הצדדים הסמיכוני לפסוק בתיק זה על דרך הפשרה, בהתאם לסמכות בית המשפט שמכוח סע' 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984, ללא הנמקה.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות וצרופותיהם, עיינתי בכלל הראיות, ושמעתי את הצדדים והעדים מטעמם, במסגרת הדיון שהתקיים לפניי והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדותם, בכלל זה מצאתי את עדות נהגת הנתבעת מהימנה, וכן הודאת נהג התובעת לפיה התאונה ארעה בעת שנסע ברוורס (ר' טופס ההודעה שצורף לתביעה), בעת שנהגת הנתבעת נכנסה לחניה והחלה להחנות (ר' טופס ההודעה שצורף לכתב ההגנה), לאור מוקד הנזק (חלק אחורי- ר' חוו"ד שמאי שצורפה לתביעה), התמונות שהוגשו, וטפסי הדיווח שצורפו לכתבי הטענות, וכן עמדתי על נסיבות התרחשות התאונה, אני מוצאת להטיל על נהגת הנתבעת אחריות בשיעור 10% לקרות התאונה, אחריותו של נהג התובעת היא האחריות העיקרית בשיעור 90%, וזאת במסגרת חלוקת אחריות בין שני הרכבים, משמע הטלת אחריות הדדית יוצרת אחריות. לעניין הנזק יצוין כי שיעור הנזק לא נסתר, הנתבעת לא הגישה בקשה לזמן את שמאי התובעת לחקירה על חוות דעתו, בנסיבות אלו נזקיה של התובעת הוכחו במלואם, למעט הרכיב אשר נתבע בסעיף 4.3 בכתב התביעה. בסעיף 4.3 נתבע בגין נזקי המבוטח אשר אינו צד בהליך זה, בדבר נזק משוער עתידי, לפיכך מצאתי להורות על מחיקתו.

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 723 ₪, עם זאת מאחר ועיקר התביעה נדחתה, בנסיבות הליך זה מצאתי לקבוע כי כל צד יישא בהוצאותיו, הן בהוצאות שכר טרחת עו"ד והן בהוצאות אגרת בית המשפט ששולמה, ושכר העדים כפי שנפסק.

סכום זה ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן ישא ריבית שקלית מהיום ועד התשלום בפועל.

בנוסף, הואיל והצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, ניתן בזה פטור מתשלום

המחצית השנייה של אגרת בית משפט, וככל שזו שולמה היא תושב למשלם.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז טבת תשפ"ו, 06 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.