7. ביום 21.8.22 התקשר התובע, כך לטענתו, לגינדי החזקות בשיחה זו נמסר לו על ידי נציגת גינדי החזקות כי אין כל ידיעה על מכירת דירות באמצעות הגב' אורית אברהם או הנתבע.

8. בהמשך אותו יום, התקיימה שיחה בין התובע למנכ"ל גינדי החזקות, מר שרון מומן, אשר במהלכה הובהר לתובע כי קיים חשש להונאה, וכי איש לא הורשה למכור דירות או זכויות כלשהן מטעם גינדי החזקות.

9. יצוין כי התובע זימן לעדות את מר שרון מומן (להלן: "מר מומן"), מנכ"ל גינדי החזקות, ועדותו אשר היתה מהימנה עלי חיזקה את גרסת התובע. על פי גרסת העד מר מומן, הטפסים שהוצגו לתובע ושעל בסיסם העביר כספים לנתבע היו אמנם טפסים שנחזים להיות של חברת גינדי החזקות אך מדובר בטפסים ריקים שמולאו על ידי מי שאינו מוסמך למלא טפסים כאלו ולא על ידי נציג גינדי החזקות (עמ' 16 שורות 8-1 לפרוטוקול דיון ההוכחות מיום 30.6.25). מר מומן, אשר התרשמתי ממנו כעד ניטרלי ואמין, העיד כי הנתבע והגב' אברהם הגיעו לפגישה במשרדי גינדי החזקות ביום 10.7.22, ובמסגרתה חתם הנתבע על ארבע בקשות לרכישת דירה.מטרתן של בקשות אלו, כפי שהובהר על ידי מר מומן, היא שריון של דירה מסויימת לפרק זמן מסויים ובתמורה משולם סך של 20,000 ש"ח לדירה. הנתבע מסר שיק בסך 80,000 ש"ח עבור ארבע דירות, אולם ביקש כי לא יופקד (ראו עמודים 11-10 לדיון ההוכחות).

10. ביום 10.8.22 הגיש הנתבע, 4 בקשות לביטול בקשת הרכישה. הן הבקשות לרכישה מיום 10.7.22 והן הבקשות לביטול מיום 10.8.22 הוגשו בדיון על ידי מר מומן סומנו כמוצג ת/1 ותויקו בתיק המוצגים בנט המשפט.

11. ביום 21.8.22 ומשנודע לתובע כי אין כל ממש מאחורי הבקשות לרכישת הדירות ששילם בגינן סכומים נכבדים לנתבע, נפגש עם הנתבע ועם הגב' אברהם ובמסגרת אותה הפגישה נחתם הסכם בין התובע לנתבע. מפאת חשיבותו יובא ההסכם כלשונו:

הסכם בין אורי שירוי לרמי אגזני

היום הועברו לרמי אגזני - 50,000 ₪ (חמישים אלף ₪) בעבור אסמכתא מס' 88633 בנק לאומי ועוד שתי המחאות:

המחאה מס' ******* - בנק לאומי ע"ס - 150,000 (מאה וחמישים אלף ₪ בלבד) לתאריך 26.8.22.

המחאה מס' ******* ע"ס 350,000 (שלוש מאות וחמישים אלף ₪ בלבד) בנק לאומי.

כל הכספים הנ"ל בעבור ביטול הרשמות של הדירות וכן בעבור החזר ביטול חשבוניות הן להשקעות או כל דבר אחר שנעשה בכסף.

כאשר ההמחאות הנ"ל יפדו לא יהיו כל טענות שהן כלפי אורי שירוי או אורית אברהם".

12. השיקים המופיעים בהסכם שניתנו לתובע על ידי הנתבע במעמד החתימה על ההסכם הם השיקים העומדים בבסיס ההליך דנן אותם ביקש התובע לממש וסורב. הנתבע התנגד למימוש השיקים בטענה כי ההסכם והשיקים נכפו עליו. העתקי השיקים צורפו כנספחים ז1 ז2 לתצהיר תובע.

השתלשלות ההליכים בתיק

13. ביום 19.9.22 הגיש התובע שני שיקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ברמלה, במסגרת תיק מס' 510433-10-22. האחד, מיום 26.8.22 על סך 150,000 ש"ח. השני, מיום 29.8.22 על סך 350,000 ש"ח (לעיל ולהלן: "השיקים").

14. הנתבע הגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, התנגדות לביצוע השטר, ובקשה לעיכוב הליכים עד למתן החלטה אחרת בהתנגדות. טענתו העיקרית של הנתבע בהתנגדות לביצוע השטר היא כי אין כל מערכת יחסים עסקית בינו לבין התובע והשיקים נמסרו לתובע תחת לחץ ואיומים וזאת רק כבטוחה להחזר השקעה כספית שהשקיע התובע באמצעות הגב' אברהם.

15. ביום 21.12.22 החליט כב' רשם ההוצאה לפועל דרור אדרי להעביר את ההתנגדות לביצוע שטר עם הבקשה להארכת מועד לדיון בבית משפט השלום ברמלה. עוד קבע הרשם בהחלטתו כי הסמכות להכריע בבקשה לעיכוב/ביטול הליכים היא לבית המשפט ויש להגיש בקשה מתאימה בפני בית המשפט.

16. ביום 22.12.22 ניתנה החלטת כב' הרשמת הבכירה נעמה טלמן-בולטין בדבר עיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

17. ביום 9.7.23 התקיים דיון אליו התייצבו הצדדים בפני כב' הרשמת הבכירה נעמה טלמן-בולטין בהחלטתה מאותו היום נקבע בהסכמת הצדדים כי ניתנת לנתבע רשות להתגונן וכי לאור סכום השטרות תידון התביעה כתביעה בסדר דין רגיל.

18. ביום 21.8.23 הגיש הנתבע בקשה לביטול העיקולים שהוטלו על נכסיו במסגרת הליך ההוצאה לפועל שמספרו 510433-10-22.

19. ביום 27.6.24 ניתנה החלטה של כב' השופטת אביגיל פריי במסגרתה נדחתה בקשת הנתבע והעיקולים נותרו על כנם.

20. ביום 30.6.25 התקיים דיון הוכחות במעמד הצדדים בפני מותב זה, במהלכו נחקרו התובע והנתבע, וכן עדי התובע, הגב' חוה קורן מומחית בתחום הגרפולוגיה ומר מומן. בסופו של דיון ההוכחות הוצע לצדדים לתת למותב זה לפסוק בתביעה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וניתן פרק זמן לצדדים להודיע האם הם מסכימים להצעה זו.

21. ביום 7.7.25 הודיע התובע כי אינו מקבל את הצעת בית המשפט והתיק נקבע להגשת סיכומים בכתב. ביום 28.7.25 הוגשו סיכומי התובע, ביום 23.12.25 הוגשו סיכומי הנתבע ובאותו היום הוגשו גם סיכומי תשובה מטעם התובע.

טענות הצדדים בתמצית:

תמצית טענות התובע

22. התובע טען כי הנתבע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי השיקים ניתנו על ידו תוך כפיה ואיומים מצד התובע. הנתבע חתם על השיקים ועל ההסכם מרצונו החופשי. הנתבע הוא שקיבל במרמה מאת התובע סכומי כסף רבים לחשבונו והשיקים מושא התביעה מהווים החזר של הסכומים הללו. הנתבע אף השיב לתובע חלק מהכספים לאחר מועד החתימה על השיקים ועל ההסכם ובכך מודה הנתבע בחובו כלפי התובע. התובע טוען שטענת הנתבע לכפיה מתפתחת ומשתנה ובתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע טענת הכפייה מצד התובע כבר אינה מוזכרת. התובע טוען שאכן מסר לנתבע כי יפנה למשטרה בעניין ההונאה וכך אכן עשה אך אין בכך כל איום (עמ' 6 לסיכומי תובע).

23. התובע והגב' אברהם היו שותפים, עבדו יחד ויחד הם רימו והונו את התובע. לחיזוק טענתו זו הפנה התובע לעדותו של מר שרון מומן ולפיה: "והיה נראה לי בחושים שלי שבוצע פה ע"י השניים האלה כי מבחינתי הם אחד הם. הם הגיעו ביחד, הם היו ביחד, הם חתמו ביחד, הם התנהלו ביחד".

24. בנוגע לטענה ששיקים אלו היוו בטוחה בלבד להסכם הלוואה שנערך בין הגב' אברהם לתובע טוען התובע כי המסמך שאליו מפנה הנתבע בעניין זה (הסכם מיום 15.8.22 בין הגב' אברהם לתובע נספח ג' לתצהיר הנתבע שצורף לבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות) הוא מזויף כפי שנקבע על ידי הגב' חוה קורן, מומחית לכתב יד, בחוות דעתה שלא נסתרה ואף לא הוגשה חוות דעת נגדית לה.

25. עוד טוען התובע כי אי הבאת הגב' אברהם לעדות מטעם הנתבע פועלת לרעתו.

26. הנתבע נתן לגב' אברהם לעשות בחשבונותיו שימוש כבשלה וודאי כי הוא אחראי על כך.

תמצית טענות הנתבע

טענות הנתבע בהתנגדות

27. לטענת הנתבע אין כל מערכת יחסים עסקית בינו לבין התובע והשיקים העומדים בבסיס תביעה זו נמסרו לתובע ונחתמו על ידי הנתבע בכפיה, תחת לחץ ואיומים מצד התובע וזאת רק כבטוחה להחזר השקעה כספית שהשקיע התובע באמצעות הגב' אורית אברהם.

28. הנתבע טען כי ביום 15.8.22 נכרת הסכם הלוואה/השקעה בין התובע לבין הגב' אברהם במסגרתו מסר התובע לגב' אברהם סכום כולל של 560,000 ש"ח לצורך השקעות מניבות בדמות רכישת נכסי מקרקעין וכן השקעות לצורך מתן תשואה, וכך לבסוף תוחזר לתובע קרן ההלוואה בצירוף תשואה (נספח ג' לבקשת הנתבע להארכת המועד להגשת התנגשות לביצוע השטר).

29. לטענת הנתבע כאשר מערכת היחסים בין הגב' אברהם לבין התובע נתקלה בקשיים, התובע איים על אורית, אילץ אותה להיפגש עמו בביתה ודרש לקבל את הכספים שהשקיע בחזרה באופן מידי. נטען כי לנוכח העובדה כי מדובר בסכום גבוה לא הצליחה הגב' אברהם לגייסו באופן מידי ולכן פנתה לנתבע שיסייע לה בהתנהלות מול התובע.

30. הנתבע טען כי במסגרת הפגישה שנערכה ביום 21.8.22 ותחת לחצים שהופעלו עליו הוא חתם על הסכם שבו צוין כי שולם לתובע סך של 50,000 ש"ח ובאותו מועד נמסרו לתובע שני השיקים כבטוחה בלבד וכדי שלא יאונה לנתבע כל רע וכדי שהתובע יניח לנתבע ולגב' אברהם לנפשם.

טענות הנתבע בסיכומים

31. מדובר בתובענה בעילה שטרית בין צדדים קרובים ולפיכך יש לקרוא לתוך השטרות חוזה לכל דבר ועניין.

32. השיקים הוצאו מהנתבע תחת עושק תוך ניצול חולשתו ומצוקתו.

33. התובע אף על פי שלגרסתו הבין שהונו אותו הגיע לפגישה עם הגב' אברהם ועם הנתבע עם חמוצים מעשה ידיו - הכך מתנהל אדם שהונו אותו? אין בכך אלא ללמד שהתובע והגב' אברהם חברו יחד במטרה לעשוק את הנתבע.

34. מערכת היחסים העסקית היתה בין התובע לבין הגב' אברהם וכל ההסכמים נקשרו מולה ולנתבע אין יד ורגל בהם.

דיון והכרעה

35. לאחר שעיינתי במלוא החומר המונח בפניי ולאחר שהונחו בפניי ראיות הצדדים ושמעתי את העדים מטעמם אני סבורה כי דין התביעה להתקבל. להלן יפורטו טעמיי.

36. תחילה יודגש כי גרסת הנתבע התפתחה והשתנתה במרוצת הזמן וודאי שיש בכך כדי לפעול לרעתו. אם בתצהיר שצירף בתחילת הדרך טען כי התובע כפה ועשק את הנתבע ואת הגב' אברהם הרי שבסיכומיו הוא טוען כי הגב' אברהם והתובע עשקו את הנתבע. הגב' אברהם שינתה תפקיד עם הזמן בגרסתו של הנתבע, ויש בה כדי ניסיון להתאים את העובדות לצרכים משפטיים משתנים, ובכך היא פוגעת בגרסתו של הנתבע כולה.

37. הנתבע טען כי יש לבטל את ההסכם מיום 21.8.22 ואת השיקים שבאו בעקבותיו וזאת בשל פגמים מסוג כפייה ועושק שנפלו בכריתתו.

38. סעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973 (להלן: "חוק החוזים") קובע את זכותו של צד לבטל חוזה שנכרת בכפייה וזו לשונו:

"(א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה.

(ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה".

39. עילת העושק קבועה בסעיף 18 לחוק החוזים:

"מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה".

40. לעילה זו שלושה תנאים מצטברים [ראו ע"א 5839/92 גנז נ' כץ, [פורסם בנבו], 1994; ע"א 403/80 סאסי נ' קיקאון, פ"ד לו(1):

א. מצבו של המתקשר (מצוקה, חולשה שכלית או גופנית או חוסר נסיון);

ב. התנהגות הצד השני (ניצול מצבו של המתקשר);

ג. תנאי החוזה אינם סבירים וחורגים מהמקובל.

41. מהאמור אנו למדים כי על הנתבע להוכיח כי בעת חתימת ההסכם והשיקים מושא התביעה דנן היה הנתבע מצוי במצב של עושק וכי התובע ניצל את מצבו כדי שיתקשר עמו בהסכם, וכי תנאי העסקה גרועים וחורגים מהמקובל.

42. נטל ההוכחה לגבי קיומם של הפגמים חל על הטוען להם (ע"א 146/81 נאשף נ' נאשף לח(3) 309.

43. לאחר ששקלתי את מכלול הראיות והעדויות, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבע לא עמד בנטל הכבד המוטל עליו להוכיח את הפגמים להם הוא טוען. גרסתו, כפי שצוין לעיל, התפתחה והשתנתה באופן מהותי לאורך ההליך, דבר המערער את אמינותה ומחליש את משקלה הראייתי. שינויים אלו, ובפרט זה הנוגע לתפקידה של הגב' אברהם - מ"קורבן" ל"שותפה לעושק" - מעלים ספקות כבדים באשר למצוקה האמיתית הנטענת של הנתבע ובאשר למהות הלחץ שהופעל עליו, אם בכלל. כאשר הגרסה העובדתית הבסיסית משתנה, קשה לקבל את הטענה כי התקיימו היסודות המצטברים הנדרשים לעילת העושק, וכי התובע ניצל מצב ספציפי של חולשה או מצוקה של הנתבע.

לא זו בלבד שהנתבע לא הרים את הנטל להוכיח את יסודות העושק, אלא שגם התרשמותי הישירה מהראיות שהוצגו בפניי היא כי הנתבע לא היה מצוי במצב של מצוקה, חולשה או חוסר ניסיון כלשהם בעת חתימתו על ההסכם אל מול התובע. טענותיו בדבר לחץ ואיומים לא נתמכו בתשתית ראייתית מספקת, ולא הותירו רושם אמין. יתרה מכך, לא הוכח בפניי כי תנאי החוזה, כפי שגובשו, היו גרועים במידה בלתי סבירה או חרגו מהמקובל בנסיבות העניין. נטל זה, להוכיח את חוסר הסבירות של התנאים, מוטל אף הוא על הטוען לעושק, והנתבע כשל בהרמתו.

44. דווקא טענתו של הנתבע עצמו, כפי שהובאה בסיכומיו, לפיה התובע הגיע למפגש המכריע ביום 21.8.22, בו נערך החוזה וניתנו השיקים, כשהוא מצויד בחמוצים, מעידה באופן מובהק כי האווירה במפגש לא הייתה מאיימת או כפויה כלל ועיקר, בניגוד מוחלט לגרסתו.

45. לכך יש להוסיף את הסתירה הבולטת בין הצהרת הנתבע בתצהיר ההתנגדות (סעיף 22), לפיה התובע אילץ אותו להיפגש עמו ועם הגב' אברהם, לבין תכתובת הווטסאפ מאותו היום. תכתובת זו, שהוצגה כראיה אובייקטיבית, מלמדת כי הדברים שונים בתכלית, וכי הגב' אברהם היא זו שפנתה לתובע בשאלה "אתה בא אלי ככה שרון מומן אמר" (נספח יח' לתצהיר תובע). חילופי דברים אלו אינם משקפים כל אילוץ או כפייה מצד התובע, אלא דווקא פנייה יזומה מצד הגב' אברהם, ככל הנראה בתיאום עם הנתבע. סתירה זו בין הגרסה המאוחרת והמפורטת בתצהיר לבין הראיה האובייקטיבית בזמן אמת, מחלישה עוד יותר את מהימנות גרסת הנתבע ומובילה למסקנה כי לא הוכח כל יסוד של כפייה או ניצול מצוקה.

46. התובע אמנם מסר כי איים לפנות למשטרה אך אין הדבר מהווה איום פסול העולה כדי כפייה. איום בנקיטת הליכים משפטיים, לרבות פנייה לרשויות אכיפת החוק, כאשר הוא מבוסס על אמונה כנה בקיומה של עילה, אינו נחשב ככלל לכפייה (ראו והשוו ע"א 784/81 שפיר נ' אפל לט(4) 149; ע"א 5806/02 אריאל ארביב נ' יעקב קרני,נח‏(‏5‏)‏ 193 ‏(‏2004‏)‏‏). בחירתו של הנתבע להגיע להסדר, גם אם נעשתה תחת אי-נוחות או חשש מפני הליכים משפטיים, אינה מעידה על פגם ברצון כזה המצדיק את ביטול ההסכם.

47. כאמור לעיל טענות העושק והכפייה התפתחו על ידי הנתבע במרוצת ההליך כך שבתחילה נטען כי הכפייה והעושק הופעלו כלפי הנתבע וכלפי הגב' אברהם על ידי התובע ואילו בסוף ההליך נטען כי הכפייה והעושק הופעלו על ידי התובע והגב' אברהם נגד הנתבע. גם אם אניח, לצורך הדיון בלבד, כי ההסכם נחתם תחת לחץ שהופעל על הנתבע על ידי הגב' אברהם, הרי שעושק וכפייה יכולים להיטען אך ורק כלפי התובע עצמו, או כלפי גורם שפעל כשלוחו או מטעמו המובהק של התובע.

48. במקרה דנן, לא שוכנעתי כי הגב' אברהם פעלה כ"מי מטעמו" של התובע. יתרה מכך, גרסתו המשתנה של הנתבע לגבי תפקידה של הגב' אברהם - מ"קורבן" משותף ל"שותפה לעושק" - מחזקת את המסקנה כי לא הוכח קשר של שליחות או ייצוג בינה לבין התובע, אשר היה יכול להקים עילת עושק או כפייה כנגד התובע. הנטל להוכיח קשר כזה מוטל על הנתבע, והוא לא עמד בו. לפיכך, גם אם הגב' אברהם הפעילה לחץ כלשהו על הנתבע, אין בכך כדי לבסס עילת ביטול כנגד התובע.

49. ראו לעניין זה דברי כב' השופט י' כשר ברע"א 3625/23 עמותת אגודת ישיבת מדרשת פורת יוסף ירושלים נ' אחיעם (פסקה 14) (פורסם בנבו, 28.9.23):

"בשיטתנו המשפטית, מקום בו פלוני כרת הסכם עקב הטעיה, כפייה או עושק, אשר בוצעו על ידי צד ג', שלא מטעמו של הצד השני להסכם, לא מוקנית לפלוני הזכות לבטלו...".

50. מכל מקום, וזהו עיקרון יסוד בדיני החוזים, שעה שצד לחוזה סבור כי ההתקשרות עמו נעשתה תוך פגם ברצון, כגון עושק או כפייה, התרופה העיקרית העומדת לרשותו היא ביטול החוזה. ביטול זה אינו מתרחש מאליו; הוא דורש פעולה אקטיבית מצד הנפגע, באמצעות מתן הודעת ביטול ברורה וחד-משמעית לצד השני. העדר הודעת ביטול כזו, ובפרט התנהגות המעידה על המשך קיום החוזה, יכולה להתפרש כוויתור על טענת הפגם או כהשלמה עם תנאי החוזה.

51. במקרה דנן, לא הוצגה בפניי כל הוכחה לכך שהנתבע שיגר הודעה על ביטול החוזה, כפי שמצופה מצד הטוען לפגם כה חמור ברצון. נהפוך הוא, הראיות מצביעות על התנהלות הפוכה בתכלית. לאחר המועד בו נחתם ההסכם, הנטען כנגוע בעושק וכפייה, ניסה הנתבע להגיע להבנות נוספות מול התובע, ואף שילם חלק מחובו כלפיו. התנהלות זו, של המשך דין ודברים ותשלום חלקי, עומדת בסתירה מוחלטת לטענה כי ההסכם נחתם תחת לחץ בלתי לגיטימי וכי הנתבע ראה בו בטל ומבוטל. אדם הסבור כי נפל קורבן לעושק או כפייה, אינו נוהג להמשיך ולקיים את ההסכם, ואף לשלם על פיו, אלא פועל לביטולו המידי.

52. לחיזוק מסקנה זו, יש להפנות לתמליל שיחה בין התובע לנתבע ממועד מאוחר להסכם מתאריך 29.11.22 (נספח יג' לתצהיר התובע). תמליל זה, שהוא ראיה אובייקטיבית בזמן אמת, משקף שיח בין הצדדים המעיד על המשך קיומו של החוב ועל ניסיונות להסדירו, ולא על טענה כלשהי לביטול ההסכם עקב עושק או כפייה. כן ראו גם תכתובות ווטסאפ בין התובע לנתבע ממועד המאוחר להסכם מהם עולה כי הנתבע מעוניין להסדיר את חובו לתובע (נספח ח' לתצהיר התובע).

53. לאור האמור הטענות בדבר פגמים בהסכם נדחות.

54. הנתבע טען עוד כי ההסכם והשיקים שנמסרו עמו הם בטוחה להחזר השקעה כספית שהשקיע התובע באמצעות הגב' אברהם וכי אין כל התקשרות עסקית בין התובע לנתבע. לתמיכה בטענתו זו הפנה הנתבע לנספח ג' לבקשתו, הסכם החתום על ידי התובע מיום 15.8.22 ולפיו הגב' אברהם עובדת בתחום ההשקעות ומתוך כוונה להשביח כספיו פנה התובע לגב' אברהם להשקעת כספים ברכישת דירות בסך 560,000 ש"ח. לשיטת התובע ההסכם מושא התביעה הוא רק בטוחה לקיומו של הסכם זה.

55. מנגד, טען התובע בתוקף כי הוא כלל לא חתום על הסכם נספח ג' האמור. לתמיכה בגרסתו זו, הגיש התובע חוות דעת מומחית לכתב יד, אשר קבעה כי החתימה המופיעה על מסמך זה אינה חתימתו של התובע, אלא מדובר בנסיון זיוף וזאת ברמת סבירות הקרובה לודאית. יש לציין כי הנתבע לא הביא מטעמו כל חוות דעת נגדית שתערער את ממצאיה. יתרה מכך, המומחית, במהלך חקירתה בבית המשפט, הותירה רושם חיובי, מקצועי ומהימן, ועדותה הייתה קוהרנטית ועקבית. בנסיבות אלו, כאשר בפניי עדות מומחה מקצועית ומהימנה, וכאשר הנתבע נמנע מלהציג ראיה סותרת כלשהי, אין לי אלא לקבל את גרסת התובע בעניין זה, לפיה הוא כלל לא חתום על ההסכם נספח ג' לבקשה. קביעה זו מערערת באופן יסודי את הבסיס לטענת הנתבע בדבר היות השיקים בטוחה להסכם אחר, ומחזקת את הטענה כי ההתקשרות הישירה בין התובע לנתבע, כפי שבאה לידי ביטוי בשיקים, היא ההתקשרות המחייבת.

56. יתרה מכך, וזהו נדבך מהותי נוסף המערער את גרסת הנתבע, ההסכם מיום 21.8.22 שותק לחלוטין בכל הנוגע לטענה כי השיקים ניתנו כערובה בלבד. אדרבה, ההסכם קובע באופן מפורש וברור כי השיקים ניתנים על ידי הנתבע לתובע ללא כל סייג או תנאי מגביל.

57. היעדר אזכור של תנאי כה מהותי, היות השיקים בטוחה בלבד, במסמך כתוב ומפורט, מעיד כאלף עדים כי זו לא הייתה כוונת הצדדים בעת כריתת ההסכם. ככל שהייתה הסכמה כזו, היה מצופה כי תמצא ביטוי מפורש בהסכם, שהרי עניין זה משנה באופן דרמטי את מהות ההתחייבות השטרית. שתיקה זו, בצירוף עם הניסוח הברור של ההסכם המציין מסירת שיקים ללא סייג, מובילה למסקנה חד-משמעית כי השיקים ניתנו כהתחייבות עצמאית ומוחלטת, ולא כבטוחה גרידא.כאמור, הנטל להוכיח כי תנאי כה מהותי סוכם בין הצדדים, על אף שתיקת ההסכם הכתוב, מוטל על הנתבע, והוא לא עמד בו. על כן, גם מטעם זה, יש לדחות את טענת הנתבע בדבר היות השיקים בטוחה בלבד.

58. למעלה מן הצורך, ועל מנת להשלים את התמונה הכוללת באשר להתנהלות הנתבע, יובהר כי הנתבע העניק לגב' אברהם יד חופשית וסמכות נרחבת לפעול בחשבונותיו הפרטיים וראו לעניין זה עדותו מיום 9.7.23:

ש. אז אתה צינור להעברת כספים שלה

ת. אמת (עמ' 2 שורות 6-5)

וכן:

ש. בעצם החשבון על שמך

ת. כן

ש. מי שמפעילה אותו זו אורית

ת. היא מפעילה הכל, היא מבינה בעסקים, אני לא מבין שום דבר בעסקים, אני אפס בעסקים (עמ' 2 שורות 19-16)

ראו גם עמ' 87 שורות 81-18 לפרוטוקול דיון ההוכחות מיום 30.6.25:

ש. אני מפנה אותך לנספח ז'3 העברה של 50,000 שקלים. אתה ביטלת אותה? אתה ביצעת את ההעברה?

ת. לא זה אורית עשתה את זה באפליקציה.

ש. אורית עשתה הכל.

ת. כן כן, חד משמעית.

ש. כלומר היא כל הזמן היתה בטלפון שלך? גם הטלפון שלך היה חשוף לה לגמרי או שהיא הייתה האפליקציה שהייתה מעודכנת גם אצלה?

ת. האפליקציה שהייתה מעודכנת גם אצלה וכן היא נכנסה דרך, דרך הסיסמה והכל.

לא ייתכן, ואין זה מתקבל על הדעת, כי לאחר שהתברר כי הגב' אברהם פעלה ככל העולה על רוחה בחשבונו של הנתבע, וזאת בידיעתו המלאה ובאישורו המפורש, יטען הנתבע כעת כי אין לו כל יד ורגל בעניין, וכי כל ההתקשרות העסקית התנהלה אך ורק בין התובע לגב' אברהם. התנהלות זו של הנתבע, המאפשרת לגורם אחר שליטה כה נרחבת על נכסיו הכספיים, מטילה עליו אחריות ישירה לתוצאותיה.

מי שמעמיד את חשבונותיו הבנקאיים לרשותו של אחר, ובפרט כאשר אין מחלוקת כי כל העברות הכספים מצד התובע בוצעו ישירות לחשבונותיו של הנתבע, אינו יכול להתנער מאחריות. במצב דברים זה, מוטלת על הנתבע האחריות המלאה למעשיו ולתוצאותיהם, לרבות לשימוש שנעשה בכספים שהופקדו בחשבונותיו. התעלמות מכך תהווה הכשר להתנהלות חסרת אחריות ותפגע בעקרונות היסוד של דיני החיובים. טענת הנתבע, המבקשת להפריד בינו לבין פעולות הגב' אברהם, כאשר הוא עצמו סיפק את הפלטפורמה הכספית לפעולות אלו, אינה יכולה להתקבל.

לאור האמור אני דוחה גם טענה זו של הנתבע.

סוף דבר

59. התביעה למימוש השטר מתקבלת. טענות הנתבע נדחות. הליכי ההוצל"פ בתיק 510433-10-22 ישופעלו ואליהם יתווספו אגרה בסך 7,820 ש"ח וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 35,000 ש"ח.

ניתן היום, י"ח טבת תשפ"ו, 07 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.