טענות הצדדים בהליך דנן

5. לטענת המבקש, בית המשפט קמא התעלם ממכלול הראיות שהובאו בפניו, אשר מצביעות בבירור על קיומה של התקשרות בין הצדדים ועל מתן שירות בפועל למשיב, לרבות הפקת דו"ח מסלקה ומתן ייעוץ מקצועי, זאת אף שלא נערך בין הצדדים הסכם כתוב.

6. המבקש מוסיף כי יישום דווקני ונוקשה של דרישות פורמליות שבסעיף 27 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים אינו מתיישב עם תכליתו של הליך בתביעות קטנות, ואף מוביל לתוצאה בלתי סבירה לפיה יידרש יועץ לערוך הסכם ייעוץ מפורט בכתב בכל התקשרות נקודתית כתנאי לזכאותו לשכר. עוד נטען כי פרשנות הסעיף במקרה דנן - שגויה. החוק אינו שולל מיועץ שלא ערך הסכם כתוב את זכותו לשכר, אלא מחייב עריכת הסכם לשם שקיפות והסדרת יחסים, ולא לשם יצירת פטור מתשלום ללקוח בגין שירותים שקיבל בפועל.

7. המבקש גורס, כי שגה בית המשפט קמא בשעה שביסס את החלטתו על היעדר הסכם כתוב, שעה שטענה זו כלל לא הועלתה על ידי המשיב ובכך ניתנה לו הגנה שלא נטענה על ידו.

8. בתגובתו טוען המשיב כי דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף תוך שמבסס את עמדתו על קביעת בית המשפט קמא, לפיה המבקש לא הציג כל הסכם ייעוץ פנסיוני בכתב. לשיטתו, דו"ח המסלקה ותכתובות המסרונים שבין הצדדים אינם מהווים הסכם של ייעוץ על פי הדין ואינם עומדים בדרישות סעיף 27 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים. עוד נטען כי אילו ידע כי כך יתנהג המבקש, המשיב כלל לא היה מתקשר עמו מלכתחילה.

דיון והכרעה

9. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתיק בית המשפט קמא, הגעתי למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

10. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאים עובדתיים, קל וחומר בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט לתביעות קטנות, אלא במקרים חריגים. התערבות כזו תהא מוצדקת שעה שעולה מפסק הדין טעות גלויה, "או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית משפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות" (ראו: גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 826 מהדורה תשיעית).

11. בהקשר זה נפסק ב-רע"א 8899/20 פלוני נ' סוויס אינטרנשיונל איירליינס, בפסקה 5 (20.6.2021)‏‏):

"הלכה היא כי בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים, רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תינתן רק במקרים חריגים שבחריגים, כאשר מתעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר או אם העוול "זועק" ממנה".

12. לא מצאתי כי המקרה דנן נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. פסק דינו של בית המשפט קמא מבוסס על התרשמותו הישירה מהצדדים ומהראיות שהובאו בפניו. לא מצאתי כי נפלה בו טעות או פגם מהותי.

13. לגופו של עניין, איני מוצאת מקום לקבל את טענת המבקש לפיה בית המשפט קמא יישם בהחלטתו את דרישות החוק באופן דווקני ונוקשה, באופן הפוגע בתכליתו של ההליך בתביעות קטנות. סעיף 27 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים קובע כדקלמן:

"(א) יועץ פנסיוני יערוך הסכם בכתב עם לקוח וימסור לו העתק ממנו, קודם לתחילת הייעוץ הפנסיוני (בחוק זה - הסכם ייעוץ פנסיוני).

(ב) הסכם ייעוץ פנסיוני יכלול את הנושאים הדרושים לצורך ההתקשרות, ובכלל זה את הנושאים האלה:

(1) פרטי הזיהוי והנתונים של הלקוח;

(2) הצרכים של הלקוח כאמור בסעיף 12;

(3) שכר והחזר הוצאות שיחויב בהם הלקוח, דרך חישובם ואופן גבייתם, בכפוף להוראות סעיף 28;

(4) קביעה אם המדובר בייעוץ פנסיוני חד-פעמי או מתמשך, ולענין ייעוץ פנסיוני מתמשך - התקופה שבה יינתן הייעוץ הפנסיוני;"

מלשון החוק עולה מסקנה ברורה לפיה ייעוץ פנסיוני מחייב הסכמה המפורשת בין הצדדים, המעוגנת בהסכם בכתב, הכולל, בין היתר, פרטי הלקוח; הגדרת צרכיו; היקף השירות המבוקש; גובה השכר; ואופן גבייתו.

14. לאור כך, סבורני כי לא מדובר ביישום דווקני או נוקשה של הסעיף אלא יישום נכון ותכליתי, אשר נועד להבטיח שקיפות מלאה לצדדים באשר לתנאי ההתקשרות, ובכך למנוע מצבים מן הסוג שהתעורר בענייננו. מכאן שאף אם ניתן היה להסיק על אפשרות קיומה של התקשרות בין הצדדים, אין בכך כדי לפטור מן החובה לעמוד בתנאים הברורים שנקבעו בדין.

15. נוסף על כך, הדרישה לעריכת הסכם ייעוץ מפורט בכתב בכל התקשרות, בין אם נקודתית ובין אם מתמשכת, הינה דרישה סבירה וברורה העולה בקנה אחד עם הוראות הדין ותכליתן.

16. אכן, בטענת המבקש לפיה החלטת בית המשפט קמא התבססה על טענת היעדר הסכם כתוב, מבלי שנטענה על ידי המשיב, מתעורר קושי. כידוע, שיטת המשפט הישראלית היא שיטה אדברסרית, שבמסגרתה בית המשפט אינו נוטל חלק בטיעוני הצדדים ואינו קובע עבורם את ניהול המשפט. אולם, הפסיקה מכירה בכך שבנסיבות מתאימות, רשאי בית המשפט, ובפרט בית המשפט לתביעות קטנות, לנהוג באקטיביות דיונית, מקום שבו הדבר נראה לו צודק (ר' למשל: רע"א 57935-01-25 אלי דוידוב נ' עומר ליסקאר ‏(‏20.2.2025‏)‏‏). לעניין זה יפים דבריו של השופט ברנזון בע"א 116/66 חלקה 62 גוש 6946 בב"מ נ' מוניק זמל, (1966‏):

"לדעתי, יש לראות בעין יפה נקיטת יזמה כזאת מצד בית- המשפט בכל מקרה שבו נראה לו כי הדבר דרוש למען עשיית משפט צדק. אין כל רע בכך שבית-המשפט ינהג לפי הכלל של "את פתח לו" כשנראה לו כי הדבר צודק מבחינת הענין העומד לדיון כפניו. המשפט איננו משחק שהמשתתפים בו ממלאים תפקידים לראווה, והשופט איננו רק שומר על כללי משחק נאים להנאתו של קהל הצופים. המשפט הוא יותר מדי רציני מכדי שהשופט יישב לו מן הצד על כסא רם ונישא ויתן לצדדים לשחק לפניו."

17. בענייננו, משההליך התברר במסגרת תביעה קטנה, העלאת הטענה ביוזמת בית המשפט עולה בקנה אחד עם תכלית ההליך - פתיחת שערי בית המשפט בפני אזרח שאינו בקיא בהוויית המחוקק וההלכה הפסוקה ואינו מודע בהכרח לחובת הסכם בכתב בהתאם לסעיף 27 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (רע"א 292/93 סרבוז נ' ע. אופק בע"מ, בפסקה 7 (1994); רע"א 10124/17 עבדאללה אשקר נ' פאדי סלימאן, בפסקה 5 (30.1.2018‏)‏‏).

18. לסיום, ולמעלה מן הצורך, אציין כי מעיון במכלול הראיות לא שוכנעתי בדבר קיומה של התקשרות עסקית בין הצדדים ובדבר מתן שירות בפועל למשיב. מתקבל על הדעת כי כל מטרתו של המשיב הייתה בהעברת קרן הפנסיה לחברת ביטוח אחרת, וכי אלמלא היה מודע לכך שניסיון ההתקשרות עם מגדל עלול להוביל לתוצאה שנוצרה בענייננו, היה נמנע מהתקשרות זו מראש ופועל בדרך אחרת להעברת הפנסיה.

סוף דבר

19. על יסוד כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.

בנסיבות העניין, לאחר שהמבקש השקיע מזמנו לטובת המשיב באיסוף החומר ולא זכה לכל תמורה, לא מצאתי מקום להוסיף על ההוצאות שחוייב בבית המשפט קמא, על אף התוצאה.

הפיקדון שהופקד יוחזר למבקש באמצעות בא כוחו.

ניתנה היום, י"ח טבת תשפ"ו, 07 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.