1

בענין: בקשה לביטול פסק דין

1. ביום 13.11.2019 הגישה התובעת תביעה נזיקית על סך 500,000 ש"ח נגד הנתבע.

התובעת, היא אמו של המנוח אסי אדרי ז"ל ("המנוח").

לטענת התובעת, נגד הנתבע הוגש כתב אישום בגין הריגת המנוח ולאחר שאושר הסדר טיעון הורשה הנתבע בהריגה.

ביום 28.6.2018 נגזר דינו של הנתבע, הושתו עליו עשר שנות מאסר בפועל ונקבע פיצוי כספי לאלמנת המנוח וילדיו.

התביעה כאן הוגשה על ידי התובעת בגין נזקים שאינם ממוניים שנגרמו לתובעת כתוצאה מהריגת בנה.

2. ביום 28.11.2019 הומצא כתב התביעה לידי שירות בתי הסוהר וביום 24.12.2019 נשלח למשרד ב"כ התובעת אישור מסירה לידי הנתבע, חתום על ידיו.

3. בחלוף המועד להגשת כתב הגנה, משלא הוגש דבר, ביום 10.3.2020 ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד הנתבע ("פסק הדין").

2

4. ביום 12.5.2020 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין במסגרתה טען, כי כאשר קיבל את התביעה פנה לעו"ס האגף על מנת להיעזר בו כדי למלא את הטפסים להסדרת הסיוע המשפטי ולדברי העו"ס הטפסים נשלחו. מבדיקה שנערכה עלה שהטפסים לא מצויים בלשכה לסיוע משפטי ועל כן פתח הנתבע פניה נוספת.

עוד נטען, כי מצבו הכלכלי של הנתבע רע, אין לו כל הכנסה והוא אינו יכול לעבוד לאור תנאי מאסרו.

הבקשה הוגשה ללא תצהיר.

5. ביום 20.7.2020 הוגשה בקשה מתוקנת לביטול פסק הדין. הנתבע חזר על הטענות בדבר הסיבה לאי הגשת כתב הגנה והוסיף, כי התובעת לא צרפה לכתב התביעה חוות דעת להוכחת נזקיה, לא עמדה בדרישות הדין להוכחת ענין שברפואה ולא הרימה את הנטל כראוי.

עוד נטען, כי הנתבע כבר חויב בפיצוי אלמנת המנוח וילדיו.

6. במענה השיבה התובעת, כי הנתבע לא הגיש בקשת ארכה; כי לא הוצגו ראיות להוכחת הטענה בדבר הפניה ללשכת הסיוע באמצעות עו"ס וכי התובעת לא טענה לקיומה של נכות רפואית/פסיכיאטרית או נכות אחרת אלא התביעה היא לכאב וסבל, פגיעה נפשית ואבדן שנגרם לה עקב מות בנה.

עוד נטען, כי הפיצוי שנקבע בהליך הפלילי אינו רלבנטי שכן מדובר בתביעה אזרחית של אמו של מנוח.

7. עד למועד זה לא הוגשה תגובה לתשובה ועל כן ניתנת בזאת ההחלטה, כדלקמן.

דיון והכרעה

8. ראשית, לענין המועד בו הוגשה הבקשה וטענות התובעת, כי הבקשה הוגשה באיחור מבלי שהוגשה בקשת ארכה:

כאמור, פסק הדין ניתן ביום 10.3.2020 והבקשה שהגיש הנתבע לביטול פסק הדין הוגשה ביום 12.5.2020. הצדדים לא טענו דבר בנוגע למועד המצאת פסק הדין לידי הנתבע ועל כן איני יכולה לקבוע, מתי חלף מנין 30 הימים להגשת הבקשה. עם זאת, מאחר שמדובר בתקופה שהוגדרה כתקופת חירום, במועד הגשת הבקשה טרם חלף המועד.

ביום 18.5.2020 ניתנה לנתבע שהות להגיש בקשה מתוקנת עד ליום 18.6.2020.

3

ביום 15.6.2020 וביום 14.7.2020 ניתנו ארכות להגשת הבקשה המתוקנת עד ליום 15.8.2020 ולבסוף הוגשה הבקשה ביום 20.7.2020.

אם כך, טענות התובעת לגבי הגשת הבקשה לביטול פסק הדין באיחור מבלי שהוגשה בקשת ארכה נדחות, שכן הנתבע הגיש בקשות ארכה והבקשה הוגשה בהתאם למועדים שנקבעו.

אדרש, אם כן, לבקשה לגופה.

9. השיקולים העומדים ביסוד ההחלטה לבטל פסק דין מתחלקים לשני סוגים:

ביטול מחובת הצדק - כאשר המבקש את ביטול פסק הדין הוכיח כי התקיים פגם בהליך בגינו היה על בית המשפט להימנע ממתן פסק דין.

פגם זה בהליך מהווה עילה לביטול פסק הדין ובית המשפט אינו רשאי להתייחס במקרה זה למשקל טענות הצדדים ולסיכויי ההצלחה בתיק.

ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט - במקרים בהם לא היה פגם בהליך, בית המשפט ישקול את הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו ואת סיכויי ההצלחה שלו בתיק.

9. הנתבע אינו מכחיש, כי כתב התביעה הומצא לידיו ולא הוכח כל פגם בהליך שהוביל למתן פסק הדין, על כן לא מתקיימות הנסיבות לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

משכך, נופל הדיון בגדר שיקול הדעת המסור בידי בית המשפט לבטל את פסק הדין מקום ששוכנע כי ראוי ונכון לעשות כן.

השיקולים שישקול בית המשפט בהקשר זה הינם הטעם למחדלו של הנתבע באי הגשת כתב הגנה במועד; וסיכויי הגנתו.

מדובר בתנאים מצטברים, כאשר בתי המשפט יתנו משקל רב יותר לשאלת סיכויי ההגנה של המבקש.

11. בענין הטעם למחדל - כאמור, הנתבע טוען, כי פעל, באמצעות עו"ס, להגיש טפסים לשם הסדרת הייצוג, וכי מסיבה שטרם התבררה הטפסים לא הגיעו ליעדם וכי הגיש בקשה נוספת להסדרת הייצוג.

4

הנתבע הצהיר על אמיתות הטענות ואיני סבורה שיש לדחות את הטענות מאחר שלא הוצגו הטפסים שהוגשו ללשכת הסיוע או מאחר שלא צורף תצהיר עו"ס. מדובר בטענות שמלמדות על כך השנתבע פעל כדי להגיש כתב הגנה ולא ניתן לקבוע, על סמך תיאור הדברים, כי הנתבע זלזל בהליך המשפטי או שמדובר בהתנהלות מכוונת, אלא שמדובר בטעות או לכל היותר ברשלנות בכך שלא בוצעה בדיקה לגבי קבלת הטפסים או שלא הוגשה בקשת ארכה במסגרת ההליך.

אשר לשיקול של סיכויי ההגנה - הנתבע טען, כאמור, כי התובעת לא הציגה ראיות לנזקים שנגרמו לה ולא צרפה חוות דעת.

אמנם התובעת אינה טוענת לנזקים רפואיים, אולם מדובר בדרישת פיצוי לרכיבי נזק המצויים בשיקול דעת בית המשפט; פיצוי הנקבע לאחר שמיעת שני הצדדים, בחינת הנסיבות והראיות.

במקרה שלפניי לא ניתן לקבוע, כי דינו של ההליך ידוע בהכרח מראש וכי שמיעת ההליך תוביל לתוצאה בה פסק הדין שניתן לאחר שמיעת הראיות זהה לפסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

משכך, על אף שלא הוצגו טענות הגנה סדורות ומבוססות ועל אף שהנתבע לא הציג מענה לטענות התביעה אלא רק הצביע על העדר ראיות לתביעה, אני סבורה כי יש הצדקה לשמוע את ההליך וליתן הכרעה לאחר שהטענות נבדקו לעמקן ולא על בסיס מחדל פרוצדורלי.

12. ככלל, בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, הגישה היא ליברלית, וניתן לרפא את הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני בפסיקת הוצאות בתום ההליך אילו יסתבר, כי ניהול ההליך היה לשווא (ראה: רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור ואח' (2.6.2015) ).

13. בשים לב לחשיבות הנודעת למימוש זכות הגישה לערכאות וזכות הנתבע לפיו המחלוקת בינו ובין הצד שכנגד תוכרע לאחר בחינה עניינית של טענות הצדדים, אני קובעת כי פסק הדין יבוטל.

לאור הנסיבות החריגות, על אף שלא הוצגה גרסת הגנה סדורה, איני מתנה את ביטול פסק הדין בהפקדה, מאחר שקביעת הפקדה בסכום כלשהו משמעה בהכרח סגירת דלתות בית המשפט.

סוף דבר:

אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 10.3.2020.

כתב הגנה יוגש עד ליום 12.10.2020.

5

הוצאות הבקשה לביטול פסק דין תילקחנה בחשבון במסגרת פסיקת הוצאות ההליך על ידי המותב שידון בתיק.

המזכירות תמציא עותק של החלטה זו לידי ב"כ הצדדים ותקבע תזכורת ביום 13.10.2020 לשם מעקב אחר הגשת כתב הגנה.

ניתנה היום, י' אלול תש"פ, 30 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.