לפני בקשתה של המבקשת, מ.ו. השקעות בע"מ (להלן: "המבקשת"), למתן צו עשה זמני, בגדרו מתבקש בית המשפט להורות למשיבה, חברת אלקטרה בע"מ (להלן: "המשיבה"; "אלקטרה"): "לזמן את נציגי מכון התקנים הישראלי...לצורך ביצוע בדיקה סופית של המעליות המותקנות בבניין בן 7 קומות המצוי בכתובת הושע 21-23 בני ברק...וכן לפעול ללא דיחוי לקבלת אישור להפעלתן כדין". (להלן: "הבקשה").

לצד הבקשה- תביעה עיקרית למתן צו עשה, המצווה על הנתבעת להפעיל את המעליות המותקנות בבניין בן 7 קומות המצוי בכתובת הושע 21-23 בני ברק (להלן: "הבניין").

הבקשה הובאה היום, לעיוני כשופט צוות הסעדים הזמניים בבית המשפט.

ייאמר כבר עתה, כי דין הבקשה להימחק בשל אי צירוף התחייבות עצמית. למעלה מן הצורך, במתכונת זו דינה גם דחייה, ללא צורך בקבלת תשובה, תגובה, דיון ופסיקת הוצאות.

עוד אוסיף, כי בהיעדר מסמכים מהותיים, שהיה על המבקשת לצרף להליך העיקרי, יש גם מקום להורות על מחיקת התביעה עצמה.

א. הבקשה:

1. המבקשת רשומה כבעלים של הבניין.

2. ביום 2 ביוני 2022, נחתם הסכם בין חברת מ.ע.ג.ן ייעוץ וניהול נכסים בע"מ (להלן: "מעגן"), המשמשת כמנהלת ביצוע של הקמת הבניין, לבין חברת אלנור הנדסה ואדריכלות בע"מ (להלן: "אלנור"), אשר הופקדה על בנייה התקנה והפעלה של המעליות בבניין. אלנור, התקשרה עם אלקטרה לצורך הקמה והפעלה של המעליות בבניין (הסכם לא צורף).

3. ביום 15 באוקטובר 2025 ניתן טופס 4 לבניין. הבניין מאוכלס החל מיום 1 בדצמבר 2025, אלא שהמעליות עדיין אינן פועלות בו.

4. ביום 1 בינואר 2026, בוצעה ביקורת על ידי מכון התקנים, אולם אלקטרה נכשלה בביקורת מכון התקנים בשל ליקויים (דו"ח הביקורת לא צורף).

5. הליקויים שנמצאו במהלך הביקורת ביחס לפיר המעלית תוקנו זה מכבר על ידי אלנור, אולם יתר הליקויים הינם באחריות אלקטרה ולמבקשת אין ידיעה האם בוצעו.

6. ביום 26 בינואר 2026, שלחה המבקשת למשיבה מכתב התראה, במסגרתו נדרשה המשיבה לפעול לסיום העבודות ולקבוע מועד לביצוע ביקורת נוספת של מכון התקנים, לצורך אישור הפעלת המעלית.

7. ביום 1 בפברואר 2026 התקבל מכתב תשובה מטעם אלקטרה שאינו נותן מענה לדרישת המבקשת.

8. המבקשת סבורה, כי ההתנהלות גורמת לה לנזק כספי ולפגיעה בדיירי הבניין ובקשר לכך אף צורף דוא"ל מטעמה של דיירת המתארת את הקושי לסחוב ילדה נכה לדירתה.

ב. עמדת אלקטרה כעולה ממכתבה מיום 1 בפברואר 2026:

9. לבקשה צורף מכתב התשובה של אלקטרה מיום 1 בפברואר 2026.

10. אלקטרה מציינת, כי ההתקשרות החוזית שלה היא עם חברת אלנור, וכי לאורך ההתקשרות החוזית, הפרה אלנור את הוראות ההסכם.

11. על פי הנטען, המעליות הגיעו לישראל בחודש פברואר 2024, אלא שהאתר לא היה מוכן לקבלתן; לאחר מכן לא שילמה אלנור את המקדמה שסוכמה; לאחר ששולמה המקדמה המשיכו עיכובים שהם פועל יוצא של אלנור (חדירת מים לפיר, עיכוב בסגירת חזיתות ועוד).

12. לטענת אלקטרה ביום 28 בספטמבר 2025, הושלמה התקנת המעליות והחל סבב ביקורת פנימית, אשר מבוצע על ידי אלקטרה לצורך גילוי ליקויים ותיקונים.

13. ביום 4 בדצמבר 2025 בוצעה ביקורת פנימית, בה נמצאו ליקויי בנייה שדווחו לאלנור. לאחר שאלנור הודיעה שהליקויים תוקנו, הוגשה המעלית לבדיקת מכון התקנים, אלא שהבדיקה לא אישרה את הפעלת המעלית (הבדיקה נכשלה), בשל ליקויי בינוי, שהינם באחריות אלנור בלבד.

14. לצד אלה הבהירה אלקטרה, כי: "ביום 2.2.26 מתקיימת ביקורת פנימית נוספת, לאחריה אנו מקווים (וככל ולא יתגלו ליקויי בינוי נוספים) כי תתאפשר הזמנת מכון התקנים, קבלת אישורו ומסירת המעליות לדיירים".

ג. הכרעה:

15. מחיקת הבקשה - המדובר בבקשה לצו עשה, המוגשת ללא התחייבות עצמית לפיצוי, כמתחייב מתקנה 96(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"). בהיעדר התחייבות שכזו, לא ניתן להידרש לבקשה והיא נמחקת בזאת.

16. מבלי לגרוע מן האמור, אף אם הייתה מצורפת התחייבות (והבקשה לא הייתה נמחקת), הרי שגם אז הייתה הבקשה נדחית, זאת ללא צורך בקבלת תגובה, זאת נוכח הטעמים אשר יפורטו להלן.

17. בקשה חסרה: המדובר בבקשה חסרה עד מאוד ומוקשית בהיבטים רבים:

· בין המבקשת לבין המשיבה אין כל הסכם התקשרות, כך שלא ברור מהי היריבות המשפטית בין המבקשת לבין המשיבה. על פי הנטען חברת אלנור שהתקשרה בכלל עם מעגן היא זו שחתמה על הסכם עם אלקטרה. מעיון בבקשה עולה, כי המבקשת אף אינה מתיימרת לבאר את היריבות המשפטית שבין הצדדים.

· המבקשת לא צרפה את המסמכים המהותיים שנדרשים בגדרי בקשה זו: לא את ההסכם מול אלקטרה, לא את ההסכם מול אלנור, וגם לא את טופס בדיקת מכון התקנים. בהיעדר מסמכים מהותיים אלה, לא ניתן לדעת מהן התחייבויות אלקטרה כלפי אלנור בקשר עם התקנת המעליות.

· מעיון במכתב אלקטרה מיום 1 בפברואר 2026 עולה, כי לשיטת אלקטרה העיכוב שהיה עד כה בהתקנת המעלית נובע מליקויי בינוי שמצויים באחריות אלנור. אולם, אלנור אינה צד להליך, והדבר מקרין כמובן על האפשרות לברר את המחלוקת (גם לא צורף תצהיר מטעם אלנור, אלא מטעמה של גב' נילי וינברג מנכ"לית המבקשת) הקשורה לעיכוב בהתקנת המעלית.

18. מתן צו עשה אשר זהה להליך העיקרי: הלכה פסוקה היא, כי: "הכלל הוא שאין לתת סעד זמני הזהה לסעד העיקרי המבוקש, וזהות הסעדים כשלעצמה מהווה שיקול שלא להיעתר לבקשה, ולו מפני שאין מקום להכריע בהליך העיקרי במסגרת הליך מקדמי". ראו, רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (10.9.2017, בס' 14 לפסה"ד, וכן את ההפניות הנוספות באותו סעיף לפסיקה).

ודוק- בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, כלל זה יפה לסעדים זמניים שעניינם בשינוי המצב הקיים כגון צו עשה כמו במקרה שלפנינו, בו מבוקש לחייב צד ג' להשלים את התחייבותו החוזית שלא כלפי המבקשת- הפעלת מעלית (ראו, רע"א 2407/19 ישראל זיו נ' בנק לאומי, (14.5.2019)). הבקשה דנן זהה למעשה להליך העיקרי, שכן גם בגדרי הבקשה מבוקש להורות למשיבה לפעול לצורך הפעלת המעליות.

19. מתן סעד אשר משנה את המצב הקיים הינו חריג שלא ניתן לסטות ממנו בנסיבות תיק זה:

סעד זמני נועד להבטיח, כי מצב הדברים הקיים בעת הגשת התובענה יוותר כמות שהוא עד למתן פסק דין סופי, באופן שימנע מהנתבע לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין, באופן שיעמיד את התובע בפני שוקת שבורה ככל שתתקבל תביעתו (ראו: רע"א 2047/16 אולמי אחים סעיד אל - דהאהוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ, (11.4.2016)).

הלכה פסוקה היא, כי מתן סעד אשר משנה את המצב הקיים הוא חריג. ראו לעניין זה, רע"א 7696/19 התאחדות לכדורגל בישראל נ' עירוני מודיעין - העמותה העירונית לספורט מודיעין מכבים רעות (25.11.2019).

ברע"א 2071/21 חצרי אלף בית דוד המלך בע"מ נ' אזורים בנין (1965) בע"מ (13.7.2021) קבע בית המשפט העליון, כי יש לנהוג במשנה זהירות שעה שמבוקש צו עשה זמני אשר זהה להליך העיקרי, לאמור:

"הלכה היא כי על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בטרם יורה עליו. כך, נקבע כי סעד זמני המביא לשינוי במצב הדברים הקיים עוד בטרם ניתנה הכרעה סופית בתובענה, ראוי שיינתן רק במקרים חריגים בהם נוכח בית המשפט כי התערבותו חיונית כדי למנוע תוצאה קשה ביותר, וכי לולא התערבותו צפוי להיגרם למבקש הסעד הזמני נזק משמעותי אשר אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי. הלכה זו חלה ביתר שאת מקום בו הסעד הזמני המבוקש חופף לסעד העיקרי שנדרש בתביעה (ראו: רע"א 7696/19 ההתאחדות לכדורגל בישראל נ' עירוני מודיעין העמותה העירונית לספורט מודיעין מכבים רעות, [פורסם בנבו] פסקה 9 (25.11.2019); רע"א 7618/19 Weight Watchers International, Inc נ' שומרי משקל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 12 (24.12.2019); עניין אולמי אחים סעיד, בפסקה 12; רע"א 6582/15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ' בנק הדואר, חברת דואר ישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 12 (1.11.2015); עניין רשת נגה, בפסקה 32; רע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ' שרון דן השקעות בע"מ, [פורסם בנבו] פסקות 7-6 (13.12.2005))".

ודוק- ברע"א 8721/21 מכללת באקה נ' המועצה להשכלה גבוהה (22.12.2021) הביע בית המשפט העליון עמדה ברורה ולפיה: "סמכותם של בתי המשפט ליתן צווי עשה זמניים אשר חופפים במידה כזאת או אחרת את הסעד העיקרי נושא התובענה, שמורה למקרים נדירים שבנדירים" וכן, כי: "כל אותם המקרים האחרים כחריגים שבחריגים שגודל הכניסה לתוכם הוא כגודלו של קוף המחט".

אינני סבור, כי בקשה זו עונה לאותם מקרים חריגים שבחריגים המצדיקים את שינוי המצב הקיים זאת עוד בטרם נשמע ההליך העיקרי וודאי נוכח הקשיים עליהם עמדתי לעיל.

20. מאזן הנוחות: מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה.

בהקשר זה יש לבחון, האם הנזקים ברי פיצוי או שמא מדובר בנזק בלתי הפיך (ראו, רע"א 4417/18 דן בבלפור נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, (3.12.2018)).

ולענייננו, ככל שאלקטרה הפרה את התחייבותה (ואינני יודע זאת, שכן ההסכם עמה לא צורף), הרי שמדובר בנזק ניתן לפיצוי ומכאן שמאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, שכן הנזק ניתן כאמור לפיצוי.
המבקשת חפצה לדלג על משוכה זו ומציינת את הנזק אשר עשוי להיגרם לדיירים אשר ממתינים להפעלת המעלית. דא עקא, שהדיירים אינם צד להליך, וממילא שהמבקשת היא זו שמסרה להם את הדירות כאשר המעלית עדיין אינה פועלת וטרם התקבלו אישורי ההפעלה לגביה.

21. אשר לסיכויי התביעה: לעת הזו ובמסד נתונים זה, הרי שסיכויי התביעה אינם ברורים:

· לא ברורה היריבות המשפטית שבין המבקשת לבין אלקטרה.

· לא ברורה ההתחייבות החוזית של אלקטרה מול אלנור, שעה שההסכם לא צורף.

· לא ברור האם העיכוב בהתקנת המעלית נובע כפי טענת אלקטרה מליקויי בנייה שהינם באחריות אלנור, שכן המבקשת לא צרפה את דו"ח הביקורת של מכון התקנים.

22. עיתוי הגשת הבקשה/שיקולים שביושר: למקרא ההתכתבויות בתיק עולה, כי ביקורת מכון התקנים העלתה גם ליקויי בינוי אשר כפי הנראה הינם באחריות אלנור, וכי לעת הזו לאחר השלמת התיקונים אמורה אלקטרה לבצע ביקורת פנימית נוספת (ביום 2 בפברואר 2026) ולאחר מכן להזמין את מכון התקנים על מנת שיאשר את המעליות.

ראו את מכתבה של אלקטרה מיום 1 בפברואר 2026:

במצב דברים זה הדעת נותנת, כי המבקשת תמתין לביקורת הפנימית שהייתה אמורה להתבצע ביום 2 בפברואר 2026 שלאחריה הייתה אמורה אלקטרה לקדם את הזמנת מכון התקנים.

דא עקא, שהמבקשת לא המתינה וביום 3 בפברואר 2026 הגישה את הבקשה, זאת מבלי לגלות האם ביום 2 בפברואר 2026 התבצעה בדיקה פנימית של המעליות על ידי אלקטרה והאם מכון התקנים הוזמן לבדיקה חוזרת.

למגינת הלב, בבקשה לא מציינת כלל המבקשת, כי אלקטרה הודיעה, כי ביום 2 בפברואר 2026 תבוצע בדיקה פנימית שלאחריה ניתן יהיה להזמין את מכון התקנים, אם לא יתגלו בעיות בינוי. מדובר במידע מהותי שחסר למי שקורא את הבקשה.

גם בבקשה לפיצול סעדים שהגישה המבקשת היום, אין התייחסות לשאלה האם בוצעה בדיקה פנימית ביום 2 בפברואר 2026 ומה היו תוצאותיה. על כך אין אלא להצר.

בגזרת תום הלב דומה, כי בנסיבות העניין, היה על המבקשת לפנות לב"כ אלקטרה ולברר- האם ביום 2 בפברואר 2026 בוצעה בדיקה פנימית של אלקטרה, מה היו תוצאותיה מתי יוזמן מכון התקנים. היה גם מקום להתייחס לאותה בדיקה פנימית שנקבעה ליום 2 בפברואר 2026 ולתוצאותיה.

23. תוצאת הדברים: יש להורות על דחיית הבקשה.

24. מחיקת התביעה:

התביעה שהגישה המבקשת, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות תקנה 15(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") ולפיה יש לצרף לכתב הטענות העתק של המסמכים המהותיים לתביעה.

אולם המבקשת לא צרפה את הסכם ההתקשרות עם אלקטרה, כך שלא ניתן להידרש לשאלה האם אלקטרה הפרה את התחייבויותיה אם לאו.

למעלה מכך, המבקשת לא צרפה את דו"ח מכון התקנים בקשר עם הבדיקה שבוצעה במעלית (ונכשלה). בהיעדרו, לא ניתן לדעת אם מדובר בליקויי בינוי שאינם באחריות אלקטרה (אלא באחריות הקבלן, אלנור) או בליקויים שקשורים למעלית (והאחריות היא של אלקטרה).

מדובר במסמכים מהותיים, אשר משליכים על בירור ההליך ואשר בלעדיהם דומה שיש קושי להידרש לו.

בדרך זו לא ניתן לנהל הליך, ועל מנת שלא להנציח את התקלה האמורה, הרי שנוכח אי קיום הוראות התקנות ובהתאם להוראות תקנה 41(א)(4) אני מורה על מחיקת התביעה.

ודוק- בתנ"ג (ת"א) 31305-06-21 תורג'מן נ' הפניקס (29.3.2022), התייחס בית המשפט לדברי ההסבר לתקנות (תקנה 15) שם הובהר, כי: "מסמך מהותי-הכוונה היא למסמך שהוא משמש חלק בלתי נפרד מעילת התביעה".

תתכבד אפוא המבקשת ותגיש ככל שהיא חפצה בכך תביעה סדורה עם המסמכים הרלוונטיים. דומה שיש גם צורך לצרף את כלל בעלי הדין הנוגעים בדבר.

ד. סוף דבר :

25. הבקשה נמחקת וגם לגוף הדברים דינה להידחות.

26. גם התביעה נמחקת בזאת. המבקשת רשאית להגיש תביעה חדשה בהתאם להוראות הדין, ככל שתחפוץ בכך.

27. אציע לצדדים לקדם שיח ולקדם את השלמת ביצוע העבודות, על מנת לסייע לדיירים.

מזכירות -יש לדוור לשני הצדדים.

ניתנה היום, י"ז שבט תשפ"ו, 04 פברואר 2026, בהעדר הצדדים.