4. הנתבע הגיש בקשה לסילוק התביעה נגדו על הסף, מחמת חוסר יריבות והיעדר עילה. הנתבע אינו מכחיש כי ישנה שותפות מסוימת בינו לבין הנתבעת, אולם לטענתו בכל הנוגע לפרויקט הציפורנים הנתבעת זכתה בפרויקט לבדה (כפי שהיא אף הדגישה בכתב ההגנה מטעמה). ממילא, כך נטען, גם אם יתקבלו הטענות המפורטות בכתב התביעה, מי שעשוי לחוב בתשלום הוא הנתבעת לבדה. עוד מעלה הנתבע טענות נוספות, לרבות כי לא הייתה הצדקה לתבוע אותו באופן אישי, שכן הוא לא חתם על חוזה כלשהו; כי כתב ההתחייבות הנטען כלל אינו חתום; כי הטענות של התובעים מופנות כנגד התנהלות של גורמים הקשורים לנתבעת ולא כלפיו; וכדומה.

לטענת התובעים, יש לדחות את בקשת הסילוק. בהקשר זה מדגישים התובעים כי אין מחלוקת בדבר קיומה של שותפות עסקית בין הנתבעים, כי הנתבע או מי מטעמו היו חלק מהמשא ומתן בקשר לפרויקט הציפורנים, וכי הטענות הקשורות לחלקו של הנתבע מחייבות בירור עובדתי במסגרת ההליך. בהקשר זה מדגישים התובעים, כי הנתבע כלל לא תמך את תגובתו בתצהיר.

5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, מצאתי לדחות את הבקשה.

6. כאשר נבחנת בקשה למחיקה על הסף, נקודת המוצא היא כי התובע יצליח להוכיח את הטענות העובדתיות המפורטות בכתב התביעה. רק במקרה בו ברור וגלוי כי אין בעובדות אלו כדי להצמיח לתובע עילת תביעה, אזי יש מקום למחיקת התביעה על הסף מחמת היעדר עילה. בענייננו, לטענת התובעים הנתבעים הציגו את עצמם כשותפים, וכל הפעולות שנעשו על ידי מי מהם נעשו בשמה של "השותפות". כתב ההתחייבות המתייחס לפרויקט הציפורנים נמסר לתובעים, לטענתם, על ידי נציג של השותפות. יתרה מזו, על פי הנטען בכתב התביעה התובע היה בקשר עם הנתבע ועם גורמים הקשורים אליו בכל הנוגע לקידום פרויקט הציפורנים (פסקאות 31-29 לכתב התביעה). ככל שטענות אלו יוכחו בהליך, אזי לא ניתן לשלול בשלב הנוכחי את האפשרות כי תוטל אחריות גם על הנתבע, בין אם מכוח דיני השותפות (ראו, סעיף 14 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975), ובין אם מכוח דינים אחרים, כגון דיני השליחות.

לטענת הנתבע, מי שלמעשה זכה בפרויקט הציפורנים הוא הנתבעת לבדה, כפי שהיא אף אישרה בכתב ההגנה מטעמה, וממילא גם אם ייקבע שיש לתובעים זכות לתשלום בגין פרויקט זה, יהא על הנתבעת לבדה לשאת בו. טענה זו נשמעת הגיונית על פניה, אולם אין בה כדי להצדיק את מחיקת התביעה על הסף. ראשית, הטענה שהנתבעת זכתה לבדה בפרויקט היא טענה עובדתית שיש לבררה במסגרת ההליך. העובדה שהנתבעת טוענת זאת בכתב ההגנה מטעמה עשויה לחזק את הטענה, אולם אין היא מייתרת את הצורך בבירורה, שכן התובעים אינם מחויבים לקבל את טענת הנתבעת בעניין זה. שנית, גם אם נניח שהנתבעת זכתה לבדה בפרויקט הציפורנים, הרי שאין בכך בהכרח כדי לשלול את האפשרות שהנתבע יחוב כלפי התובעים יחד ולחוד איתה (ככל שייקבע שהפרויקט מצמיח לתובעים זכות כלשהי). כך, למשל, ככל שייקבע שהנתבע נטל על עצמו התחייבות חוזית כלפי התובעים בכל הנוגע לפרויקט הציפורנים, והתחייבות זו חלה ביחס לזכייה של הנתבעת בפרויקט, אזי העובדה שבסופו של יום הנתבעת היא זו שנטלה לעצמה את הזכייה בפרויקט אינה משחררת בהכרח את הנתבע מהתחייבותו. על מנת להכריע בשאלת האחריות של הנתבע, יש לברר את מכלול העובדות אשר התביעה עוסקת בהן, ובמסגרת זו יש לבחון גם את מידת מעורבותם של הגורמים הקשורים בנתבע בכל הנוגע לקידום הפרויקט ואת המצגים שהוצגו על ידם לתובע בעניין זה. זאת לא ניתן לעשות אלא במסגרת בירור ההליך לגופו.

7. אשר לכך שהתביעה הוגשה נגד הנתבע באופן אישי: בכתב התביעה נטען, כי "יוכלמן גרופ" אינה אישיות משפטית, אלא שם מסחרי אשר הנתבע פעל באמצעותו. ככל שטענה זו נכונה, אזי לכאורה הנתבע הוא אכן בעל הדין הנכון. מבקשת הסילוק אין זה ברור האם הנתבע חולק על כך. מכל מקום, מדובר בעניין המצריך בירור עובדתי, והוא בוודאי אינו מצדיק סילוק על הסף.

8. נוכח כלל האמור, הבקשה לסילוק התביעה על הסף - נדחית.

ניתנה היום, י"ח טבת תשפ"ו, 07 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.