3. נהג הפולקסווגן העיד כי בזמן שהוא נהג בפולקסווגן בירידה מעוספיה לדלית אל-כרמל בזמן שהיו גשמים, תוך כדי סיבוב הוא ראה אוטובוס דולק וחשב שהוא נוסע ומשמאלה היה עוד רכב והוא לא היה יכול למנוע את התאונה, שהתרחשה בפתאומיות, למרות שבלם. הוא טען כי היה באפשרות נהג האוטובוס להעמיד את האוטובוס במפרצון בצד ולהדליק אורות מהבהבים כדי למנוע את התאונה. הוא ראה אוטובוס דולק ופתאום עוצר. נהג הפולקסווגן הדגיש שבעת התאונה האוטובוס היה בעמידה ולא נסע והתייחס לסרטון שהוצג לו.

בחקירתו הנגדית אמר נהג הפולקסווגן כי הוא נסע בנתיב ימני. לדבריו, הוא ראה את האוטובוס לפני התאונה עם אורות דולקים. הוא ראה תחילה את האוטובוס "זוחל" ולא ידע שהוא עצר במקום. כיוון שהיה חושך, ואורות של האוטובוס כבו, לא היה לו שדה ראיה בסיבוב והתאונה אירעה בשניות. לדבריו, הוא סבר כי האוטובוס בנסיעה ולא היה סביר שברגע אחד יעצור באמצע הכביש. הנהג אישר כי בסרטון רואים את האוטובוס עומד עם אורות דולקים ולפתע כבים. מבחינתו הוא סבר כי האוטובוס בנסיעה ולפתע היה חושך ולא קלט מה התרחש. הוא אישר את חתימתו בטופס הודעה על התאונה והשיב שלא החליק כיוון שבלם "פעמיים". לטענתו נהג האוטובוס אשם למרות שלא ציין זאת בטופס ההודעה על תאונה. הוא אישר כי לאחר התאונה נחקר במשטרה ורישיונו נלקח למספר ימים.

גרסת נהג האוטובוס

4. לטופס הודעה על תאונה מיום 8.11.2021 צורף מכתב מיום 3.1.2021 בו תוארה גרסתו של נהג האוטובוס:

"בתאריך 1/11/21 סמוך לשעה 4:20 נסעתי מחניון עוספיה של סופר בוס באוטובוס ... לכיוון נקות יציאתי לקו בשער הגיא ביוקנעם. אחרי יציאתי מהחניון ושנסעתי לכיוון דלית אל-כרמל בירידה ולאחר כמאתיים מטרים הבחנתי בלוח השעונים של האוטובוס כל המנורות האדומות נדלקו ולחץ האוויר ירד לאפס ולאור תנאי מזג האוויר שהיה גשם וכביש חלק (גשם ראשון) החלטתי על מנת לא לסכן את עצמי לעצור מידית. לא היה לי אפשרות לעצור בצד היות ואין שוליים במקום. מנסיוני ידעתי שיש תקלה ישר לאחר העצירה כיביתי מנוע וסגרתי את כפתור המצברים 24 הפנימי הדלקתי אותו חזרה הנעתי מנוע והכל התאפס וחזר לתיקונו. לאחר הנעת האוטובוס שיחררתי המקסי ופתאום הרגשתי מכה חזקה באוטובוס. האוטובוס עף קדימה כשני מטרים ואני גם כן עפתי קדימה לחצתי על הברקסים חזק והרמתי את המקסי. הסתכלתי במראה השמאלית האחורית והבחנתי במיניבוס ... מאחורי צמוד אלי לאחר כמה רגעים לאחר שקיבלתי מכה חזקה שעפתי קידמה ירדתי מהאוטובוס ניגשתי לאחורי האוטובוס והבחנתי שהמיניבוס נכנס בי מאחור והבחנתי בנוסעי המיניבוס שהם פצועים ולא יכולים לפתוח את הדלתות ובעזרת עוברים ושבים סייענו להם לצאת. למקום הוזמן מכבי אש אמבולנסים ומשטרה וכולנו התפנינו לקבלת טיפול רפואי בבית החולים. ברצוני לציין כי הראות במקום הייתה אור פנסי לד רחוב חזקים מאוד והראות טובה מאוד. תנאי הכביש ירד גשם והכביש היה חלק מאוד (גשם ראשון) שני נתיבים בירידה חזקה הראות היתה טובה מאוד".

6. בעדותו אמר נהג האוטובוס כי הוא יצא מהחניון לכביש ובחלוף 200 מטרים בירידה נדלקו כל המנורות הבקרה והוא הרגיש שאין אויר במערכת. הנהג הסביר שמערכת בלמים מבוססת על אויר ולכן הוא נאלץ לעצור כדי למנוע סכנה. לפי ההנחיות במצב כזה עליו לאפס את המערכת באמצעות "כפתור 24" שהוא מנתק מצברים מכל המערכות. לפיכך, הוא ירד מהאוטובוס וניתק את המערכת. כאשר חזר לאוטובוס הכל היה תקין והוא התכוון להניע מחדש. באותו הרגע אירעה התאונה והוא ראה את הפולקסווגן צמוד לאוטובוס. עוד ציין כי הכיר את נהג הפולקסווגן.

7. בחקירתו הנגדית אישר נהג האוטובוס שהתאונה אירעה ביום גשום והכביש היה רטוב. הוא אמר שמקום שעצר אין מפרץ וציין כי לא רצה לקחת סיכון כי יש תהום במקום. לטענתו אפשר היה לראות את האוטובוס ממרחק של 500 מטרים. לדבריו, התאונה אירעה בשל מהירות נסיעה מופרזת של הפוקלסווגן.

חוות דעת מומחה מטעם התובעות

8. התובעות צירפו חוות דעת מיום 21.9.2023 של בוחן התנועה רועי שפיגלר שביקר במקום התאונה. הבוחן התייחס לסרטון של התאונה ותיאר כי בתחילת הסרטון רואים את האוטובוס נוסע בנתיב הימני עם אורות דולקים ושימוש באורות בלם. בחלוף 18 שניות האוטובוס עוצר בצד סמוך לשטח הפרדה בנוי עם אורות בלם דולקים. בחלוף 15 שניות אורות האוטובוס כבים. בחלוף 2 שניות חולף רכב הסעות בנתיב שמאלי עם אורות דולקים. בחלוף שניה נצפה הפולקסווגן נוסע בנתיב ימני ומאחורי רכב הסעות. במצב זה רכב הסעות מגביל וחוסם את שדה הראייה של נהג הפולקסווגן עקב העיקול ולכן נהג הפולקסווגן לא יכול להבחין באוטובוס עומד בנתיב ימני. בחלוף 3 שניות אורות בלם של פולקסווגן נכבים ורכב הסעות נמצא בנתיב שמאלי ולפני האוטובוס. נסיבות אלו מלמדות שנהג הפולקסווגן לא מבחין באוטובוס. באותו הרגע הפולקסווגן בולם ובחלוף שתי שניות מתרחשת התאונה. הבוחן כתב כי מביקור בשטח עולה כי במהלך נסיעה לאחר הכיכר לא ניתן להבחין בנקודה בה עמד האוטובוס עקב עיקול חד שמאל. הוא גרס כי בנסיבות התאונה נהג הפולקסווגן לא היה יכול להבחין באוטובוס עומד על הנתיב הימני בסיום העיקול. מסקנתו של הבוחן הייתה כי האוטובוס עמד על הנתיב הימני מבין שני נתיבים בסיום העיקול ובסמוך לאי תנועה ללא אורות כשהוא חוסם את הנתיב הימני חרף האפשרות שעמדה לנהג האוטובוס לעמוד בשטח כביש הרחב מימין לנתיב הימני ובכך לא לחסום את הנתיב הימני. המבנה הטופוגרפי של אזור התאונה שהינו עיקול שמאל בירידה מתמשכת, שעת חשיכה, עמידת האוטובוס ללא אורות ורכב הסעות שחור שנסע על הנתיב השמאלי ומלפני הפולקסווגן - הובילו לחסימת קונוס שדה הראייה לכיוון עמידת האוטובוס. המומחה גרס כי שילוב של הממצאים יחד מוכיחים כי נהג הפולקסווגן כלל לא יכול היה למנוע את התואנה והאחריות לתאונה רובצת לפתחו של נהג האוטובוס בכך שעמד וחסם את הנתיב הימני וכל זאת ללא אורות בשעת חשכה וללא נקיטת אמצעי זהירות. הבוחן גרס כי נהג האוטובוס יכול היה למנוע את מקרה התאונה בכך שהיה עומד בשטח הפנוי מימין לנתיב הימני באופן שלא היה חוסם את הנתיב הימני.

9. בחקירתו הנגדית השיב המומחה כי נהג הפולקסווגן היה יכול לראות את האוטובוס שניה עד שתיים לפני רגע התאונה. וכי לא אפשרי שנהג פולקסווגן ראה את האוטובוס 6 שניות לפני התאונה. הוא אמר כי אם נהג הפולקסווגן היה מבחין באוטובוס מוקדם יותר היה באפשרותו למנוע את התאונה, לבלום ולעבור לנתיב שמאלי, אולם זה לא מה שהוא מסר לו בעת הכנת חוות הדעת. הוא ציין כי לפי פעולות שנהג פולקסווגן נקט מבחינת בלימה מעידות על נכונות חוות דעת.

הכרעה בשאלת האחריות

10. לא הייתה מחלוקת כי התרחשה תאונה בין שני כלי הרכב ועל מיקומה. כל נהג הטיל את האחריות על התאונה על הנהג השני. ככלל בהתאם לתקנה 49 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, רכב נדרש לשמור על רווח מרכב שלפניו המאפשר עצירה בטוחה. קיימת חזקה לפיה נהג הפוגע ברכב שלפניו מאחור הוא האחראי לתאונה. אומנם לפי סעיף 70 לתקנות התעבורה רכב שנאלץ לעצור באופן שעלול להפריע לתנועה יש לשים סימני אזהרה. אולם, כפי שרואים בסרטון, במקרה הנוכחי נהג האוטובוס ביצע עצירה הדרגתית ומבוקרת. לאחר העצירה, חלפו 20 שניות בלבד מרגע העצירה של האוטובוס ועד התאונה. כלומר, לא היה זמן לנהג האוטובוס לשים סימני אזהרה. יתרה מכך, נהג האוטובוס העיד כי לא הייתה כוונה להמשיך לעמוד כיוון שהתקלה סודרה והוא התכוון להמשיך בנסיעה. זאת ועוד, כפי שרואים בסרטון, שני כלי רכב אחרים חלפו על פני האוטובוס ללא הפרעה בנתיב השמאלי.

אשר לחוות דעת הבוחן מטעם התובעות, הרי שאין בה כדי לסייע להן. הבחינה שביצע הבוחן נעשתה ברכב אחר ולא ברור אם מדובר באותו גובה כמו של הפולקסווגן. מעבר לכך, הבוחן התבסס על הטענה כי נהג הפולקסווגן לא ראה את האוטובוס כלל באף שלב עד כשתי שניות לפני התאונה. לעומת זאת, נהג הפולקסווגן העיד כי הוא ראה את האוטובוס עוד שאורות שלו דלקו כאשר היה "בזחילה" כשש עד עשר שניות לפני התאונה. מהסרטון רואים כי מרגע שאורות של האוטובוס כבו ועד לתאונה חלפו כ-8 שניות. לפיכך חוות דעת הבוחן התבססה על מצב עובדתי אחר מאשר היה בפועל. כמו-כן, לא ברור מדוע הבוחן סבר כי הדלקת אורות חירום באוטובוס היה מסייע למנוע את התאונה - אם לטענתו נהג הפולקסווגן הבחין באוטובוס רק שתי שניות לפני התאונה כיוון שרכב אחר חסם את שדה הראייה. מעבר לכך, נהג הפולקסווגן עצמו העיד כי 6-10 שניות לפני התאונה הוא ראה את האוטובוס "זוחל" עם אורות.

משראה נהג הפולקסווגן שהאוטובוס "זוחל" הדבר היה צריך להדליק אצלו תמרור אזהרה ולנקוט במשנה זהירות. יכול להיות מצב שבו רכב נעצר על הנתיב בין אם בשל תקלה ובין אם בשל סיבה אחרת כגון עומס תנועה. לפיכך, היה על נהג הפולקסווגן לנסוע במהירות כזו שתאפשר לו למנוע את הפגיעה באוטובוס. אף אם לקבל את גרסת הבוחן ונהג הפולקסווגן כי שדה הראייה היה חסום בשל העיקול ובשל רכב אחר שנסע בנתיב השמאלי, היה על נהג הפולקסווגן לקחת זאת בחשבון בעת נהיגתו ולנסוע במהירות המתאימה כדי לאפשר עצירה במקרה של רכב עומד לפניו. יצוין שלא מדובר בעצירה פתאומית של האוטובוס ומרגע עצירת האוטובוס חלפו כ-20 שניות עד לרגע התאונה.

מעיון בסרטון עולה כי סמוך לפני התאונה, רכב הסעות אחר כבר עבר את האוטובוס והנתיב השמאלי היה פנוי. אם מהירות הנסיעה הייתה מתאימה, לנסיבות בהן היה עיקול ושדה ראיה חסום בשל רכב אחר, היה באפשרות נהג הפולקסווגן לעבור לנתיב השמאלי ולמנוע את התאונה.

מקובלת עליי גרסת נהג האוטובוס, אשר לא נסתרה, כי הוא עצר בשל התראה של אורות בקרה באוטובוס וכי היה עליו לאתחל מחדש את המערכות. כלומר, אין מדובר בעצירה שאינה מוצדקת. זאת ועוד, מדובר בשעה שהכביש היה יחסית ריק ולא נראה שהעצירה גרמה להפרעה מיוחדת. סביר להניח שאם רכב אחר לא היה מסתיר לנהג הפולקסווגן את שדה הראייה, כעולה מחוות דעת הבוחן, הוא היה מבחין באוטובוס ללא קושי. לכן, היה עליו לקחת בחשבון בעת הנסיעה בעיקול כי שדה הראייה חסום ולהתאים את הנהיגה לתנאי השטח. לכן חוות דעת בוחן לא מסייעת לנהג הפולקסווגן שכן אם שדה הראייה היה חסום היה עליו לקחת זאת בחשבון. זאת לצד פער עובדתי בשאלה האם נהג הפולקסווגן ראה את האוטובוס לפני התאונה ומתי. בנוסף, מעיון בסרטון מקום התאונה נראה מואר יחסית כטענת נהג האוטובוס ולא חשוך מאוד כטענת נהג הפולקסווגן. מדובר בכביש רחב ומואר עם שני נתיבים.

11. לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי האחריות על תאונה רובצת על כתפי נהג הפולקסווגן שפגע באוטובוס מאחור. בנסיבות שתוארו אין אף מקום להטיל אשם תורם על נהג האוטובוס. לפיכך, דין התביעה להידחות.

התוצאה

12. אשר על כן, אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת. כמו-כן, אני מחייב את התובעות (ביחד ולחוד) לשלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ח טבת תשפ"ו, 07 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.