לפניי תביעה כספית (תביעת פח) ע"ס 16,697 ₪ בגין נזקים שנגרמו לשיטת התובע כתוצאה מתאונה מיום 23.7.2023 (להלן: "מועד התאונה").

בעלי הדין:

1. התובע הינו הבעלים של רכב מסוג טויוטה לנד קרוזר (להלן: "רכב התובע") ומי שהיה גם הנהג במועד התאונה.

2. הנתבעת מס' 1 הינה הבעלים של רכב הנושא מספר רישוי 18656203 (להלן: "רכב הנתבעת") ומי שהיה מבוטח בביטוח מקיף בתוקף אצל הנתבעת מס' 2 במועד התאונה.

המחלוקת - אחריות ונזק

3. הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות והן בסוגיית הנזק.

4. התובע סבור שהאחריות רובצת במלואה לפתחו של נהג הנתבעת מס' 1. להוכחת סכום נזקיו צורף לכתב התביעה העתק מחוות הדעת השמאית של השמאי בדארנה סמיר שהעמיד את סכום הנזק ע"ס 14,897 ₪ (כולל מע"מ), וכן דרישה לחיוב שכ"ט של השמאי בסך 1,800 ₪.

5. הנתבעת מאידך, בכתב הגנתה, טענה כי התאונה אירעה בשל רשלנותו הבלעדית של התובע אשר נסע במהירות/בפזיזות ולא שם לב לתנאי הדרך. כן חלקה הנתבעת על סכום הנזק הנתבע אך לא הגישה חוות דעת נגדית מטעמה.

6. בתיק זה, ושלא כנהוג בתיקים מסוג אלה, התקיימו שלוש ישיבות בשל אי התייצבות העד מטעם הנתבעות (אשר הופיע בדיון האחרון ומסר עדות כפי שיפורט להלן).

תמצית עדות העדים (הנהגים)

7. עדותו של התובע נשמעה ביום 5.11.2024 ואילו עדותו של נהג הנתבעת נשמעה רק ביום 15.12.2025 משלא התאפשרה התייצבותו לשני דיונים קודמים.

8. בעדותו של התובע: התובע תיאר את נסיבות קרות התאונה, ולגרסתו בעת נסיעתו לאילת ומשהגיע לצומת ליד שדה בוקר, נכנס בו רכב הנתבעת מס' 1 בחלקו האחורי שמאלי של רכב התובע (צד ימני קידמי של רכב הנתבעת). התובע ביקש להפנות לתמונות שמחזקות את גרסתו ובכללן תמונה של סימני הבלימה כשהוא, התובע, עדיין מצוי על הנתיב שממשיך ישר לכיוון אילת.

9. עוד הוסיף התובע שנהג הנתבעת סירב תחילה למסור לו פרטים מזהים, ולאחר שיחה ביניהם התקשר נהג הנתבעת לנציגי הנתבעת ששלחו לו העתק המסמכים והוא העבירם בתורו לתובע והנהגים יצאו לדרכם. לפי עדות התובע, נהג הנתבעת המשיך בנסיעתו ישר לכיוון אילת כשעל המושב שליד הנהג היו ארגזים שחסמו את שדה הראיה שלו ולכן נמנע ממנו לראות את התובע במראה הימנית.

10. בחקירתו הנגדית, הוסיף כי התאונה אירעה לאחר שנהג הנתבעת עקף את התובע במקטע שאסור היה לבצע בו עקיפות (בצומת).

11. עדות נהג הנתבעת - ראשיד אבו צלוב: העד תיאר את נסיבות קרות התאונה באופן שונה לחלוטין. לגרסתו, התאונה אירעה עת סטה התובע שמאלה מנתיבו בצד ימין לנתיב נסיעתו של העד וגרם להתנגשות. לשיטת נהג הנתבעת, התובע לא היה בדרך לאילת אלא רצה לפנות שמאלה בכניסה ליישוב שדה בוקר ולכן ההתנגשות. בחקירתו הנגדית אישר נהג הנתבעת את מקום הנזק ברכב שלו (שפשוף בכנף) והוסיף כי הרכב טרם תוקן.

דיון והכרעה

12. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בכתב ובע"פ, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ובאסמכתאות שהוצגו על ידי הצדדים, ולאחר ששמעתי את שני הנהגים בפניי, כפי שעמדתי על תמצית גרסת כל אחד מהם לעיל, מצאתי לקבוע כדלקמן:

13. מוקדי הנזק ברכבים, במיוחד ברכבה של הנתבעת מס' 1, מלמדים על היתכנות קרות התאונה בנסיבות שתוארו ע"י התובע, יותר מאשר על התרחשותה בנסיבות שתוארו ע"י נהג הנתבעת 1.

14. אנמק: התמונות שצורפו לכתב התביעה מלמדות כי הנזק ברכב הנתבעת הוא בחלקו הקדמי של הרכב, יותר קרוב לפינה הקדמית ימנית ומתחת למנורה הקדמית. מוקד נזק זה אינו מתיישב עם הגרסה לפיה רכבו של התובע פנה שמאלה שכן במצב דברים זה, היה נצפה מוקד נזק בכנף הרכב מהצד בלבד.

כמו כן - הנזקים בשני הרכבים מחזקים את המסקנה כי סבירה יותר הגרסה לפיה סימני השפשוף והמעיכה בשני הרכבים נגרמו כתוצאה מכך שרכב התובע (האחורי) עקף את הרכב שלפניו מבלי ששמר מרחק ממנו ולכן סימני השפשוף בחלקו הקדמי של רכב הנתבעת. בנוסף, אילו הייתי מקבלת את גרסת נהג הנתבעת, היה צפוי הנזק בחלקו הקדמי של רכב התובע ולא בחלקו האחורי.

15. במצב דברים זה שוכנעתי כי התאונה אירעה בנסיבות כפי שתוארו ע"י התובע. על כן אני קובעת כי האחריות להתרחשות התאונה רובצת במלואה על נהג רכב הנתבעת.

16. על כן אני מחייבת את הנתבעת מס' 2 לשלם לתובע, באמצעות בא כוחו, את הסכומים הבאים:

א. נזקי התובע בהתאם לחוות דעת השמאי - בסך: 14,897 ₪.

ב. שכר טרחת השמאי (בהתאם לדרישת התשלום) בסך: 1,800 ₪.

ג. החזר אגרה מחצית ראשונה ושניה בסך כולל של: 827 ₪.

ד. שכר טרחת עו"ד בסך: 2,955 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תמציא העתק פסה"ד לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ז טבת תשפ"ו, 06 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.