החלטה זו הינה בעניינן של שתי בקשות אשר הוגשו על ידי הנתבעת 1- העדר סמכות למקומית בקשה להעברת להתיק לסדר דין רגיל.

לעניין העדר סמכות מקומית - לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, וכן בכלל כתבי בי-הדין המצויים בתיק מיום פתיחתו 22.11.22, מצאתי להפנות להחלטת כבוד השופט פירר, המותב שטיפל בתיק בשעתו, מיום 9.6.24. בהחלטה האמורה נקבע כי הנתבעת 1 תהא רשאית להגיש בקשה ספציפית לעניין היעדר סמכות מקומית עד ליום 1.7.24, בצירוף תצהיר לתמיכה בטענות שבעובדה. עוד נקבע במפורש כי היעדר הגשת בקשה כאמור עד למועד האמור ייחשב כהסכמה לקיום הדיון בבית משפט השלום בראשון לציון וכוויתור על הטענה בדבר היעדר סמכות מקומית.

אין חולק כי בקשה כאמור לא הוגשה במועד שנקבע, והטענה בדבר היעדר סמכות מקומית הועלתה לראשונה אך ביום 18.9.25, במסגרת הדיון שהתקיים בפניי. בנסיבות אלו, יש לראות בהתנהלות הנתבעת 1 משום ויתור דיוני על הטענה.

לא נעלמה מעיני העובדה כי בא-כוח הנתבעת 1 הודיע על ייצוגו ביום 8.1.25, וכן כי היה מצוי בשירות מילואים. ואולם, גם בהודעה שהוגשה ביום 12.1.25 מטעם ב"כ התובע, ואף לא בבקשה שהגיש ב"כ הנתבעת 1 ביום 18.2.25 לדחיית מועד הדיון, לא נתבקשה כל אורכה להגשת בקשה לעניין הסמכות המקומית, ולא הועלתה כל טענה בהקשר זה. משכך, אין בנסיבות אלו כדי להצדיק סטייה מהקביעה הדיונית הברורה שנקבעה בהחלטת כבוד השופט פירר.

מעבר לכך, יצוין כי בכתב התביעה נתבעת גם הנתבעת 2 -הפניקס חברה לביטוח בע"מ -ומשכך עומדת לתובע האפשרות להגיש את התביעה בכל מחוז שבו מצויים סניפיה של הנתבעת 2, ואינו מוגבל למשרדיה הראשיים בלבד.

אשר לבקשה להעברת ההליך למסלול של סדר דין רגיל/ תיקון כתב התביעה - לאחר ששקלתי את טענות המבקשת, ובהיעדר תגובת התובע חרף אורכה שניתנה לכך, סבורני כי דינה של הבקשה להידחות.

כידוע, לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב בקביעה האם תובענה מתאימה להתברר בסדר דין מהיר. בין השיקולים הנבחנים נמנים מורכבות העובדות, היקף הראיות, טיב השאלות שבדין והיקף העדויות הנדרש. מקום שבו מדובר בתביעה שאינה מורכבת מבחינה ראייתית, והמחלוקת העובדתית בה מצומצמת -אף אם מועלית במסגרתה טענת מרמה -הנטייה היא להותיר את ההליך במסלול המהיר, לשם ייעול ההליך השיפוטי.

טענת הנתבעת 1 לפיה כתב התביעה נעדר פרטים אינה מתיישבת עם האמור בכתב ההגנה, ממנו עולה כי הנתבעת 1 /בעלה החתום על כתב ההגנה מטעמה, מודעים היטב לזירת המחלוקת, לרבות זהות הנהג ומהות האירוע. לעניין זה יופנו הצדדים לסעיף 21 לכתב ההגנה. בנסיבות אלו, העלאת טענה לחוסר פירוט, או בקשה למחיקה מטעם זה, עשויה שלא לעלות בקנה אחד עם חובת תום הלב הדיוני.

כך גם ביחס לטענה כי בכתב התביעה לא נטען שהרכב נמכר. הנתבעת מופנית לסעיף 3 לכתב התביעה, בו נזכר עניין זה במפורש. יתר הטענות בדבר צירוף זיכרון הדברים למכירה רק לאחר הגשת התביעה מקומן להתברר במסגרת הסיכומים, ואינן מצדיקות כשלעצמן העברת ההליך למסלול דיוני אחר.

לבסוף, טענת מרמה או קנוניה בדמות "תאונה מבוימת" היא טענה שאינה חריגה בתביעות נזקי רכב. בית המשפט מוסמך לברר טענות מסוג זה גם במסגרת סדר דין מהיר, תוך בחינת מהימנות העדויות והראיות ומתן הנמקה תמציתית, כמתחייב ממסלול זה. עצם העלאת טענת מרמה אינה מחייבת העברת ההליך לסדר דין רגיל, אלא מקום שבו מדובר במורכבות ראייתית חריגה -דבר שלא נטען ואף לא הוכח בענייננו.

אשר על כן, הבקשה להיעדר סמכות מקומית נדחית, וכך גם הבקשה להעברת ההליך לסדר דין רגיל. ההליך יוסיף להתברר בבית משפט זה ובמסגרת סדר דין מהיר.

נקבע לדיון הוכחות ליום 13.10.26 בשעה 11:30-13:00. הצדדים יערכו לסיכומים בעל פה.

באשר לבקשת הנתבעת 2 לדחיית התביעה כנגד סבורני כי ככל ואין הסכמת כל הצדדים לבקשה הבקשה תוכרע לאחר שמיעת הראיות ובמסגרת פסק הדין.

ניתנה היום, י"ח טבת תשפ"ו, 07 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.