4. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמצורף להן - אני מוצאת לדחות את הבקשה, משני טעמים:

5. ראשית, מטעמים של חוסר סמכות עניינית; הכספים שמתבקש עיכוב חלוקתם מצויים בקופת הפירוק, כאשר הליך הפירוק ובכללו, כלל ההוראות למפרק בנוגע לאופן חלוקת הכספים מתנהלים בבית המשפט של פירוק (בית המשפט המחוזי בתל אביב).

6. הסמכות לדון בכלל ענייני חדלות הפירעון, ובכלל זה סוגיית חלוקת הכספים לנושים, נתונה בסמכותו הייחודית של בית המשפט של חדלות פירעון (סעיף 279 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018). בית משפט של הפירוק הוא הפורום הבלעדי אשר בסמכותו לבחון את הנושא במבט-על, שכן בפניו מונח מלוא המידע הרלוונטי הנוגע להליכי הפירוק, ורק הוא מוסמך לשקול את כלל האינטרסים הרלוונטיים ולענייננו, אינטרס נושיה של החברה, שעשויים להיפגע מכל החלטה בעניין כספים (נושים שאשר אינם צד להליך המתנהל בפניי ומטבע הדברים אינם יכולים לשטוח טענותיהם בנוגע לבקשת התובעת). לסמכותו הבלעדית של בית המשפט של פירוק ראו צפורה כהן, פירוק חברות א', 434 (מהדורה שנייה, 2016); ע"א 1050/10 חברה ישראלית למכפלות (תעשיה) 1951 בע"מ נ' בטחונית תעשיות זכוכית בע"מ (בפירוק זמני), פסקאות 7-9 להחלטתה של כב' השופטת א. פרוקצ'יה (16.03.10); רע"א 7184/18 בר בורגר חיפה בע"מ נ' ע.ה. השקעות בע"מ (בפירוק), פסקה 22 לפסק דינו של כב' השופט ע. גרוסקופף (12.05.19); ע"א 3069/17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת (בפירוק), פסקאות 19-21 לפסק דינו של כבוד השופט ד. מינץ (29.10.17); רע"א 6272/15 נתי טולצ'נסקי נ' עו"ד ירון כהנא - מנהל מיוחד של החברה, פסקה 12 לפסק דינו של כבוד השופט נ' סולברג (27.10.15).

7. מכאן, כי ההחלטה בעניין עיכוב הכספים צריכה להתקבל על ידי בית המשפט של פירוק.

8. ומכאן לטעם השני המבסס את דחיית הבקשה; אף התובעת סברה, ככל הנראה, כי בית המשפט המוסמך הוא בית המשפט של הפירוק, ועל כן פנתה אליו בבקשה זהה קודם שהוגשה הבקשה כאן. בית המשפט של פירוק דן בבקשת התובעת ודחה אותה לגופה בהחלטה מיום 23.10.2025 (ועולה מהחלטה זו כי אין זו הפעם הראשונה שנדחתה בקשת התובעת, מקום בו בית המשפט של פירוק קבע כי לתובעת אין זכאות בכספי הדירה). לאחר שדחה בית המשפט של פירוק את בקשת התובעת לעיכוב חלוקת הכספים לא ניתן להביא את אותה בקשה ממש, בפני, בתקווה לקבל הכרעה שונה, והדרך להשיג על החלטת בית המשפט של פירוק הינה בפני ערכאת הערעור (ועולה מסעיף 31 לבקשת התובעת לסעד זמני כי אף היא ערה לכך ובכוונתה להגיש ערעור על החלטת בית המשפט של פירוק מיום 12.10.2025).

9. בשולי הדברים אציין; ערה אני לטענת התובעת לפיה, משבוטלו השעבודים עשויה להיות לכך השלכה על פסק הדין החלקי, וערה אני אף לטענתה, לפיה, בית המשפט של פירוק מצא כי בחינת הטענות הנוגעות לביטול פסק הדין החלקי ראוי שתתבצענה במסגרת תביעה נפרדת בבית המשפט שנתן את פסק הדין החלקי (בית המשפט כאן). יחד עם זאת, לאור עמדת בית המשפט של פירוק לפיה אין מדובר בכספי התובעת, נראה, על פניו, כי בית המשפט של פירוק לא נתן היתר לניהול התביעה כנגד המפרק בנוגע לאותם כספים ועל כן בשלב זה ועד שלא יינתן היתר כאמור מבית המשפט של פירוק, ככל שיינתן, מוצע לתובעת לשקול עמדתה בנוגע לבקשה למחיקה על הסף, בין היתר על מנת לחסוך בהוצאות.

10. התובעת תודיע עמדתה בדבר הצורך בקיום הדיון ומתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף עד יום 27.11.2025.

11. לפנים משורת הדין לא מצאתי לחייב את התובעת בהוצאות בקשה זו.

ניתנה היום, ב' כסלו תשפ"ו, 22 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.