לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

רקע בקצרה

1. ראשיתו של ההליך בתביעה שהגישו המבקשות (התובעות) כנגד המשיבה (הנתבעת) על סך של 200,000 ₪, וזאת בעטיים של פרסומים המהווים לשון הרע ופגיעה בשמן הטוב של המבקשות, והפרת זכויות יוצרים של המבקשות.

2. בתמצית, עניינה של התביעה בטענה לפרסומים שקריים ומכפישים שפרסמה המשיבה ברשתות החברתיות, בהם יוחסו למבקשות עבירות פליליות, הונאה והתנהלות פסולה, תוך שימוש בלשון חריפה, פוגענית ומשפילה. נטען, כי הפרסומים כוללים האשמות חמורות בנוגע לאופי התנהלותה של המבקשת 2, לרבות ייחוס מניעים פסולים, יצירת דימוי ציבורי של פגיעה באנשים חסרי ישע והצגת פעילות המבקשת 1 כפעילות המסכנת את דרי הרחוב. לטענת המבקשות, תוכן הפרסום, סגנונו ודרכי הפצתו עולים לכדי לשון הרע חמורה המצדיקה פיצוי מוגבר לפי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן- חוק איסור לשון הרע).

3. נוסף על כך, נטען כי המשיבה עשתה שימוש בלתי חוקי בתכנים ויזואליים (סרטונים), שצולמו ונערכו לשידור על ידי המבקשות במסגרת פעילותן, תוך הפרת זכויות היוצרים כאמור בחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן - חוק זכות יוצרים), ובהתאם זכאיות המבקשות לפיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק.

4. בהתאם לאמור, עתרו המבקשות בתביעתן למספר סעדים: פיצוי סטטטורי ללא הוכחת נזק בגין פרסום לשון הרע, בהתאם לסעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, בגין שני פרסומים, אשר הפיצוי הנדרש הועמד לצרכי אגרה בסך 100,000 ₪; פיצוי בסך 100,000 ₪ (לצרכי אגרה) או כל סכום אחר שייקבע, בגין הפרת זכויות יוצרים בהתאם לסעיף 56 לחוק זכות יוצרים, בגין שימוש בלתי מורשה במספר סרטונים ללא הסכמת המבקשות וללא תשלום; פיצוי בגין פגיעה בפרטיות ובהגנת הפרטיות של החוסים, בהתאם לסעיפים הרלבנטים בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א -1981, בגין מידע אישי ומזהה שלא כדין; פיצוי נוסף ככל שבית המשפט יימצא לנכון בגין נזק מעבר לפיצוי הסטטטורי, לרבות נזק עקיף, עוגמת נפש, והפסדיים כלכלכים שנגרמו למבקשות; להורות על הסרת הפרסומים הפוגעניים מכל הפלטפורמות החברתיות בהם פורסמו; להורות על צו מניעה שיחייב את המשיבה להימנע מכל פרסום נוסף הנוגע למבקשות או לנושאים נשוא התביעה, ללא אישור בית המשפט; להורות על פרסום הודעת תיקון אשר תבהיר את העובדות האמיתיות ותשקם את שמן הטוב של המבקשות.

5. ביום 24.11.2025 הגישה המשיבה כתב הגנה; ביום 15.12.2025 הגישו המבקשות כתב תשובה וביום 18.1.2026 הגישו המבקשות את הבקשה שבפני לתיקון כתב התביעה.

6. על פי הנטען בבקשה, לאחר הגשת כתב התביעה במסגרתו הובאה בפני בית המשפט מסכת עובדתית חמורה של פרסומים פוגעניים, חוזרים ונשנים, שפרסמה המשיבה ברשתות החברתיות כנגד המבקשות והקימו עילות מובהקות לפי חוק איסור לשון הרע, פרסמה המשיבה פרסומים נוספים כנגד המבקשות תוך התייחסות להליך המשפטי עצמו וליבון השיח הציבורי הפוגעני סביב התביעה.

7. לטענתן, מדובר באותה מסכת עובדתית ,באותן עילות ליבה ,ובאותו גרעין של טענות, והתיקון המבוקש נועד לשקף תמונה עובדתית מלאה, עדכנית ונכונה של השתלשלות האירועים, לרבות פרסומים שנעשו לאחר הגשת התביעה, שמטבע הדברים לא ניתן היה לכלול אותם בכתב התביעה המקורי; התיקון דרוש לצורך חקר האמת והצגת מלוא התשתית העובדתית הרלוונטית בפני בית המשפט ,ואפשרות להכרעה צודקת ומלאה במחלוקת האמיתית שבין הצדדים. עוד נטען כי התיקון אינו משנה את מהות התביעה אלא מעדכן ,מחדד ומרחיב אותה בהתאם להתנהלותה המאוחרת של המשיבה.

8. נוסף על כך, טוענות המבקשות כי לאחר בחינה מחודשת ומיקוד הפלוגתאות, במטרה לצמצם את יריעת המחלוקת, לחדד את השאלות שבמחלוקת האמיתית ,ולחסוך זמן שיפוטי יקר ומשאבים דיוניים הן מבית המשפט הנכבד והן מן הצדדים, במסגרת כתב התביעה המתוקן נמחקו טענות ועילות מסוימות אשר נכללו בכתב התביעה המקורי, תוך שתיקון זה, לטענתן, מבטא ניהול דיון יעיל ,הוגן וממוקד ,ואינו מרחיב את המחלוקת שלא לצורך אלא להפך - מייעל אותה ומבהיר אותה.

9. עוד נטען, כי מיום שהוגש כתב התביעה חל שינוי בזהות בא כוח המבקשות, המחייב עדכון פורמלי של כתב התביעה, בין היתר לצורך התאמת המסמך לניהול ההליך מכאן ואילך.

10. לטענת המבקשות, היות שההליך מצוי בשלב מוקדם וטרם נשמעו ראיות, התרת התיקון לא תגרום למשיבה כל פגיעה דיונית והמשיבה תוכל להגיש כתב הגנה מתוקן ולהעלות את מלוא טענותיה ביחס לכתב התביעה המתוקן; התרת התיקון תומכת באינטרס הציבורי וניצול יעיל של משאבי השיפוט, שעה שדחיית הבקשה עלולה להוביל לפיצול דיונים ,להגשת הליכים נוספים ,או לניהול הליך שאינו משקף את מלוא העובדות הרלוונטיות.

11. המשיבה מתנגדת לבקשה. ראשית, לטענתה, הבקשה הוגשה ללא תצהיר המאמת את העובדות החדשות הנטענות בכתב התביעה המתוקן, את מועד היוודען למבקשות, ואת הסיבה לכך שלא נכללו בכתב התביעה המקורי, ולכן מדובר בפגם מהותי.

12. שנית, הבקשה לא כוללת פירוט של התיקונים המבוקשים ואינה כוללת הנמקה מדוע לא ניתן היה במאמץ סביר להגיש את כתב התביעה בנוסח המתוקן מלכתחילה ,תוך הצגת מצג מטעה כאילו מדובר ב"עדכון טכני" של התביעה המקורית, בעוד שבפועל מדובר בניסיון להחליף את כתב התביעה המקורי במסמך חדש ,רחב ומנופח ,המשנה מן היסוד את חזית המחלוקת, העילות הסעדים והמסד העובדתי.

13. שלישית, הבקשה הוגשה מבלי לפרט מהם התיקונים שנעשו בפועל, וחלף פירוט, הסתפקו המבקשות בהצהרות כלליות שלפיהן מדובר ב"אותה מסכת עובדתית", "אותן עילות ליבה" וכי "אין שינוי חזית", שאינן עומדות במבחן המציאות, ובפועל, כתב התביעה המתוקן כולל שורה ארוכה של שינויים מהותיים, שאינם מוזכרים בבקשה, ובכלל זה מחיקת עילות, מחיקת סעדים, הוספת עילות חדשות, הוספת עשרות סעיפים עובדתיים חדשים והגדלה דרמטית של היקף הנזק הנטען.

14. רביעית, עיון בכתב התביעה המתוקן מעלה כי מדובר במסמך חדש כמעט לחלוטין, שעה שבכתב התביעה המתוקן נכללו טענות עובדתיות חדשות שלא הופיעו בכתב התביעה המקורי; נוספו פרסומים ואירועים רבים, מרביתם קדמו למועד הגשת כתב התביעה המקורי, נוספו טענות חדשות באשר למניעי המשיבה ,לפעילות המבקשות ,למטרות העמותה; אשר להיקף הנזק- נוספו עילות משפטיות חדשות ונמחקו רכיבי ליבה של התביעה המקורית לרבות מחיקת עילות הפרת זכויות יוצרים; נמחק סעד צו המניעה שנועד לאסור על המשיבה לפרסם כל פרסום נוסף הנוגע למבקשות או לנושאים שבכתב התביעה המשנה את אופייה של התביעה; הרחבת חזית ברורה והוספת 13 אירועים חדשים ,הכוללים כ25-30 היגדים; נוספו טענות עובדתיות חדשות באשר למניעי המשיבה.

15. לחילופין, מבקשת המשיבה להשהות את ההכרעה בבקשה עד לאחר הכרעה בבקשה לסילוק על הסף אותה מתעתדת להגיש המשיבה, מחמת היותה "תביעת השתקה".

דיון והכרעה

16. תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018 (להלן - התקנות), מסדירה את סמכותו של בית המשפט להורות על תיקון כתבי טענות. במרכזה של ההוראה הרצון ל-".. קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה, שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".

17. כפי שנקבע זה מכבר בפסיקת בתי המשפט, לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו להיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות. ההלכה המושרשת בפסיקת בתי המשפט, שיסודותיה עוד במשטר התקנות הישן, אימצה גישה ליברלית ומרחיבה בנוגע להפעלת סמכות זו. המבחן המרכזי להפעלת שיקול דעת בית המשפט נעוץ בבחינת התועלת הגלומה בתיקון המבוקש לבירור המחלוקת בין הצדדים (בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האזורית עמק חפר [פורסם בנבו] (22.11.2012)).

18. עם כניסתן לתוקף של התקנות החדשות, ובשים לב לתכליתן, אימץ בית המשפט גישה קפדנית יותר בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות. כיום, נדרשים הצדדים להקפדה גבוהה יותר בכל הנוגע לעמידה בדרישות סדרי הדין. כפי שהבהיר בית המשפט העליון בפסיקתו, ידו של בית המשפט תהיה "קפוצה יותר" כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות, בפרט במקרים בהם ניתן היה בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לכלול את התיקון המבוקש כבר במסגרת כתב הטענות המקורי (רע"א 3510/21 נצר נ' קונפינו, פסקה 9 [פורסם בנבו] (25.8.2021) (להלן -נצר); רע"א 5060/21 נחל אשכול השקעות בע"מ נ' מנורה נכסים והשקעות בע"מ, פסקאות 10-13 [פורסם בנבו] (18.8.2021); רע"א 4321/22 ריץ' אנד רויאל שוקי הון בע"מ נ' ביטוסי בע"מ, פסקה 16 [פורסם בנבו] (13.9.2022) (להלן - ריץ'); רע"א 3509/22 רבץ השקעות בע"מ נ' דורקס לעבודות אלומיניום בע"מ [פורסם בנבו] (13.7.2022), ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 15 [פורסם בנבו] (4.4.2021); רע"א 5382/23 יצחק נ' אהרוני, פסקה 9 [פורסם בנבו] (10.12.2023); רע"א 8908/21 שומרי משקל בע"מ נ Weight Watchers International Inc., פסקה 7 [פורסם בנבו] (7.2.2022)).

19. בהתאם לפסיקת בתי המשפט נקבעו שיקולים שונים הרלוונטיים להכרעה, ובכלל זה התרומה האפשרית של התיקון לבירור הפלוגתאות; עיתוי הגשת הבקשה לתיקון והשלב הדיוני שבו מצוי ההליך; תום ליבו של המבקש; שיהוי אפשרי מצדו בהגשת הבקשה; והשפעת התיקון על משך הדיון וניהולו, בשים לב גם לאינטרס הציבורי הכולל ביעילות ההליכים (עניין ריץ'; רע"א 4289/19 ליבוביץ נ' הוט מובייל בע"מ [פורסם בנבו] (17.12.2019); רע"א 9505/17 ‏רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' כהן [פורסם בנבו] (2.8.2018)).

20. לצד השיקולים האמורים הוסיף וקבע בית המשפט כי "לא בכל מצב יתיר בית משפט את תיקונם של כתבי טענות, ופעמים שתידחה בקשה שכזו, משום שהוגשה בשיהוי רב, על רקע התנהגותו של מבקש התיקון, או מן הטעם שיש בה עילות חדשות או הרחבת חזית" (רע"א 7466/17 אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון, פסקה 8 [פורסם בנבו] 20.12.2017))).

21. בדומה, נפסק כי ניתן להצדיק דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה במקרים בהם נהג המבקש בחוסר תום לב, או במקרים שבהם העובדות היו ידועות למבקש כבר בשלב בו הגיש את כתב התביעה המקורי, ולא ניתן מצדו "כל הסבר מספק" לאי הכללתן בכתב התביעה המקורי (רע"א 8134/13 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' פינקלשטיין, פסקה 6 [פורסם בנבו] (5.9.2014); רע"א 867/17 פנינת הצומת בע"מ נ' ש. שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ, פסקה 11 [פורסם בנבו] (22.3.2017)).

22. גם ה"נזק הדיוני" הנגרם לבעל הדין שכנגד כתוצאה מהתיקון המבוקש, הוא שיקול שעל בית המשפט לשקול במסגרת כלל שיקוליו. על בית המשפט לבחון האם יש בתיקון כדי לקפח את הנתבע במובן זה שהתיקון ישלול ממנו זכות שכבר קיימת לו (כמו, למשל, הזכות לטעון להתיישנות). בית המשפט לא יתיר תיקון כתב תביעה לשם הוספת עילת תביעה חדשה שהתיישנה (ע"א 728/79 קירור - אגודה שיתופית חקלאית נ' עבד זייד פסקה 8 [פורסם בנבו] (5.6.1980))

23. לצד שיקולי הצדדים לניהול הליך, קיים גם שיקול ציבורי הנוגע למשאבי הזמן של מערכת המשפט - אינטרס שיש לכלל המתדיינים בהתנהלות יעילה של מערכת המשפט. הקצאה של זמן שיפוטי להליך מסוים, באה, מטבע הדברים, על חשבונם של המתדיינים בתיקים אחרים (רע"א 10005/08 פלוני נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח' [פורסם בנבו] (29.3.2009); ע"א 4699/18 פלוני נ' בית חולים העמק, פסקה 5 [פורסם בנבו] (15.8.2018)). אחת מהתכליות המרכזיות של התקנות החדשות היא בניצול יעיל של הזמן השיפוטי. התקנות החדשות מכירות בחשיבותו של זמן שיפוטי כמשאב ציבורי מוגבל, ומנחה, בהתאם, את האופן לשימוש יעיל ותכליתי במשאב האמור.

24. מן הכלל אל הפרט;

25. אקדים מסקנה לדיון ואטעים, כי לאחר שעמדתי על טענות הצדדים ועל השיקולים הרלוונטיים לצורך הכרעה בבקשה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. אנמק.

26. על פניו קיימים טעמים התומכים בהיעתרות לבקשה לתיקון כתב התביעה, ובפרט נוכח השלב המקדמי בו נמצא ההליך. ברם, טעם זה לבדו אינו מספיק. הבקשה לתיקון אינה עומדת בתנאים לתיקון כתב התביעה, גם בעיתוי בו הוגשה.

27. ראשון ועיקר, אין מדובר בתיקון טכני של כתב התביעה כפי שהוגדר על ידי המבקשות, וגם לא בתיקון הדרוש לכאורה ל-"צמצום יריעת המחלוקת" ו/או "חידוד השאלות שבמחלוקת האמיתית". המבקשות הניחו בפני בית המשפט, במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה, כתב תביעה חדש הכולל עובדות חדשות (ראה, למשל, סעיפים 1-2, 12-15 לכתב התביעה המתוקן), ופרסומים נוספים שלא נכללו בכתב התביעה המקורי, ומהווים עילות חדשות לפי חוק איסור לשון הרע. בכללם, נוספו לכתב התביעה המתוקן פרסומים המיוחסים למשיבה שפורסמו טרם הגשת התביעה (11.9.2025).

28. מעיון בטיוטת כתב התביעה המתוקן נלמד כי כמעט ואין זכר לכתב התביעה שהוגש. רובם המכריע של הפרסומים שביסוד כתב התביעה המקורי הושמטו מטיוטת כתב התביעה המתוקן. עילה מכוח חוק זכות יוצרים הושמטה אף היא. על שרידי כתב התביעה המקורי נערך כתב תביעה חדש הכולל פרסומים חדשים שזכרם לא בא בכתב התביעה המקורי. מקור חלק מהפרסומים החדשים, קודם למועד הגשת כתב התביעה וחלקם מאוחר לו.

29. מעיון בפסיקה נמצא כי בתי המשפט דחו בקשות לתיקון כתב תביעה כאשר התיקון מהווה, הלכה למעשה, הגשת תביעה חדשה. בת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 14033-08-20 זמיר בן משה נ' יצחק דן [פורסם בנבו] (28.1.2024) דחה בית המשפט את הבקשה לתיקון רק מן הטעם כי התיקון הוא משמעותי ומהווה תביעה חדשה (ההדגשות אינן במקור):

"39. התובעים מבקשים איפוא אישור להגיש כתב תביעה מתוקן, הכולל תיקונים משמעותיים ביותר, הן בהיקפו (היקף התיקונים בלבד עולה על פי אחד וחצי מהיקף כתב התביעה המקורי) והן בעילות התביעה החדשות שנכללו בו, שאין להם כל הסבר בבקשה לתיקון.

40. למעשה, רובו הגדול של כתב התביעה המתוקן הינו תוספות חדשות לכתב התביעה המקורי, לרבות עובדות חדשות ועילות תביעה חדשות, באופן שמהווה כמעט תביעה חדשה לחלוטין. אף שמדובר בתיקון משמעותי ביותר, כל כולו מתיימר "להישען" על מחיקה של ארבעה סעיפים בודדים מכתב התשובה, ללא כל הסבר נוסף לצורך בתיקון. זאת לא ניתן לעשות. היה על התובעים לפרט בבקשת התיקון את כל אחד ואחד מעיקרי התיקונים המבוקשים ולהסביר לגבי כל תיקון המבוקש מדוע הוא נדרש ומדוע לא ניתן היה לכלול את תוכנו בכתב התביעה המקורי. משעה שהדבר לא פורט בבקשה לתיקון הרי שאין מקום להיעתר לה.

41. הצורך בהנמקה משכנעת נדרש בפרט בשים לב לכך שמדובר בבקשה להוספת עילות תביעה חדשות לכתב התביעה שלגביה הנטייה בפסיקה היא שלא לאשר את תיקון כתב התביעה (עניין גזונטהייט, שם; ועניין א.ר.א.ב, בפס' 18)."

30. אפשר שככל שהמבקשות היו עותרות להוספת פרסומים חדשים שמקורם לאחר הגשת כתב התביעה, היה מקום לשקול מתן היתר לתיקון כתב התביעה, ולו על מנת למנוע פיצול וריבוי הליכים בתביעות שונות כאשר המהות זהה. אולם, לא כך הדבר בענייננו. הבקשה מגלמת רצון להתחיל מבראשית על יסוד טענות חדשות ותוך זניחת הטענות הקיימות.

31. יובהר בהקשר זה, כי הטעם לתיקון אינו בעל משקל של ממש לצורך ההכרעה בבקשה. יתכן שהמקור לתיקון הוא חילופי הייצוג ובחינה מחודשת של הטענות בהיבט המשפטי או בהיבט הראייתי/עובדתי, על ידי ב"כ החדש של המבקשות; יתכן והטעם נעוץ בטענות ההגנה שהעלתה המשיבה ואשר אילצה את המבקשות לבחון בשנית את התביעה במתכונתה; ויתכן והטעם לתיקון נעוץ ברצון להעמיד בפני בית המשפט את המחלוקות והפלוגתאות שבאמת שנויות במחלוקת בין הצדדים. יהא אשר יהא הטעם לבקשה לתיקון, אין בכך כדי לאיין את העובדה ולפיה מדובר בכתב תביעה חדש המצריך השבת ההליך לראשיתו.

32. כתב התביעה המקורי הוגש ביום 11.9.2025 ולאחריו הוגש כתב הגנה וכתב תשובה. דיון קדם המשפט קבוע ליום 9.7.2026. לכאורה מדובר בהליך בראשית דרכו, ואולם בהינתן שמדובר בכתב תביעה חדש, אין מקום להעניק למבקשות יתרון כלשהו בעצם הגשת כתב תביעה אשר לכל הפחות במבחן התוצאה הן מאשרות כי לא היה מקום להגשתו במתכונתו. התרת תיקון כתב התביעה, משמעו ממילא ניהול ההליך מתחילתו, והגשת כתב הגנה חדש כמו גם ניהול הליכים מקדמיים על יסוד הפלוגתאות החדשות. משכך, יתכבדו המבקשות ויחזרו ל"תחילת התור" כשם שהיה נדרש אילו הייתה מוגשת תביעה חדשה.

33. המבקשות טוענות, כי מדובר באותה מסכת עובדתית, באותן עילות ליבה, ובאותו גרעין של טענות, והתיקון המבוקש נועד לשקף תמונה עובדתית מלאה, עדכנית ונכונה של השתלשלות האירועים, לרבות פרסומים שנעשו לאחר הגשת התביעה, שמטבע הדברים לא ניתן היה לכלול אותם בכתב התביעה המקורי. לטענתן, התיקון דרוש לצורך חקר האמת והצגת מלוא התשתית העובדתית הרלוונטית בפני בית המשפט ,ואפשרות להכרעה צודקת ומלאה במחלוקת האמיתית שבין הצדדים, ואינו משנה את מהות התביעה אלא מעדכן, מחדד ומרחיב אותה בהתאם להתנהלותה המאוחרת של המשיבה.

34. גם בהינתן שיש ממש בטענות המבקשות והן מבקשות להעמיד לבירור את המחלוקות והפלוגתאות שבאמת שנויות במחלוקת, לא ברור מדוע יש לעשות כן בבקשה לתיקון כתב תביעה, ולא על דרך של מחיקת התביעה והגשת תביעה חדשה. כאמור, מדובר למעשה בתביעה חדשה הכוללת טענות חדשות. בשים לב לתכלית התקנות החדשות וההלכה המצמצמת של פסיקת בית המשפט העליון ביחס לתיקון כתב תביעה, אין כל הצדקה להעניק למבקשות יתרון דיוני ולאפשר בירור תביעה חדשה בד' אמותיה של תביעה, שעל פניו נזנחה.

35. אוסיף, כי מעיון בבקשה עולה שמדובר בבקשה שאינה כוללת פירוט התיקונים המבוקשים, אינה כוללת את הטעמים לתיקונים הנדרשים ואין בה הנמקה משכנעת כי בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לא ניתן היה לכלול את הפרסומים שמקורם לפני הגשת התביעה בכתב התביעה המקורי (ראה עניין נצר).

36. הדברים נכונים גם ביחס לכל הסעדים החדשים שנוספו בטיוטת כתב התביעה המתוקן. כך, אין בבקשה כל הנמקה מדוע לא ניתן היה לכלול בכתב התביעה המקורי הנזק הנוסף המיוחס למשיבה, לפגיעה בהיקף תרומות, ערעור אמון ציבורי, פגיעה בשיתופי פעולה עם גורמים שונים, וכן פגיעה אישית ונפשית למבקשת 2 (ראה למשל, סעיף 92 לכתב התביעה המתוקן), שעה שמכתב התביעה המתוקן עולה כי הנזק האפשרי היה ידוע כבר בעת הגשת כתב התביעה המקורי. יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון ברע"א 8134/13 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' פינקלשטיין [פורסם בנבו] (5.9.2014) (ההדגשות אינן במקור):

"דין הבקשה לתיקון כתב התביעה לשם הוספת עילות להידחות. אכן, גישת בית המשפט בסוגייה זו היא ליברלית. לכך יש להוסיף, לטובת עמדת המבקשת, כי המשפט עומד בשלביו המקדמיים. ואולם, הן בבקשה שהונחה בפני בית המשפט המחוזי, והן בבקשה שבפניי - לא ניתן כל הסבר מספק באשר לסיבה בגינה עילות רבות אלו לא הופיעו בכתב התביעה המקורי, ואף אין להן ולו זכר בו... עיקר טענתם של באי כוח המבקשת הוא הגישה הליברלית בה נוקטים בתי המשפט בסוגיית תיקונם של כתבי תביעה. ואולם, אין משמעות הדבר כי יתאפשר תיקון שכזה באופן אוטומטי, בהעדר כל הצדקה והסבר המניחים את הדעת ..."

37. הקושי מתחדד בענייננו מקום בו לא צורף תצהיר לתמיכה בטענה כי המבקשות לא ידעו על הפרסומים המיוחסים למשיבה שפורסמו עובר להגשת כתב התביעה המקורי. אי צירוף תצהיר עומד בניגוד לתקנות ולפסיקה. "בעל דין המבקש לתקן את כתב טענותיו צריך להגיש בקשה לבית המשפט... בצירוף תצהיר לאימות העובדות שביסודה" (ר' יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 309 (מהדורה שנייה, 20232)). כפי שכבר נפסק ברע"א (מחוזי נצרת) 65162-03-23 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' כלמוביל בע"מ, פס' 7 [פורסם בנבו] (21.5.2023(:

"התצהיר שיש לצרף לבקשה לתיקון כתב התביעה אינו דרוש רק לאימות העובדות החדשות שמבוקש להוסיף או לתקן בכתב הטענות המקורי, אלא דרוש אף לאימות הטענות לעניין המחדלים שהביאו לתיקון כתב התביעה, מדוע הבקשה לתיקון הוגשה בשלב שבו הוגשה ומדוע לא ניתן היה לכלול בכתב ההגנה המקורי את הטענות שמבוקש לתקן אותן או להוסיף אותן לכתב ההגנה המקורי"

38. אשר לתום ליבן של המבקשות - בסוגייה זו לא ניתן להתעלם מצירוף הנסיבות שיש בו, לכאורה, להצביע על המניעים בהגשת הבקשה. לא מן הנמנע, כי בשים לב לעובדה שמרבית הפרסומים והעילות שנכללו בכתב התביעה המקורי הוסרו בכתב התביעה המתוקן, לצד החלפת הייצוג של המבקשות בסמוך להגשת הבקשה, ביקשו המבקשות לעשות מקצה שיפורים על דרך של הנחת כתב תביעה חדש הכולל טענות ועילות חדשות.

39. לצד כל השיקולים האמורים, קיים גם השיקול של אינטרס הציבור הנוגע למשאבי הזמן של מערכת המשפט - אינטרס שיש לכלל המתדיינים בהתנהלות יעילה של מערכת המשפט. במקרה דנן, כפי שציינתי לעיל, מדובר, על פניו, בתביעה חדשה. בשים לב לשלב בו נמצא ההליך, הצדדים יידרשו להליכים המקדמיים רק לאחר שיוגש כתב הגנה מתוקן, ובהתאם לא יעמוד לרשותם פרק הזמן הנדרש לצורך השלמת ההליכים המקדמיים וכפועל יוצא מכך, יש להניח שלא ניתן יהיה לקיים את דיון קדם המשפט במועדו, שעה שתיק אחר יוכל להתברר בפני בית המשפט. יפים לעניין זה דברים שנאמרו על ידי בית המשפט בת"א (מחוזי י-ם) 3697-07-15 פלוני ואח' נ' שירותי בריאות כללית [פורסם בנבו] (6.10.2020):

"במקרים מסוימים האינטרס הציבורי שבהעדפת הקצאת זמן שיפוטי למתדיינים יעילים מחייב נקיטת מהלך של סירוב לבקשת תיקון, הגם שמשמעותו תהיה, אולי, מחיקה של התביעה והגשת תביעה חדשה. ויודגש, לא תמיד האינטרס הציבורי יכול לבוא על סיפוקו בחיוב המתדיין בהוצאות, ולעיתים אין מנוס מהחזרת עניינו של המתדיין ל"תחילת התור" של התיקים הממתינים לבירור. תוצאה זו מידתית, ויש בה כדי לקדם את האינטרס הציבורי בקיום התדיינויות יעילות ולמנוע הקצאת זמן שיפוטי עודף למתדיינים לא יעילים על חשבון מתדיינים יעילים"

40. מטעמים אלה, דרך המלך בבירור תביעה חדשה היא במחיקת התביעה והגשתה במתכונת המבוקשת, תוך החזרת ענייננן של המבקשות ל"תחילת התור". ככל שהמבקשות חפצות לברר את הפלוגתאות החדשות חלף אלה שבכתב התביעה הנוכחי, יתכבדו וימחקו את תביעתן לצורך הגשתה מחדש, ויישאו בהשלכות הנובעות מכך.

סוף דבר

41. אשר על כן, הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.

42. בנסיבות העניין, ומהטעמים המפורטים לעיל, המבקשות יישאו בהוצאות המשיבה בסך של 1,500 ₪.

ניתנה היום, י"ז שבט תשפ"ו, 04 פברואר 2026, בהעדר הצדדים.