוסף נטען כי חלקם אף צורפו באופן חלקי וחסר. לאור האמור עותר התובע להורות על הוצאת הנספחים האמורים מתיק בית המשפט ולהורות על מחיקת ו/או תיקון הסעיפים בתצהירים בהם נזכרים נספחים אלו.

32. בבקשה צוין כי התובע אינו מבקש לעמוד על קוצו של יוד ולא היה מתנגד לצירוף של דיווח לציבור לו היה מדובר בצירוף של מספר דיווחים בודדים שעשויים להיות רלוונטיים בעניינים שאינם מרחיבים חזית, אולם חלק ניכר מאותם דיווחים שצורפו הם בעניינים מהותיים, חלקם מתייחסים לנושאים שכל המידע בעניינם מצוי בידי הנתבעים ואילו גולו דיווחים אלו בהליגי גילוי המסמכים כדין, ייתכן שהתובע היה מבקש לקבל מידע נוסף באותם עניינים, או לצרף מסמכים נוספים מטעמו. חלק אחר מאותם דיווחים, נטען, אף מהווה הרחובות חזית אסורות. בנוסף נטען כי כיוון שמדובר בצירוף של עשרות דיווחים, אין זה מתפקידו של התובע לבחון כל דיווח ודיווח ולראות איזה מהדיווחים מהותי ואיזה אינו כזה ונקודת המוצא היא שצירופם של כל הדיווחים שלא גולו - פסול. ככל שהנתבעים חשבו שדיווח מסוים הוא טכני במהותו ורצו בכל זאת להגישו כראיה, הרי שהנטל היה מוטל עליהם להסביר את אי גילויו במועד ולבקש את צירופו כעת.

33. לטענת הנתבעים, טענות התובע כנגד צירוף דיווחי החברה ממערכת מאיה לתצהירי הנתבעים הינה דוגמה מובהקת נוספת להתנהלותו הדיונית חסרם תום הלב, אשר כל מטרתה הוא הסתרת האמת מבית המשפט. טענותיו אלו של התובע, נטען, אינן עומדות בקנה אחד עם התנהלות התובע עצמו שבנספח 24 לתצהירו כלל לא פחות מ-15 דיווחים מיידיים של החברה ממערכת מאיה הנוגעים לרכישת מניות החברה על ידו לאורך השנים. 13 מתוכם לא הועברו לעיון הנתבעים במסגרת ההליכים המקדמיים, על אף שהתובע העביר במסגרת העיון שביצע עשרות דיווחים אחרים של החברה ממערכת המאיה. בנוסף צירף התובע דיווח מיידי של החברה מיום 1.3.2023 והעתק של רשימת ניירות ערך דלי סחירות מיום 5.2.2023, על אף שלא גילה מסמכים אלו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו ולא העביר אותם לעיון הנתבעים וכך גם ביחס לנספחים 192-196 ו-200 לתצהיר התובע.

34. לטענת הנתבעים, מושכלות יסוד הן כי כל דיווחי החברה הם מידע גלוי, פומבי ונגיש בלחיצת כפתור כך שאין בסיס לטענה כי הדיווחים שצירפו הנתבעים לתצהיריהם הינם בעניינים מהותיים, כביכול, "שכל המידע בעניינם מצוי בידי הנתבעים" ובנוסף, התובע צירף לתצהירו דיווחים שהיו בידיעתו ואף על פי כן לא גולו ולא הועברו לעיון הנתבעים. בכל הנוגע לדיווחים הנוגעים לחברות אחרות נטען כי טענה זו של התובע הועלתה בחוסר תום לב שעה שהוא עצמו צירף לתצהיריו דיווחים של כת"ב ושל שותפויות המו"פ.

35. ביחס לדוחות ודיווחי החברה משנת 2011 נטען כי גם כאן מדובר במסמכים פומביים וגלויים שהתובע מכיר היטב וכי צירוף נספח 1 לתצהירי הנתבעים בוצע לאור אי דיוקים שנפלו בתצהיר התובע, שטען בס' 32 לתצהירו כי בראשית שנת 2012 עמדה החברה לפני פרסום הערת 'עסק חי' בעוד שהערכה כאמור נכללה בדוחות החברה כבר בשנת 2011. בנוסף נטען כי דיווחי החברה משנת 2011 אינם מידע "מפתיע" ואינם פוגעים ביכולת התובע לנהל את תביעתו.

36. בכל הנוגע לדיווחי החברה שפורסמו לאחר סיום ההליכים המקדמיים נטען כי התובע עצמו צירף לתצהירו מסמכים שנוצרו לאחר סיום ההליכים המקדמיים; כי מדובר במסמכים המתייחסים לאירועים שהתרחשו לאחר הגשת כתבי הטענות ואף לאחר הגשת תצהירי גילוי המסמכים; וכי נספחים 3, 7 ו-110-115 צורפו לתצהירי הנתבעים במענה לטענות שהעלה התובע בתצהירו. כך, למשל, בסעיף 57 ו-100 לתצהירו טען התובע כי פעולות שונות בחברה בוצעו על מנת לרוקן את קופתה. הנתבעים הכחישו בכתב ההגנה טענה זו והצגת הון החברה המעודכן למועד הגשת תצהירי הנתבעים, נועד לסתור טענה זו להראות שקופת החברה לא התרוקנה. בדומה, הצגת מצבת האחזקות המעודכנת של בעלי העניין בחברה, נועדה לסתור את טענת התובע כי אר.פי.אס שהינה בעלת עניין בחברה "נרכשה החוצה" בשל היותה לעומתית לחברה ו/או להנהלתה בעוד דיווחי החברה (נספחים 110-115) לפיהם אכן ניתן היה להחליף את מרבית הדירקטורים בשנת 2023 צורפו במענה לטענת התובע בתצהירו לפיה תיקונן תקנון החברה הפכו את תקנון החברה למדורג.

37. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, זאת ביחס למסמכים שהיו בידי הנתבעים במועד תצהירי גילוי המסמכים. כאמור, חובת הגילוי משתרעת אף ביחס למסמכים פומביים וגם ביחס אליהם יש להציג 'הצדק סביר' לכך שלא גולו במסגרת הליך גילוי המסמכים ככל שמבוקש לעשות בהם שימוש כראיה בהליך. זאת בפרט, שעה שמדובר בדיווחים של החברה אשר לא יכול להיות חולק כי היו או יכולים היו להיות בידי הנתבעים במועד הגשת תצהירי גילוי המסמכים מטעמם (זאת למעט, כמובן, מסמכים שנוצרו לאחר הליך גילוי המסמכים) ומאחר שהמחלוקות בהקשרן צורפו המסמכים נתחמו עוד במסגרת כתבי הטענות והנתבעים בתצהירי גילוי המסמכים, גילו מסמכים מסוג המסמכים בהם עוסקת בקשה זו (דיווחים של החברה) תוך שהוצהר כי אין בחזקת הנתבעים כל מסמך אחר הנוגע לעניינים השנויים במחלוקת בתביעה זו. 'הצדק סביר' לכך שהמסמכים שצורפו לתצהירי הנתבעים לא גולו, לא ניתן.

מנגד, יצירתם המאוחרת להליך גילוי המסמכים של חלק מהמסמכים מהווה בנסיבות העניין הצדק סביר לאי גילויים במסגרת הליך גילוי המסמכים, זאת, בין היתר, בהתחשב בכך שמדובר במסמכים פומביים שנוצרו לאחר שלב גילוי המסמכים ושפורסמו ע"י החברה עצמה בתקופה תחומה בזמן שבין תצהיר גילוי המסמכים ותצהירי העדות הראשית, במהלך ניהול ההליכים שבכותרת אשר נסובים על טענות התובע לקיפוח נמשך.

38. לא נסתרה מעיני הטענה כי התובע צירף אף הוא לתצהיריו מסמכים שלא גולו על ידו בשלב גילוי המסמכים, לרבות כאלה שנוצרו לאחריו אלא שכאמור, בעל דין אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולצרף לתצהירו מסמכים שלא גולו כ"משקל נגד" למחדליו של בעל הדין ועליו לעתור בבקשה מתאימה. גם כאן יובהר כי אין באמור לעיל על מנת להכשיר את הגשת המסמכים שלא גולו בהליך גילוי המסמכים בידי התובע, ככל שאכן צורפו מסמכים כאמור, וטענות הצדדים שניהם בעניין זה שמורות להם.

פרוטוקולים של האסיפה הכללית

39. לטענת התובע, במסגרת כרך הנספחים צורפו גם שלושה פרוטוקולים של האסיפות הכלליות מהימים 27.2.2019 (נספח 135), 15.11.2020 (נספח 137) ו-6.4.2021 (נספח 218). פרוטוקולים אלו, נטען, היו מצויים בידי הנתבעים ולא גולו במסגרת הליכי גילוי המסמכים הגם שבתצהירו מיום 30.1.2023 פירוט הנתבע 5 את כל הפורטוקולים שגולו והצהיר כי לאחר חקירה ודרישה אין בחזקתו או בשליטתו כל מסמך אחר פרט למסמכים שפורטו בתצהיר. על יסוד האמור עותר התובע להורות על הוצאת נספחים אלו מכרך הנספחים ואת האזכורים להם בתצהירים מטעם הנתבעים.

40. הנתבעים טוענים מנגד כי הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות של החברה מיום 27.2.2019 ומיום-15.11.20 הם פרוטוקולים של אסיפות כלליות אשר דיווח לגביהן צורף לגילוי המסמכים מטעם התובע. פרוטוקולים אלו לא מכילים כל מידע חדש או "מפתיע" אשר לא נכלל בדיווחי החברה שממילא גילה התובע. בכל הנוגע לפרוטוקול האסיפה הכללית מיום 6.4.2021 נטען כי זה צורף במענה לטענת התובע בסעיף 79 לכתב התביעה שהגיש בת.א. 45098-10-22 כי בעלי המניות בחברה אשר תמכו בהקצאת המניות למנכ"לים הם בעלי אינטרס מיוחד להיטיב עם המנהלים המשותפים, טענה שהוכחשה בכתב ההגנה מטעמם. לטענת הנתבעים, על אף הכחשה זו ועל אף שבמסגרת ההליכים המקדמיים לא הציג התובע כל ראיה התומכת בטענותיו לקיומה של דבוקת שליטה בחברה או ליחסים עסקיים עם קבוצת רביע, חזר התובע על טענותיו בתצהירו והוסיף טענה תוך הרחבת חזית, כי חברת מוסך רביע הינה בעל יחידות השתתפות בשותפות של המנכ"לים ואף צירף כתבה מעיתון דה מרקר מיום 21.10.2021 שלא גולתה על ידו על אף שפורסמה סמוך לאחר הגשת תביעת אוקטובר ועוד בטרם החלו ההליכים המקדמיים בתביעה זו. על מנת להזים את טענות התובע החדשות ומרחיבות החזית בדבר קשר עסקי לכאורה בין קבוצת רביע למנכ"לים, צירפו הנתבעים לתצהיריהם את פרוטוקול האסיפה הכללית מיום 6.4.2021 במסגרתה התנגדה קבוצת רביע לחידוש כהונתם של פרופ' כהנא וד"ר גלייטמן כדירקטורים בחברה (זאת, לטענת הנתבעים, שכן לו אכן רצתה קבוצת רביע להיטיב עם המנכ"לים כפי שטוען התובע, ברי כי לא הייתה פועלת נגד חבריהם ל"קבוצת השליטה").

41. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי דין הבקשה ביחס למסמכים אלה להתקבל. ראשית, כעולה מתשובת הנתבעים עצמם לבקשה, המסמכים שצורפו לתצהיר חרף אי גילויים מתייחסים לגדרי המחלוקת כפי שהיא עולה מכתבי הטענות ועל כן חובה היה על הנתבעים לגלותם במסגרת תצהירי גילוי המסמכים מטעמם. יתירה מזו, גם לו סברו המשיבים כי הנתבע בתצהירו שינה והרחיב את חזית המחלוקת, היה עליהם להביע התנגדותם להרחבת החזית ואולם הם לא היו רשאים לעשות דין לעצמם ולצרף לתצהיר העדות הראשית מטעמם מסמכים חדשים שלא גולו במסגרת הליכי גילוי המסמכים. גם העובדה שמדובר בפרוטוקולים של אסיפות כלליות אשר דיווח לגביהן צורף לגילוי המסמכים מטעם התובע אינה מכשירה את צירוף הפרוטוקולים עצמם, שלא גולו. ככל שהנתבעים סברו כי הדיווח אודות הישיבות חסר וכולל מידע נוסף שלא נמסר לגביו דיווח, היה עליהם לגלות את הפרוטוקולים במסגרת הליך הגילוי או סמוך לאחריו, לאחר שהתברר להם כי התובע עצמו ראה להפנות לדיווחים ביחס אליהם. משלא הוצג הצדק סביר לאי גילוי המסמכים, הבקשה ביחס למסמכים אלה מתקבלת.

סוף דבר

42. הבקשה ככל שהיא מתייחסת לפרוטוקולים של ועדות הדירקטוריון מתקבלת בחלקה, כאמור בסעיף 18 לעיל; הבקשה ככל שהיא מתייחסת להסכם בין קרן אגת לכת"ב נדחית, כאמור בסעיף 22 לעיל; הבקשה בנוגע לצילומי המסך מאתר לינקדאין מתקבלת, כאמור בסעיף 26 לעיל; הבקשה ככל שהיא מתייחסת לתכתובות ה'ווטסאפ' בין הנתבעים לתובע נדחית, כאמור בסעיף 29 לעיל; הבקשה ככל שהיא מתייחסת לדיווחים ממערכת ה'מאיה' מתקבלת בחלקה, כאמור בסעיף 37 לעיל; והבקשה ככל שהיא מתייחסת לפרוטוקולים של האסיפה הכללית מתקבלת כאמור בסעיף 41 לעיל.

43. הנתבעים יגישו תצהירי עדות ראשית מתוקנים תוך השמטת המסמכים שהוריתי על מחיקתם ותוך מחיקת התייחסות לתוכנם של מסמכים אלה מגוף התצהירים. תצהירים מתוקנים כאמור יוגשו בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה בבקשה הנוספת שהגיש התובע למחיקת סעיפים בשל הרחבת חזית אסורה וכן בשל עדויות סברה או עדויות מפי השמועה, שהוגשה בגדרה של בקשה 90.

44. לא ראיתי להיעתר לבקשתו החלופית של התובע לפיה ככל שבית המשפט יתיר את צירופם של איזה מהמסכים, יותר לתובע לקבל לידיו מהנתבעים את מלוא המסמכים הנוגעים לאסיפות ו/או להגיש דיווחים נוספים או משלימים, זאת מהטעם שהמסמכים שצירופים הותר הוגשו במענה לטענות ספציפיות של התובע. בנוסף, מתן אפשרות לתובע להגיש עתה מסמכים נוספים או לעתור לגילויים של מסמכים נוספים תגרור את ההליכים המקדמיים בתיק, שגם כך התארכו הרבה מעבר לסביר, ל'לופ' אינסופי.

45. בשים לב לכך שהבקשה התקבלה ואולם לא במלואה, הנתבעים יישאו בהוצאות התובע בגין בקשה זו בסך כולל של 2,500 ₪.

ניתנה היום, י"ז שבט תשפ"ו, 04 פברואר 2026, בהעדר הצדדים.