1. לפני תביעה שהגישה התובעת נגד הנתבעת בגין נזק רכוש שנגרם בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 9/6/20 בקרית ביאליק.

2. התובעת היא חברת ביטוח אשר ביטחה את רכב מס' 91-461-73 בביטוח מקיף. הנתבעת היא מבטחת רכב מס' 340-11-801 בביטוח צד ג'. התובעת טוענת כי ביום 9/6/20 בשעה 11:00 או סמוך לה באזור התעשייה בקרית ביאליק, עת חנה רכבה בחניה, סטה רכב הנתבעת מהנתיב, פגע ברכב התובעת, וגרם לנזק רב. בעקבות דחיית הנתבעת את דרישת מבוטח התובעת לפיצוי, פנה המבוטח לתובעת והפעיל את פוליסת הביטוח המקיף. לאור ספקות שעלו אצל התובעת בדבר נסיבות המקרה, דחתה התובעת את תביעת מבוטחה, וזה הגיש נגדה תביעה בבית משפט השלום בתל אביב בת"א 21886-10-21. לאחר ששמע בית המשפט את המעורבים בתאונה קבע כי מדובר בתאונה אותנטית, וכי על התובעת לפצות את מבוטחה מכוח פוליסת הביטוח המקיף שרכש אצלה. עת נקבע כי התאונה אותנטית ומאחר ששילמה התובעת למבוטחה פיצוי מכוח הביטוח המקיף כשלטענתה אחראי מבוטח הנתבעת לתאונה, הגישה התובעת תביעת שיבוב נגד הנתבעת - התביעה דנן.

3. בפסק הדין שניתן בת"א 21886-10-21 - תביעת מבוטח התובעת נגד התובעת בתאונה דנן, קבע בית המשפט כי "לא רק שהנתבעת לא הצליחה להוכיח מרמה מצד המעורבים, היא אף לא הצליחה לקעקע את גרסת התובע ונהג הרכב הפוגע בקשר עם התאונה. מכאן, שהמסקנה המתבקשת היא כי מדובר בתאונה אותנטית... התביעה מתקבלת במלואה", על כן טוענת התובעת להשתק פלוגתא ביחס לקרות התאונה ולאחריות לה, ובהתאם עותרת לקבלת התביעה.

4. הנתבעת דוחה את הטענות כשלדבריה ניהלה התובעת את התביעה נגד מבוטחה מבלי להגיש הודעת צד ג' נגד הנתבעת, כאשר לו היתה הנתבעת חלק מת"א 21886-10-21, היתה התביעה נדחית. לדברי הנתבעת מצופה היה מהתובעת לכל הפחות לזמן את חוקר הנתבעת לבית המשפט אולם זאת לא נעשה. הנתבעת טוענת כי התביעה בת"א 21886-10-21 התקבלה מאחר שהתובעת לא צירפה מסמכים רלוונטיים וניהלה את התביעה בקלות ראש תוך ידיעה שאם תחויב תגיש תביעת שיבוב נגד הנתבעת, ואין לקביעות בית המשפט בהליך המקביל בו לא היתה הנתבעת צד, כל השלכה עליה. לטענת הנתבעת ישנן אי התאמות בגרסאות שנמסרו לה ביחס לתאונה ובנזקים הנטענים שלשיטתה אינם קשורים לתאונה, וקיימים ממצאים נוספים מהם עולה כי מבוטחה מסר לה דיווח כוזב בכוונת מרמה. על כן ובהתאם להוראת סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981, פטורה הנתבעת מחבות.

5. ביום 8/1/25 התקיימה ישיבת קדם משפט בה חזרו הצדדים על טענותיהם. בסיום הדיון ניתנו הוראות בדבר הגשת תיקי מוצגים, והתיק נקבע להוכחות ליום 25/11/25.

6. בתקופה שבין ישיבת קדם המשפט לישיבת ההוכחות הגישה הנתבעת בקשות שונות ביניהן בקשה למתן צו לאיכון טלפונים, בקשה לעיכוב עיון בדו"ח חקירה בהתאם להלכת סוויסה, ובקשה להשלמת הליך גילוי מסמכים בהתאם להסכמת הצדדים. במענה לבקשות נחתם צו איכון טלפונים כמבוקש, התקבלה הבקשה להשלמת הליך גילוי מסמכים, וביחס לבקשה לעיכוב העיון בדו"ח החקירה ניתנו הוראות. למרבה הצער שני הצדדים לא פעלו על פי ההחלטות, הנתבעת לא הגישה את דו"ח החקירה לעיון לצורך מתן החלטה בהתאם להלכת סוויסה והתובעת הגישה לתיק מסמכים במענה להוראה בדבר גילוי מסמכים רק ביום 5/11/25. אף אחד מהצדדים לא הגיש תיק מוצגים. במאמר מוסגר יצוין כי ביום 29/10/25 הגישה הנתבעת בקשה לדחיית ישיבת ההוכחות בשל שירות מילואים של בא כוחה. שעה שהבקשה הוגשה כחודש לפני הדיון וללא אסמכתא לא נדחה הדיון, ונקבע כי יש להגיש הבקשה שנית בצירוף אסמכתא מתאימה. בקשה כזו לא הוגשה, ובהתאם התקיימה ישיבת ההוכחות ביום 25/11/25.

7. בפתח ישיבת ההוכחות אליה התייצבו ב"כ שני הצדדים, טען ב"כ הנתבעת כי אין מקום לקיום ישיבת ההוכחות שעה שהתובעת לא מילאה אחר החלטות בית המשפט בדבר גילוי מסמכים במועד ובאופן מלא, וכאשר את המסמכים שצורפו באופן חלקי ראתה הנתבעת סמוך למועד הדיון. ב"כ התובעת עמד על קיום ישיבת ההוכחות וטען כי הנתבעת לא פעלה על פי החלטות שניתנו, ולא צירפה לעיון בית המשפט דו"ח חוקר ומסמכים נוספים. לאחר שמיעת הצדדים בנוגע לקיום ישיבת ההוכחות, לאור התייצבות עדים ולאור כך שלא הוגשה בקשה מתאימה קודם לדיון אף שהדברים היו ידועים לנתבעת זמן רב, נדחתה הבקשה והדיון התקיים כפי שנקבע.

8. מטעם התובעת העיד מבוטחה מר אילן אדרי וכן נהג רכב הנתבעת ומבוטחה, מר נדב ימין. הנתבעת ויתרה על חקירת עדי התובעת, לא עמדה על חקירת השמאי מטעם התובעת, ולא נשמעו עדים מטעמה.

9. מר ימין שנהג ברכב הנתבעת העיד כי היה בנסיעה, וכתוצאה מחוסר תשומת לב שנבע מהתעסקות בטלפון, פגע ברכב התובעת שחנה בצד. לדבריו לאחר התאונה יצא מהרכב, הבחין בפגיעה, ומאחר שלא היה אף אחד ברכב השאיר פרטים. לגבי הנזק שנגרם לרכב שלו בתאונה העיד מר ימין כי פנה לנתבעת, הכניס את רכבו למוסך, שמאי בדק את הרכב וערך דו"ח נזק, והנתבעת שילמה לו זמן קצר לאחר מכן פיצוי בגין הנזק בסך כמה עשרות אלפי שקלים. לדברי העד מיום ששילמה לו הנתבעת פיצוי בהתאם לפוליסת הביטוח, לא פנתה אליו בעניין זה, גם לא לאחר הגשת התביעה דנן.

10. מר אילן אדרי מבוטח התובעת העיד כי לא היה נוכח בתאונה. נהג רכב הנתבעת שפגע ברכבו החונה השאיר לו פרטים וכך איתר אותו ונפגש עמו. לדברי המבוטח הוא העיד גם בהליך המקביל, והגרסה שהציג שם רלוונטית לענייננו.

11. לאחר ששמעתי את הצדדים ואת העדויות ולאחר שעיינתי בסיכומי הנתבעת, מצאתי כי דין התביעה להתקבל במלואה.

12. הנתבעת טוענת כי התאונה הנטענת אינה אותנטית, כי מבוטחה מסר לה מידע כוזב בנוגע לפרטי התאונה ואופן התרחשותה תוך מרמה, על כן ובהתאם לסעיף 25 לחוק חוזה הביטוח לא קמה לה חבות כלפיו, ודין התביעה נגדה להידחות.

13. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, התנהלותה של הנתבעת אינה מתיישבת עם טענותיה בתביעה זו, שכן אין מחלוקת כי הנתבעת פיצתה את מבוטחה בגין הנזק שנגרם לו בתאונה. בנסיבות אלה קיים קושי של ממש בטענת הנתבעת בתיק זה לפיה מסר לה מבוטחה מידע כוזב תוך מרמה. בטענת ב"כ הנתבעת שעלתה בדיון לפיה בכוונת הנתבעת להגיש תביעת השבה נגד המבוטח קיים קושי גם כן לאור כך שהתאונה התרחשה בשנת 2020, התביעה דנן הוגשה בשנת 2023, ועל אף חלוף השנים ומודעותה של הנתבעת לתביעה זו, עד כה לא עשתה הנתבעת דבר.

14. שנית, עדויות עדי התובעת תאמו זו את זו, תאמו את ההודעה שמסר מבוטח התובעת סמוך לאחר התאונה, והיו מהימנות בעיני. אל מול ראיות התביעה שלא נסתרו לא הציגה הנתבעת ראיות המלמדות על המרמה הנטענת כאשר בשאלה זו הנטל המוטל על הטוען הינו נטל מוגבר, ולמעשה לא הוכיחה הנתבעת בסוגיית המרמה דבר. כך ניתן לבקשת הנתבעת צו איכון טלפונים אולם המידע שהתקבל בעקבותיו לא צורף, דו"ח החקירה שהזכירה הנתבעת בכתב ההגנה לא הוגש לתיק על אף הוראה ברורה ומפורשת בהחלטה מיום 27/1/25, דו"ח בוחן לא צורף אף הוא, לא נשמעו עדים לתמיכה בטענות הנתבעת, ולא נסתרו עדויות עדי התובעת בחקירה נגדית.

15. עוד אציין כי אף שאיני סבורה כי במקרה זה קיים השתק פלוגתא שעה שהנתבעת לא היתה חלק מההליך המקביל וטענותיה בדבר מרמה נוגעות ליחסים בינה ובין מבוטחה אשר לא נדונו בהליך המקביל בו נדונה טענת מרמה ביחס למבוטח התובעת, לא ניתן להתעלם מקביעת בית המשפט בפסק הדין בהליך המקביל. פסק הדין בת"א 21886-10-21 צורף כראיה בתיק ללא התנגדות, ובו קבע בית המשפט כי התאונה מושא תביעה זו היא תאונה אותנטית. אכן שאלת אמיתות התאונה לא נבחנה על ידי בית המשפט מנקודת מבטה של הנתבעת ולא נשקלו טענותיה ביחס למבוטחה, אולם משמצוי פסק הדין בתיק ולבית משפט זה אפשרות לעיין בממצאיו ומסקנותיו ביחס לתאונה דנן לאחר ששמע ראיות - ביניהן עדויות שני הנהגים המעורבים, ומשנקבע בפסק הדין באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי התאונה אותנטית, מהווה קביעה זו חיזוק למסקנתי לעיל.

16. על כן התביעה מתקבלת.

התובעת צירפה לכתב התביעה חוות דעת שמאי והוראת תשלום שלא נסתרו והאמור בהן מקובל עלי.

בהתאם תשלם הנתבעת לתובעת סך של 87,300 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, אגרה כפי ששולמה, שכר עדים כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 11,000 ₪.

הסכום ישולם בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז טבת תשפ"ו, 06 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.