4. התובע הוסיף וטען כי התאונה אירעה בשל רשלנותו הבלעדית של הנתבע אשר התפרץ לכביש באופן פתאומי, קיפח את זכות הקדימה של רכב היונדאי, התפרץ לכביש מבלי לוודא כי המרחב פנוי, חסם את נתיב נסיעתו של הרכב, התפרץ לכביש מבלי לוודא כי יוכל לעשות זאת בבטחה, לא אותת כמתחייב בטרם נכנס לכביש, לא המתין עד שהכביש נהיה פנוי בטרם הכניסה אליו, פנה שמאלה במקום אסור, ניסה לבצע פניה ו/או פניית פרסה במקום אסור ו/או מבלי לוודא שיוכל להשלים את הפנייה בבטחה ו/או בניגוד לתנאי הדרך ו/או לתנועה בכביש, לא שם לב למתחרש בכביש, יצר את הסיכון שגרם לתאונה ו/או לא עשה די להסרת הסיכון שיצר בעצמו ולא נהג כאדם סביר.

5. התובע הוסיף וטען כי הנתבע הפר את הוראות פקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת התעבורה") ותקנות 64, 65 ו- 66 לתקנות התעבורה תשכ"א 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") בכך שהוא לא נהג בהתאם להוראות התמרור המוצב במקום התאונה אשר אוסר על ביצוע פניה שמאלה. כן טען כי רכב הנתבע אשר היה בשול הימני של הכביש התפרץ לנתיב נסיעת הרכבים חרף סימון השוליים בקו הפרדה רצוף.

6. התובע טען כי רכבו הוגדר כאובדן כללי וצירף חוות דעת שמאית וטען כי בעקבות התאונה הפיצוי המגיע לו עומד על סך 94,106 ₪.

7. הנתבעים הכחישו בהגנתם את טענות התובע ואת נסיבות התרחשות התאונה כפי שתוארו על ידי התובע בכתב תביעתו. הנתבעים טענו כי רכב התובע נסע אחרי רכב הנתבעים, לא שמר מרחק והתנגש ברכב הנתבע בצד האחורי השמאלי, סובב אותו והביא להתנגשות בין שני הרכבים.

8. הנתבעים הוסיפו וטענו כי התאונה אירעה כתוצאה מרשלנותו הבלעדית של נהג רכב היונדאי, אשר נסע במהירות ובפזיזות, לא נסע בזהירות המתבקשת בהתאם לתנאי הכביש ולא שמר מרחק מרכב הנתבעים.

ראיות הצדדים:

9. התובע הגיש תיק מוצגים מטעמו אליו צירף העתק רישיון רכב היונדאי, רישיון הנהיגה של נהג היונדאי, חוות דעת השמאי חאלד והיב, חוות דעת בוחן תנועה -מר' משה וייסמן, קבלה בגין תשלום שכר טרחת השמאי, העתק מחומר החקירה המשטרתית, תמונות וסרטון.

10. הנתבעים הגישו תיק מוצגים מטעמם אליו צירפו טופס הדיווח על התאונה למבטחת, העתק מטופס 587 - דיווח על רכב הנתבעת כאובדן גמור, תמונות רכב הנתבעים וטופס מידע על נתוני תיק תאונת הדרכים ממשטרת ישראל.

11. בתאריך 10.11.2024 התקיים דיון הוכחות במהלכו נחקרו עדי התביעה, נהג היונדאי מר עבדאללה אסעד חטיב, מר אייהם רושדי דגש, אשר לפי הטענה נסע ברכב התובע במועד התרחשות התאונה, ומר משה וייסמן- בוחן התנועה מטעם התובע. במעמד הדיון הודיעו הנתבעים כי הם מוותרים על חקירת התובע. בסיום פרשת התביעה נחקר גם הנתבע.

12. במעמד הדיון, התובע הגיש את תיק החקירה ממשטרת ישראל אשר סומן כמוצג ת/1, תמונות של רכב הנתבע אשר סומנו כמוצג ת/2, טופס הודעה על התאונה אשר סומן כמוצג ת/3 ואישור על העדר הגשת תביעות אשר סומן כמוצג ת/4.

13. בתאריך 2.1.25 התקיים דיון הוכחות נוסף, זאת לבקשת הנתבעים, במהלכו נחקר מר סואעד אמין, אשר לפי הטענה, נסע עם הנתבע ברכב במועד התאונה. הצדדים סיכמו טיעונים בכתב.

דיון והכרעה:

14. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, שמעתי את העדים והתרשמתי מעדותם בצורה בלתי אמצעית ולאחר שעיינתי בראיות אשר הוגשו לתיק, שוכנעתי כי האחריות לתאונה רובצת על שכמו של הנתבע. כן, ובהתחשב במנגנון התרחשות התאונה, מצאתי להטיל על נהג התובע אשם תורם בשיעור 10% כפי שיובא להלן. בהתאם התביעה מתקבלת חלקית.

15. התובע טען בכתב התביעה כי " ביום 27.09.2023, עת נהג מר' עבדאללה ח'טיב ברכב בכביש 804 לכיוון עראבה, היה הרכב הפוגע בעצירה בשול הימני של הכביש, כאשר לפתע התפרץ הרכב הפוגע לכביש, בתנועת פרסה, חסם את דרכו של הרכב, וגרם להתנגשות שני כלי הרכב בחוזק. כתוצאה מהתאונה ניזוק הרכב באופן קשה והוכרז כאובדן כללי".

16. בטופס הדיווח על התאונה שהגיש התובע לחברת הראל הנושא תאריך 20.01.2023 הודיע הנ"ל כי: "בעת נסיעה לכיוון עראבה רכב צד ג' שהיה בעצירה בשוליים מצד ימין יצא בפתאומיות ורצה לפנות שמאלה ועצר באמצע הנתיב וחסם נתיב הנסיעה שלי נסיתי להאט ולברוח שמאלה ופגעתי בו בחלקו הקדמי השמאלי." (ראו מוצג ת/3).

17. בהודעה שמסר הנהג במשטרה ביום 02.10.2023 נטען כי ביום 27.09.2023 בשעה 09:10 במהלך נסיעה מעראבה- ואדי סלאמה "נסענו ישר ופתאום הרכב נכנס לנתיב שלנו".

18. בהודעה על התאונה שהוגשה ביום 02.10.2023 נרשם כי "נסעתי מקבון ואדי סלמה לכבון עראבה עם איהם, עלי, כאלד רכב עומד מצד ימין על השולים כאשר התקרבתי אלו הוא נכנס לכביש נסיתי לברוח לצד שמול אבל לא הספקתי התנגשתי בא נפתחו קירות אוויר וזה הוא נשיתי לבלום אבל לא הצלחתי" ( כך במקור, אז) .

19. במהלך עדותו לפניי, חזר נהג היונדאי על גרסתו לעיל וטען כי התאונה אירעה בשל התנהלות הנתבע אשר התפרץ לכביש בפתאומיות וגרם לתאונה: "היינו עושים קניות בכרמיאל, אני וחברים שלי, אני הייתי הנהג, בחזרה" (עמוד 3 לפרוטוקול, שורה 34). הנ"ל הוסיף כי "אני הייתי הנהג, הייתי נוסע בדרך בין ואדי סלאמה לעראבה, היה אוטו מועצר על השול הימני, פתאום עשה פרסה אז אני ניסיתי לבלום, ניסיתי לברוח שמאלה אבל לא הספקתי שלא היה זמן, היה משהו כזה שנייה." ((כך במקור, אז), עמוד4 שורות 1-3).

20. התובע טען כי הוא הבחין ברכב הנתבע עומד בצד הכביש והוא האט את מהירות נסיעתו "אז אני הוא היה ככה, לא עושה כלום, ופתאום אני התקרבתי ממנו, פתאום הוא עשה קיק ועשה ככה" (( כך במקור א.ז), עמוד ,6 שורות 6-7).

21. הנהג טען כי רכבו ניזוק בצד הימני קדמי, כי הוא ניסה לברוח מרכב הנתבע אשר חסם את הכביש והיה בזווית 90 ביחס אליו (עמוד 8,שורות 20-24). הנהג ציין כי הוא הבחין ברכב הנתבע עומד בשולי הכביש במרחק של 20 מטרים (עמד 5, שורות 34-38; עמוד 6, שורות 33-36).

22. הנ"ל חזר על גרסתו כי הנתבע "התפרץ לכביש" כשרכב התובע היה במרחק 5 או 6 מטרים ממנו ולכן הייתה אפשרות או זמן לעצור (עמוד 7, שורות 6-7). חרף זאת הצהיר כי לאחר שהבחין ברכב הנתבע הוא האט את מהירות נסיעתו (עמוד 6 שורה 4).

23. עדות נהג היונדאי הייתה עקבית, קוהרנטית וללא סתירות מהותיות. העדות הייתה זהה לעדותו לפני משטרת ישראל ובהודעה לחברת הביטוח. בהתאם, מצאתי ליתן בעדות הנ"ל אימון ולבכר אותה על גרסת הנתבע, כפי שיובא להלן בהרחבה.

24. התובע העיד כי היה ברכב עם שלשה מחבריו, חאלד איהם ועלי (עמ' 3 שורות 3-4). הנ"ל זימן את מר איהם רושדי דגש כעד מטעמו וגרסת הנ"ל תמכה בגרסת הנהג כפי שהובאה לעיל. העד איהם טען כי: "אנחנו הגענו מואדי סלאמה מלמעלה לכיוון עראבה. כשהגענו אני ישבתי בכיסא האחורי מימין. היה רכב בעצירה מוחלטת בצד הכביש [...] באופן פתאומי הוא עשה פרסה באמצע הכביש, באופן פתאומי, חסם לנו את הנתיב"(עמוד 16, שורות 10-15). הנ"ל טען "וחבר שלי ניסה לברוח משמאלה [..]הוא ניסה לברוח לצד שמאל, הוא ניסה לבלום אבל אל הספיק" (שם, שורות 18-23).

25. העד איהם טען לפניי כי במועד התרחשות התאונה הוא ישב "מאחורי הנוסע בצד ימין של הרכב, מאחור במושב האחורי" (עמוד 17, שורות 19-20). לגרסתו, "אני ראיתי את הרכב כשהוא נכנס בתוך הנתיב שלנו וחסם אותנו, אני גם הרגשתי שהוא בלם וזה טבעי שהוא מרגיש" (עמוד 18, שורות 18-19). הנ"ל נחקר בעניין מיקום רכב הנתבע וטען כי הבחין ברכב עומד בצד הכביש (עמוד 19, שרות 10-12). בהמשך עדותו חזר הנ"ל על טיעוניו כי הנתבע עמד בצד ימין של הכביש "ועשה פרסה" באופן פתאומי וחסם את נתיב נסיעת רכב התובע (עמוד 21 שורות 28 -31). מצאתי עדותו של העד הנ"ל גם היא מהימנה ותואמת את כלל הממצאים שבתיק.

26. הנתבע העיד לפניי אודות נסיבות התרחשות התאונה ומצאתי עדותו לא עקבית, רצופת סתירות ואינה תואמת את הממצאים הקיימים בתיק ובכלל זה את מוקדי הפגיעה ברכבים. הנתבע טען בהגנתו כי "נהג רכב התובע אשר נסע אחרי רכב הנתבעים, התנגש בו במוקד אחורי שמאלי, וגרם לו להסתובב בכביש, ולהתנגש ברכב התובע" .

27. בהודעה שמסר למשטרת ישראל ביום 27.9.23 טען הנתבע כי: "נהגתי ברכב שלי סול סקודה מילוטם לכוון עראבה יחד אתי נסע אמין סואעד במהלך הנסיעה ראיתי חיה קפיצ מצד ימין אני בלמתי היגי צאד שמאל ביתום הרגשתי מקה מאחור מצאד שמאל הרכב שלי סתוביב הרגשתי עוד מקה מציד שמול על ידי הנהג כנראה רכב שלא הספה לבלום ונכנס בחלק אחורי סובב את הרכב ונכנס בי מציד שמול אחרי תאונה לא הרגתי טוב במקם הגיע אמבולנס לקח אתי לבית חולים פוריה" ( כך במקור א.ז).

28. בהודעה על התאונה למבטחת, הנתבע טען כי: "במהלך נסיעתי מכיוון לוטם לעראבה רכב צד ג התנגש ברכבי בחלקו האחורי השמאלי וכתוצאה מכך רכבי הסתובב באמצע הכביש והתנגש ברכב בכל אורך צד שמאל".

29. בדיון ההוכחות אשר התקיים לפניי טען הנתבע כי: "יצאתי מהבית בסביבות שעה 8:00, 7:30, 8:00 מהבית והייתי נוסע לכיוון עראבה, ועברתי את הכיכר של הכפר שלנו, נסעתי, פתאום מישהו בא עקף אותי, אחר כך הוא נסע במהירות איזה 30, 40 ואחר כך אני עקפתי אותו, ונסעתי את הנסיעה שלי. שהוא עקף אותי, מתי שהוא עקף אותי בא במהירות עקף אותי, אחר כך הוא נסע בקמ״ש איזה 30, במקום 80 90 בכביש שם. אחר כך הוא לקח צד ימינה, אני עקפתי אותו, יצאתי את הנסיעה שלי, המשכתי, המשכתי, הייתי ממשיך את הנסיעה שלי, הגענו באזור של עראבה שם בלוטם, יש שם.. שאני נוסע שם לא רואה כלום שם, יצא לי איזה חתול, כלב איזה בעל חיים, באתי לפנות שמאלה לברוח כאילו שמאלה, פתאום כן, פתאום מישהו בא מצד שמאל נכנס בי בבגאז׳ את הרכב הסתובב ונכנס בי מצד שמאל. שהוא הגיע משם אני לא ראיתי אותו, הוא היה נוסע מצד שמאלי ושם קו לבן, זה אסור לו לעקוף אותי." (עמוד 35, שורות 17-27).

30. בהמשך הנתבע טען: "לא, רציתי לנסוע כאילו ש.. יצא חתול, לא יודע מה יצא, כשברחתי שמאלה, שרציתי לחזור ימינה לא הפסקתי לחזור ימינה, פתאום מישהו שנכנס, אז אני לא יודע מה קרה בדיוק." (עמ' 45, שורות 30-32).

31. גרסתו של הנתבע "התפתחה" לאורך ניהול ההליך. הנתבע לא הודיע למבטחת כי "קצפה" לפניו חיה וגרסה זו לא עלתה בכתב הגנתו. לפני משטרת ישראל הנתבע טען כי קפצה לכביש "חיה" אך בדיון לפניי טען כי קפץ לפניו "חתול, לא יודע מה יצא". גרסת הנ"ל גם לא הייתה עקבית באשר למנגנון התרחשות התאונה כאשר טען בחקירתו החוזרת כי הוא סטה שמאלה לאחר שראה את החיה והחל לחזור לצד ימין ואז הרכב של התובע התנגש בו, טענה אשר לא עלתה בעדותו הראשית. כן העלה הנתבע לראשונה טענה ולפיה רכב התובע עקף אותו בקו רצוף לאור נסיעת שני הרכבים מספר דקות לפני התאונה ובמקום שאוסר על עקיפה.

32. הנתבע זימן לעדות מטעמו את מר' אמין סואעד אשר נטען כי נסע עמו ברכב במועד התאונה. במעמד הדיון התברר כי העד הוא בן דודו של הנתבע. באשר לנסיבות התרחשות התאונה העד טען לפניי כדלקמן: "אני ישבתי ליד הנהג מוסא במועד התאונה. נסענו ברכב לכיוון עראבה פתאום לחץ ברקס כי משהו קפץ לפניו, אנחנו הגענו מכיוון ואדי סאלמה לכיוון עראבה [...] כשלחץ ברקס מישהו פגע בו מאחור ואז רכב הסתחרר וקיבלנו עוד מכה מאותו רכב". ( עמד 5 לפרוטוקול הדיון מיום 02.01.2025, שורות 11-16).

33. בהודעה שמסר במשטרת ישראל ביום 27.9.2023 טען כי לא ראה את התאונה כי היה עסוק עם הטלפון: "נסעתי ברכב ישבתי על יד נהג היתי עסוק בטלפון במהלך הנסעה הרגתי מקה הרכב הוסתובב ונעתסר לא ראיתי איך קראה התונה במקום הגיע האמבולנס שפנה אתי לבית חולים פוריה שתחרר לי בתו יום" (כך במקור-אז). בהתחשב בגרסאותיו הסותרות של העד הנ"ל לא מצאתי בעדות כל תרומה לבירור נסיבות התאונה.

34. בהשוואת גרסאות הנהגים והעדים מטעמם שוכנעתי כי יש לבכר את עדות נהג התובע אשר הציג גרסה עקבית ומהימנה התואמת את הנתונים הקיימים בתיק, זאת בניגוד לעדות הנתבע והעד מטעמו אשר הותירו על בית המשפט רושם שלילי ומצאתי גרסאותיהם סותרות ובלתי מהימנות.

35. התובע הגיש לתיק חוות דעת מאת מר' משה וייסמן (להלן: "המומחה ") מיום 23.05.2024, במסגרתה קבע המומחה כי רכב התובע ניזוק "בחזית הרכב מפנים לאחור ומימין לשמאל. פגוש קדמי עיקר מהמקום, מעיכת פח מכסה מנוע, כנף קדמי שמאל וימין, פנס חזית, מעיכת פח דלת נוסעים צד ימין". עוד הוסיף הנ"ל כי הנזק ברכב הנתבע היה : "נזק תאונתי בדופן שמאל לימי, דלתות צד ימין נתלשו ע"י כב"א, מעיכת פח דופן שמאל, כנף שמאל מכסה מנוע, מריחת צבע להן על פגוש אחורי צד שמאל".

36. המומחה מטעם התובע קבע כי בהתאם לגרסת התובע ולגרסת הנתבע כפי שעלתה מכתב ההגנה ומטופס הדיווח על התאונה, בהתאם לתיק המשטרה, לרבות הממצאים שאסף הבוחן המשטרתי ומעיון בתמונות מחוות דעת השמאיות שהגישו הצדדים, גרסת הנהג מוסא סואעד כי נפגע מאחור אינה מתיישבת עם הנזקים שנמצאו ברכבו. הנ"ל קבע כי הן עפ"י תמונות מחוות דעת השמאי והן עפ"י ממצאי הבוחן המשטרתי, הנזקים ברכב הינם לכל אורך הדופן השמאלי. נזקים אלו מצביעים על כך כי הנתבע היה בהטיה שמאלה על מנת לבצע פניית פרסה. המומחה קבע כי הנזקים ברכבים תומכים בגרסת נהג היונדאי כי הנתבע היה בעמידה בשול בצד ימין וביצע פניית פרסה שמאלה. כן ציין: "אילו טענתו הייתה נכונה כי נפגע מאחור בצידו השמאלי ע"י רכב היונדאי כפי שמופיע בכתב ההגנה, אז הרכב היה צריך להיזרק לצד ימין לשול הימני, ולא לצד שמאל, והדופן השמאלי לה היה נפגע ולא היה נגרם כלל נזק לדופן השמאלי. לרכב הסקודה אין כלל נזקים מאחור הרכב".

37. הנתבעים לא הגישו חוות דעת נגדית אך ביקש לדחות את מסקנות חוות דעת מר וייסמן ועמדו על חקירתו. הנ"ל נחקר על חוות דעתו והופנה לחוות דעת השמאי מטעם הנתבע מר סמיח בדארנה מיום 11.10.2023, לפיה רכב הנתבע ניזוק גם בחלקו האחורי. מומחה התובע הסביר כי הנזק שנראה ברכב הנתבע מאחור אינו מעיד על תאונת חזית אחור אלא מדובר בנזק שנגרם כתוצאה מהפגיעה בדופן השמאלי של הרכב (עמוד 29 לפרוטוקול, שורות 11-20).

38. המומחה הבהיר כי חוות דעתו התבססה על "החומר המשטרתי שהוגש לעיוני, חוות דעת השמאי של שני כלי הרכב, תמונות הנזקים של שני כלי הרכב,(לא ברור) שלי במקום התאונה כולל תיעוד בתמונות שהייתי במקום התאונה ועל סמך זה הוכנה חוות הדעת" ( ראו הפרוטוקול עמ' 27 שורות10-12).

39. הנתבע טען כי גרסת הנתבע כי הוא סטה שמאלה כדי לעקוף חיה שקפצה בפתאומיות לכביש לא עמדה לנגד עיני המומחה מטעם התובע מאחר וזו אינה מופיעה בטופס הדיווח על התאונה לחברת הביטוח או במסמכים שהמומחה ראה בתיק המשטרתי. בהתאם, המומחה נדרש להתייחס לגרסה זו במעמד הדיון. המומחה שלל כי גרסת הנתבע לפיה קפצה לפניו חיה בכביש, תואמת את מנגנון התאונה וציין כי אין בטיעוני הנתבע כדי לשנות את מסקנות חוות דעתו כאשר לגרסתו: "בהנחה בכל מקרה יש סטייה, אין פה עקיפה, הנהג טוען, גם אם לפי.. בהנחה, בהנחה אין לו אשמה, הפגיעה היא לא מאחורה, הפגיעה היא בכל מקרה בדופן" (עמוד 32, שורות 35-37).

40. חוות דעתו של המומחה מטעם התובע לא נסתרה, עדותו הייתה קוהרנטית ללא סתירות ומשלא הוגשה חוות דעת נגדית על ידי הנתבעים ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון והתרשמתי כי גרסת התובע הינה הגרסה האמינה ונוכח הסתירות בגרסת הנתבע, מצאתי לקבל את קביעות המומחה ומסקנותיו.

41. מתיק המשטרה עולה כי התאונה נבדקה גם על ידי בוחן התנועה ניקולא ג'יריס ממשטרת ישראל (להלן: "הבוחן המשטרתי") אשר ציין בבדיקתו כי רכבו של התובע ניזוק בצדו הימני כולל דופן ימין קדמי כאשר לרכב הנתבע נגרם נזק לאורך דופן שמאל. מעיון בתמונות שצירפו הצדדים עולה כי מוקדי הנזק זהים למפורט בדו"ח הבוחן המשטרתי. הבוחן המשטרתי קבע כי במועד בדיקתו את שני כלי הרכב נמצאו לרוחב הכביש, כאשר רכב הסקודה הסתובב מההתנגשות וחזית הרכב מופנית לצד ימין למקום בו היה בעצירה בשול, ואילו רכב היונדאי היה עם חזית מופנית לצד שמאל, דבר אשר מצביע על כך כי נהג הרכב ניסה לברוח שמאלה ולמנוע את התאונה (ראו, מוצג ת/1 עמודים 1-3).

42. הצדדים אינם חולקים על כך כי הכביש שבו אירעה התאונה הוא כביש דו סטרי, נתיב אחד לכל כיוון, וכי היה קו הפרדה לבן רצוף (עמוד 4, שורות 29-30 ועמ' 37, שורות 34-35). הדבר גם עולה מחוות דעת המומחה מטעם התובע וגם מהתמונות שהגישו הצדדים.

43. תקנה 44 (א) לתקנות התעבורה קובעת כי : "לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן - פניית פרסה), אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא". כן ובהתאם לתקנה 36 ג לתקנות התעבורה: "(ג) בכביש המחולק על ידי קו הפרדה רצוף ישתמש הנוהג ברכב או בבעל-חיים בצד שמימין לקו, ולא יעבור אותו אלא אם נמצא קו קטעים סמוך לקו ההפרדה בצדו הימני".

44. תקנה 40 לתקנות קובעת כי: "(א) לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון. (ב) בכביש שאינו חד-סטרי המחולק לשלושה או לחמישה נתיבים לא ינהג אדם רכב בנתיב המרכזי אלא כשהוא עוקף רכב אחר, או כשהוא מתכונן לפנות שמאלה, או כשהנתיב יוחד על ידי תמרור רק לתנועה בכיוון שהוא נוסע בו. (ג) נוהג רכב בכביש כאמור בתקנת משנה (ב) לא יעבור לנתיב הנמצא משמאל לנתיב המרכזי."

45. משקבעתי כי גרסת התובע בעניין נסיבות התרחשות התאונה עדיפה הרי כי האשם המרכזי להתרחשות התאונה רובץ על שכמו של הנתבע אשר חסם את הכביש כאשר ביקש לעשות פניית פרסה במקום אסור, בכביש עם קו הפרדה רציף ובניגוד להוראות התקנות.

46. חרף האמר אציין כי תקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה מחייבת את שני הנהגים לנהוג בזהירות, לשים לב לכל תאני הכביש ולשונה כדלקמן: "לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך".

47. נהג התובע טען לפניי כי הבחין ברכב הנתבע עומד בשולי הכביש והאט נסיעתו אך לגרסתו הנתבע התפרץ באופן פתאומי שלא אפשר לו למנוע את התאונה. נהג התובע נדרש לנהוג בזהירות , לשמור מרחק ולבחון את תאני הכביש ובכלל זה להיות ערני ולהתמודד עם אירועים המתרחשים בפתאומיות. הגם שלפי כלל הראיות עליהן הרחבנו לעיל, הנתבע נהג שלא על פי ככלי התקנות והתנהלותו גרמה לתאונה, שוכנעתי כי יש מקום להטיל על נהג התובע אשם תורם בשיעור 10 % בשל התנהלותו ובכלל זה העובדה כי על אף כי נדרש לשים לב לכל תאני הכביש, הוא הבחין ברכב הנתבע רק כאשר התקרב אליו "מרחק 20 מטרים".

הנזק וגובה הפיצויים:

48. התובע ביקש פיצוי על סך 86,176 ₪ בגין הנזקים אשר נגרמו לרכבו, בהתאם לחוות דעת השמאי חאלד והיב. כן דרש שכ"ט שמאי על סך 2,500 ₪. הנתבעים לא העלו טענות מהותיות כנגד חוות דעת השמאי ולא ביקשו לחקור אותו על חוות דעתו. בהתאם אני רואה בנתבעים כמי שאישרו את חוות דעת השמאי מטעם התובע והערכת הנזקים בהתאם לה.

49. התובע דרש פיצוי נוסף בגין אובדן הנאה מהרכב על סך 5,000 ₪. התובע לא העיד לפניי ולא הובאה כל ראיה התומכת בטענת התובע כי סבל מאובדן הנאה מהרכב ובין היתר לא הוכח כי התובע נדרש להוצאות בגין רכב חלופי. בהתאם מצאתי כי דין דרישת התובע בגין רכיב זה דחייה.

סוף דבר:

50. התביעה מתקבלת תוך ניכוי אשם תורם בשיעור 10%. בהתאם אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2 לשלם לתובע סך של 77,176 ₪ , החזר שכ"ט שמאי 2,500 ₪, זאת בצירוף החזר האגרה ששולמה, החזר הוצאות העדים על סך 700 ₪, והחזר הוצאות המומחה מר ויסמן (כפוף להצגת חשבונית). כן יישאו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, בשכר טרחת עורך דין על סך 12,000 ₪.

51. הסכומים לעיל ישולמו תוך 30 ימים מהיום לידי בא כוח התובע, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ערעור במועדים הקבועים בדין.

המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ז טבת תשפ"ו, 06 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.