5. ביום 13.11.25 המבקשים הגישו בקשה "למחיקת תובעת 1 מכתב התביעה".

נטען כי חרף החלטת בימ"ש קמא מיום 3.11.25 לא הוגש כל אישור מטעם המשיבים. לא נתבקשה ארכה, וממילא לא נמסר כל טעם לאי קיום ההחלטה.

המבקשים ביקשו להורות על מחיקת תובעת 1 - משיבה 1 מכתב התביעה וזאת בהיעדר מסמך המקנה לתובע 2 - משיב 2 סמכות לפעול בשם תובעת 1.

בתגובת המשיבים מיום 26.11.25 נטען כי לאור ההחלטה מיום 3.11.25 הוגשה ההודעה מטעמם ביום 9.11.25 ומהחלטת בימ"ש קמא שניתנה באותו יום עולה כי בימ"ש קמא הסתפק בפרוטוקול החברה שצורף כנספח 2 להודעה.

נטען כי בישיבת קדם המשפט נאמר שייפוי הכוח מהתובעת 1 לתובע 2 לייצוג החברה נמסר לבא כוח הנתבעים בדיון שהתקיים בתיק אצל המפקחת על המקרקעין, אולם ב"כ הנתבעים לא אישר זאת.

למרות שבימ"ש קמא שגה שהסכים לבקשת הנתבעים בהחלטה מיום 3.11.25, ביקש ב"כ התובעים מתובעת 1 (בטעות נכתב בבקשה: נתבעת 1) להגיע למשרדה ולחתום בפניו על תצהיר המאפשר לתובע 2 לפעול בשם החברה ולב"כ התובעים לייצג את תובעת 1 בתביעה דנן. (נספח 3 לתגובה).

עוד נכתב כי - תובעת 1 מבקשת להבהיר לביהמ"ש כי היא סומכת על תובע 2 באופן מוחלט ומגבה את כל החלטותיו בכל העניינים המשפטיים. צוין גם כי מסמך המינוי נמסר לבתי משפט השלום, מחוזי, המפקחת על המקרקעין, באזורי שיפוט שונים ושימש את תובע 2 בעשרות מקרים, ומעולם לא נטענה טענה כלשהי נגד המסמך.

ביום 30.11.25 הודיעו המשיבים כי רק כעת עלה לנט המשפט פרוטוקול הדיון מיום 3.11.25שהוזמן על ידם ועד עתה התבססו על הזיכרון.

נטען כי עו"ד פרץ לא אמר אמת בדיון ביום 3.11.25, הטעה את בימ"ש וניהל הליכי סרק.

בתגובת המבקשים לתשובת המשיבים שהוגשה ביום 7.12.25 נטען כי רק לאחר הגשת הבקשה מטעם המבקשים הואיל המשיב להגיש לבימ"ש ייפוי כוח משנת 2023 ותצהיר חתום מטעם בעלי החברה מיום 25.11.25 המאשר את מינוי משיב 2 לניהול ההליך בשם משיבה 1, כך שבמועד הגשת התביעה לא עמד לרשות משיב 2 ייפוי כוח או אישור כדין ורק בדיעבד בהשלמה מאוחרת הוגשו המסמכים, בניגוד להוראות התקסד"א ולמועדים הקבועים בהחלטת בימ"ש מיום 3.11.25.

מבוקש לדחות את תגובת המשיבים עקב התנהלותם שאינה בהתאם להחלטות ביהמ"ש ולהוראות התקנות.

6. בימ"ש קמא דחה את הבקשה למחיקת תובעת 1.

נקבע כך:

"הפרוטוקול משנת 2023 מקיים את החלטתי, כך שהתצהיר שצורף ושנעשה אמנם רק לאחרונה אפילו מיותר, אולם כמובן רק מוסיף על הפר' הנ"ל ומחזק את המסקנה שיש לתובע 2 סמכות לנהל את התביעה בשם התובעת 1.

נוכח האמור לעיל ושעה שהנתבעים עמדו על טענותיהם גם לאחר שקיבלו את הפרוטוקול ואפילו את התצהיר, בקשתם לסילוק התביעה נדחית והם ישלמו לתובעים את הוצאות הבקשה בסך 4,000 ₪".

7. בקשה לעיון חוזר שהוגשה ע"י המבקשים, נדחתה בהחלטה מיום 8.12.25.

8. תמצית טענות המבקשים בבקשת רשות הערעור:

במועד הגשת הבקשה ע"י המבקשים ביום 13.11.25, לא היו ברשות בימ"ש והמבקשים מסמכים בהתאם להחלטה מיום 3.11.25, וממילא המבקשים לא יכלו להתייחס אליהם לגופו של עניין.

המבקשים הגישו את הבקשה טרם הוגשו הפרוטוקול ותצהיר ע"י המשיבים, כך שהקביעה ששימשה בסיס להחלטה לחייב את המבקשים בהוצאות שגויה ואינה משקפת את סדר הדברים העובדתי הנכון.

בתגובת המבקשים (לתשובת המשיבים) מיום 7.12.25 נטען במפורש כי מבוקש לדחות את תשובת המשיבים שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב, ולא כדי לעמוד על מחיקת תובעת 1.

מבוקש לבטל את ההחלטה לפיה המבקשים עמדו על טענותיהם גם לאחר שקיבלו את הפרוטוקול ואף את התצהיר. לבטל את ההחלטה לפיה המשיבים הציגו בפני בימ"ש אישור ייצוג במסגרת הימים בהתאם להחלטה מיום 3.11.25. לבטל את ההחלטה לפיה חויבו המבקשים בהוצאות בסך 4,000 ₪.

9. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן:

10. בסעיפים 15 - 16 להודעת הנתבעים מיום 9.11.25 נכתב :

מצ"ב מסומן נספח 1 פרוטוקול הדיון אצל המפקחת על המקרקעין בתל אביב בתיק 5/1415/2024 דיון ביום 4/11/24 - ראה דף 3 שורות 17-18: "מר אלדד: אני מציג ייפוי כוח פרוטוקול אכיפה כללית של א אפיק המסמיך אותי לחתום על מסמכים לנהל את ענייני משפטיים של החברה"

16. מצ"ב מסומן נספח 2 ייפוי כוח פרוטוקול אסיפה כללית של א אפיק מיום 25/4/23".

אולם בפועל צורף רק עמוד וחצי מפרוטוקול הדיון בו לא מופיעים הדברים שנכתבו.

בהחלטה מיום 9.11.25 בימ"ש קבע כי אין עוד מקום לדון בעניין ייפוי הכוח שניתן לנתבע 2 מנתבעת 1.

לתגובת המשיבים לבקשה למחיקת תובעת 1 צורף הפרוטוקול במלואו, פרוטוקול ישיבת הנהלת החברה שנערכה ביום 23.3.23 במסגרתה אושרה ההסמכה של נתבע 2 מטעם נתבעת 1 לנהל את כל העניינים המשפטיים שלה, לרבות משנת 2020 שטופלו על ידו. כן צורף תצהיר עדכני (נספח 3).

אמנם יש ממש בטענת המבקשים לפיה כשהם הגישו את הבקשה ביום 13.11.25 אכן טרם היו המסמכים הנדרשים בהתאם להחלטה מיום 3.11.25, אולם, כאמור, מתיק הנייר בנט המשפט עולה שהמסמכים צורפו לתגובת המשיבים ביום 26.11.25.

נקודת המוצא היא הכלל הידוע לפיו המועד להשיג על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית הוא במסגרת ערעור על פסק הדין, וזאת, למעט במקרים בהם "שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה" ראה: רע"א 16065-05-25 מוסדות ברסלב נחמת ציון, ירושלים (ע"ר) בפירוק נ' ברלנד , סעיף 7 להחלטת כב' השופטת רונן (21.5.25)).

בנסיבות שלפני, איני סבורה כי המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות מידית בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטת ביניים טרם הסתיים ההליך.

11. זאת ועוד; מבקשת רשות הערעור עולה כי בפועל, עניינה העיקרי של הבקשה הוא ביטול ההוצאות בסך 4,000 ₪ שנפסקו לחובת המבקשים. חיזוק לכך ניתן למצוא בכך שהמבקשים טוענים בבקשת רשות הערעור שלמעשה בתשובה לתגובה מטעמם בתיק קמא, הם לא עמדו על בקשת המקורית למחיקת תובעת 1.

אין אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על רכיב זה בהתאם לסעיף 1 (8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט -2009.

12. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

משנדחתה בקשת רשות הערעור מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.

ג. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ז טבת תשפ"ו, 06 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.