2. התובעים הם יורשיו של המנוח מר אורן שמואל שנשא בחייו ת"ז 4136517 (להלן- המנוח) וביתר פירוט אציין כי התובעת 1 היא אלמנתו ותובעים 2,3 הם ילדיו. התובעים טוענים כי המנוח רכש את הדירה בשנת 1963 ונפטר בשנת 1975 וכי מאז הם מחזיקים בדירה אם כי לא התגוררו בה מעולם, אלא היא הושכרה משך שנים. לאחרונה ביקשו התובעים למכור את הדירה שאז גילו כי זו אינה רשומה על שם המנוח בלשכת רישום המקרקעין אלא על שמו אדם בשם רייכמן (להלן - רייכמן). נטען כי לאחר בירור התברר כי מר רייכמן רכש את הדירה בשנת 1952 מהקרן הקיימת לישראל ובהמשך מכר אותה לאדם בשם מעטי שלום (להלן - מעטי) אשר מכר אותה למנוח.

3. התובעים מוסיפים וטוענים כי הם מחזיקים בדירה מעל לשישים שנה, נוהגים בה מנהג בעלים ונושאים בעלויות ההחזקה. לאור כך עתרו הם לפסק דין המצהיר, כאמור, על זכויותיהם בדירה.

4. לתמיכה בטענותיהם הפנו התובעים לראיות הבאות:

(-) חוזה החכירה של מר רייכמן חיים (ללא ציון מספר תעודת הזהות) עם הקרן הקיימת לישראל בקשר עם הדירה. אעיר כי אף בלשכת רישום מקרקעין היה רשום מר רייכמן חיים ללא מספר תעודת הזהות והתובעים פעלו להשלמת החסר וכיום רשום מספר תעודת הזהות של מר רייכמן ז"ל.

(-) מסמך נושא תאריך 24.6.63 המוכתר בכותרת "קבלה" ממנו עולה לכאורה כי ביום 24.6.63 רכש המנוח את הדירה ממעטי ושילם סך של 6,500 לירות "כתמורת הדירה בקריית ים רחוב המעפילים 17 חלקה 879 בגוש 10444 בהתאם להסכם מיום 24.6.63". המסמך מבויל בבול הכנסה.

(-) טופס "דין וחשבון על ענייני עזבון (לפי סעיף 11(א) לחוק מס עזבון, תש"ט 1949)" המציין בין נכסי המנוח גם את הדירה.

(-) אישורי תשלום ארנונה על שם המנוח/התובעת החל משנת 1994.

(-) תצהיר שכנים (ה"ה אריאל ושרה מדמון) המתגוררים בסמיכות לדירה עוד משנת 1969 המצהירים כי הם מכירים את התובעת ובעלה המנוח מהיום בו נכנסו (הם) לדירתם וכי הם יודעים שהדירה הושכרה על ידם באמצעות מתווכים שנים רבות ועד לפני מספר שנים.

(-) תצהיר הגב' רייכמן צפורה (בתו של רייכמן) המציינת כי היא הייתה ילדה בעת רכישת הדירה וכי המשפחה עזבה את הדירה ועברה להתגורר באוסטרליה. כן טענה שעד פניית התובעים לא ידעה כלל שהדירה עדיין רשומה על שם אביה המנוח ולאור כך שזו נמכרה על ידו אין לה כל טענה בנושא.

(-) הודעת בתו של מעטי (הודעת ווטסאפ) ממנה עולה שבני המשפחה לא היו "מעורבים בשום שלב ברכישה או במכירה...אנחנו לא צד בעניין כלל ...שבית המשפט ייתן את דברו".

5. לאחר הגשת כתב התביעה המקורי צירפו התובעים את יורשי המנוחים רייכמן ומעטי כנתבעים, אך אלו בחרו שלא להגיש כתב הגנה הגם שכתב התביעה הומצא להם. כן אציין שחרף אי הגשת כתב הגנה, יורשים אלו (למעט נתבע 3 כפי שיובהר בהמשך) זומנו לדיון מיום 9.6.25 אך לא התייצבו.

6. בישיבת יום 9.6.25 שמעתי את התובעת אשר העידה על זכויותיה בדירה והשיבה לשאלות ב"כ נתבעות 1 ו-8. התובעת העידה שבעלה המנוח רכש את הדירה עוד טרם נישואיהם וכי היא מחזיקה בה מאז הגם שהיא (ובעלה המנוח) לא התגוררו בה מעולם, אלא במושב לכיש.

7. בעת הדיון הסכימו הצדדים שאין צורך בשמיעת ראיות אלא ניתן ליתן פסק דין לאחר סיכומים על פה. ב"כ התובעים הפנה לראיות שהוצגו וטען שדי בכך על מנת להעניק את הסעד המבוקש. ב"כ הנתבעות 1 ו- 8 טען כי הן תכבדנה כל החלטה בכפוף לכך שתוסדרנה הזכויות מול רשות מקרקעי ישראל ויומצאו המסמכים הנדרשים, אם כי הוא סבור שאין די במסמכים שהוצגו עד כה.

8. ביחס למשכנתאות הרשומות על הדירה אציין כי ב"כ נתבעות 1,8 (ב"כ המדינה) אישר שהמשכנתא הרשומה לטובת המדינה תמחק ללא צורך בהחלטה שיפוטית. ביחס למשכנתא לטובת חברת הראל הוצגו מסמכים מהם עולה הסכמה למחיקתה והתבקשה הוראה שיפוטית אופרטיבית בנושא זה.

9. לאחר הדיון וטרם כתיבת פסק הדין סברתי שנדרשות הבהרות נוספות ובין היתר ביקשתי לקבל אישורי ארנונה לתקופה התואמת את תקופת ההחזקה הנטענת. התובעים צירפו מכתב מעיריית קריית ים המציין כי רישומי הארנונה הקיימים הם משנת 1996 בלבד. בנוסף צורפו אישורי עירייה מהם עולה שהמנוח היה הגורם החב בתשלום הארנונה החל משנת 1996 ועד היום (בין האישורים ניתן היה למצוא גם את שמה של התובעת כמי שחבה בארנונה על הדירה בשנת 1994).

10. כמו כן, לאחר הדיון הגישה נתבעת 9 (החברה המשכנת שניהלה את רישום הזכויות טרם רישומם בלשכת רישום המקרקעין) הודעה וטענה כי בתחילת ההליך התבקשה למסור לתובעים מסמכים וכך עשתה וכעת גילתה שלאחר מכן הוספה כבעלת דין מבלי שהומצאו לה מסמכים. כן נטען שאפשר שפסק הדין יפגע בזכויותיה. ביום 18.6.25 אפשרתי לנתבעת 9 לטעון כל טענה שתראה לנכון לאחר עיון בתיק וזאת בתוך 21 ימים, אך עד היום לא הוגשה כל בקשה בנושא. אציין עוד שלאור כך שמדובר בחברה המשכנת והדירה נרשמה זה מכבר בלשכת רישום המקרקעין (על שם רייכמן), מובן שפסק הדין אינו נוגע לנתבעת 9, לא יהיה בו לחייבה בביצוע כל פעולה, והוא אינו גורע דבר מזכויותיה.

11. עוד אציין, כי לאור האמור באחד המסמכים, ממנו עלה שנתבע 3 (בנו של רייכמן) אינו תושב ישראל כבר משנת 1954, לא הסכמתי לראות בהמצאה לכתובתו (בדרך של הדבקה) כהמצאה כדין. משכך עוכב מתן פסק הדין והוגשה בקשה להמצאת התביעה מחוץ לגבולות המדינה וקבעתי דרכי המצאה. הוגשו אישורים בדבר המצאת כתב התביעה וההחלטה בהתאם לתקנות ולהוראותיי, ובחלוף התקופה, ומשלא הוגש כתב הגנה או בקשה לכפירה בסמכות בית המשפט בישראל, ביקשו התובעים שיינתן פסק הדין. בעניין זה אציין עוד כי התובעים המציאו תצהיר של עורך דין בעל הסמכה בישראל ובאוסטרליה אשר הצהיר כי מבדיקה שערך באוסטרליה עלה שרייכמן הותיר אחריו אלמנה, היא אמם של נתבעים 2,3 , וכי האם נפטרה בשנת 1985 מבלי שהותירה צוואה כך שנתבעים 2,3 הם יורשיהם היחידים על פי החוק באוסטרליה. אמנם לא הומצאו צווי ירושה ואולם לאור הצהרת נתבעת 2 והעובדה שנתבע 3 לא הביע התעניינות בהליך אני מסתפק בנתונים אלו.

דיון והכרעה

12. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולראיות שהוצגו סברתי כי התובעים זכאים לסעד המבוקש. ראשית אציין שכל הצדדים הנוגעים לעניין (יורשי המנוחים רייכמן ומעטי) צורפו להליך אך הם בחרו שלא ליטול בו חלק וממילא שלא להתנגד לסעד המבוקש. כן בחרו הם שלא להגיע לדיון אליו זומנו (למעט נתבע 3 שלא ניתן לראות בזימונו לכתובת בארץ כהמצאה, אך כאמור הוא לא הגיש הגנה או כל בקשה למרות המצאה כדין לאוסטרליה). מעבר ליורשים אלו אין ראיות בדבר קיומו של מי שעשוי להיות בעל זכויות בדירה ושעלול להיפגע מפסק הדין. יתרה מכך, הגב' ציפורה רייכמן מסרה תצהיר ובו ויתור מפורש על זכויותיה בדירה ועולה ממנו שהיא מאשרת שהדירה נמכרה על ידי אביה לפני שנים רבות. אמנם, יורשי מעטי (שהוא שמכר לפי הטענה את הדירה למנוח) לא מסרו תצהיר אלא הוגשה הודעת ווטסאפ ממנה עולה שהם אינם רואים עצמם כבעלי זכויות בדירה, אך גם אם לא אתן להודעה זו משקל ראייתי ממשי, יורשים אלו, כאמור, לא הגישו כתב הגנה ולא התייצבו לדיון ויש בכך ללמד לא רק על זכות דיונית של התובעים לקבל פסק דין, אלא על כך שנתבעים אלו אינם מעוניינים בהליך שכן הם מודעים לכך שאינם בעלי זכויות בדירה. אזכיר עוד שביחס למעטי קיימת קבלה המאשרת מכירה למנוח.

13. ניתן לסכם אפוא: יורשת הבעלים הרשום הצהירה שאין לה כל זכויות בדירה; היורש הנוסף לא הגיש הגנה; והיורשים של מי שהתובעת טוענת שהמנוח רכש ממנו את הדירה לא גילו עניין בהליך. לכך יש להוסיף כי עוד לפני שנים רבות נרשמה הדירה בין נכסי המנוח והיה זה במסמך רשמי במסגרת פירוט נכסי העיזבון לצורך קיום הוראות חוק מס עזבון שהיה בתוקף אותו מועד. לכך יש להוסיף את תצהיר השכנים בדבר החזקה ארוכת שנים בדירה, כמו גם את תשלומי הארנונה המלמדים אף הם על החזקת הדירה.

14. לאור כל זאת סבור אני שהתובעים הוכיחו, ברמת ההוכחה הנדרשת, כי הם זכאיים להירשם כבעלי הזכויות בדירה. אציין עוד שעל הדירה רשומה משכנתא לטובת נתבעת 10 אשר לא הגישה כתב הגנה אך הודיעה בכתב לב"כ התובעים על הסכמתה למחיקת המשכנתא. משכך זכאים הם אף למחיקת משכנתא זו. כן אציין שעל הדירה רשומה משכנתא נוספת לטובת משרד האוצר אך ב"כ המדינה מסר כי ימסור בידי התובעים אישור למחיקתה כך שאין צורך בסעד בנושא.

15. לאור כך, ניתן בזאת פסק דין הצהרתי לפיו המנוח מר אורן שמואל ת.ז 4136517 זכאי להירשם, תחת המנוח רייכמן חיים, כבעל זכויות השכירות בדירה המצויה ברחוב המעפילים 17/2 בקריית ים הידועה כחלקה 879 בגוש 10444 ובהתאם, זכאים לכך יורשיו על פי דין. כן יש למחוק את המשכנתא הרשומה על הדירה לטובת חברת נאמנות למשכנתאות בע"מ על חלקו של מר רייכמן הרשום כיום כבעל הזכויות בדירה. רישום הזכויות על שם יורשי המנוח מותנה בחתימתם על כל המסמכים הנדרשים, המצאת אישורי מיסים בהתאם לכל דין ועמידה בדרישות רשות מקרקעי ישראל.

ב"כ התובעים ימציא את פסק הדין לנתבעים בתוך 14 יום ויגיש לתיק אישורי מסירה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח טבת תשפ"ו, 07 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.