עחדל"פ 71846-12-25

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת נ'גרוסמן) בחדל"ת 44036-08-23 מימים 7.12.2025 ו-11.12.2025, העוסקות באיחוד הליך חדלות פירעון המתנהל בעניינו של המבקש בבית משפט השלום עם הליך המתנהל בבית המשפט המחוזי.

1. כנגד חברת רום כנרת נכסים והשקעות בע"מ הוגשה במהלך חודש אוגוסט 2023 בקשה למתן צו לפתיחת הליכים בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 לבית המשפט המחוזי (חדל"ת 44036-08-23) (להלן: החברה, חוק חדלות פירעון, ו-הליך המחוזי, בהתאמה). בהמשך, צורפו להליך המחוזי חברות נוספות הקשורות לקבוצת החברה, כן ניתן צו לפירוק החברה והמשיבים 1 מונו כנאמנים של החברה (להלן יחד:הנאמנים). המבקש היה בעל השליטה בחברה, ובמהלך חודש אוקטובר 2025 הגיש המשיב 2, בנק מזרחי טפחות בע"מ, בקשה למתן צו פתיחת הליכים לבית משפט השלום בתל אביב-יפו כנגדו (חדל"ת 67160-10-25) (להלן: הבנק ו-הליך השלום, בהתאמה).

2. הבקשה שלפניי מתמקדת בעיקרה בהחלטת בית המשפט המחוזי בדבר איחוד הליך השלום עם הליך המחוזי בהתאם לסעיף 280 לחוק חדלות פירעון. כפי שעולה מהבקשה, במסגרת הליך המחוזי, הנאמנים הגישו ביום 9.11.2025 בקשה להורות כי לאחר שיינתן בהליך השלום צו לפתיחת הליכים בעניינו של המבקש, ההליך יאוחד עם הליך המחוזי. בבקשתם טענו הנאמנים כי האיחוד דרוש לשם ייעול ההליכים, זאת בשים לב לקשר ההדוק בין חובות המבקש לחובות הנדונים בהליך המחוזי, ובהינתן שהמבקש חתם על ערבויות אישיות ביחס לחובות.

הבנק לא התנגד לבקשת האיחוד, ולעומת זאת, המבקש הגיש בקשה לדחייתה (להלן: בקשת הדחייה). המבקש הצביע על כך שמקור הליך השלום הוא בפסק דין שניתן בהליך שהתנהל בינו ובין הבנק, ולדבריו הבנק הגיש את הליך השלום טרם שמיצה את הליכי הערעור על אותו פסק הדין. בהמשך לכך ציין כי הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"א 38475-11-25), וכי בקשתו למחיקת הליך השלום נקבעה לדיון ליום 23.2.2026.

3. בהחלטה מיום 17.11.2025 ציין בית המשפט המחוזי כי הוא רואה בבקשת הדחייה כ"תשובה" לבקשת האיחוד והורה לנאמנים להשיב לה. בתגובתם שבו הנאמנים על האמור בבקשתם כי לאחר שיינתן צו לפתיחת הליכים בהליך השלום, יש לאחדו עם הליך המחוזי. בהמשך לכך נתבקשה תגובת המשיב 3, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: הממונה). הממונה סבר בעמדתו כי יש להורות על איחוד ההליכים לשם ייעול הדיון ובהינתן הקשר ההדוק בין החובות הנדונים בהם. עוד ציין הממונה כי סעיף 280 לחוק חדלות פירעון לא שולל את איחוד ההליכים בבית המשפט המחוזי טרם שניתן צו לפתיחת הליכים, וכי הוא סבור שיש לאחד את ההליכים כבר בשלב זה.

4. בהחלטה מיום 7.12.2025 הורה בית המשפט המחוזי על איחוד ההליכים, זאת בהינתן עמדות הצדדים והזיקה ההדוקה בין המבקש ובין החברה (להלן: החלטת האיחוד). לאחר מכן, בהחלטה מיום 11.12.2025 הורה בית המשפט המחוזי כי דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים בעניינו של המבקש יתקיים ביום 12.1.2026.

5. המבקש הגיש ערעור על החלטת האיחוד, ובצידו הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע החלטת האיחוד וההחלטה בדבר קיום הדיון בבקשת הבנק (שאלת סיווג ההליך - אם ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור - עודנה תלויה ועומדת בהתאם להחלטתי מיום 25.12.2025). לדברי המבקש, החלטת האיחוד לוקה בפגמים מהותיים, שעה שלא ניתנה לו זכות תגובה לעמדת הממונה לבקשת האיחוד, ומשום שההחלטה חורגת מהסעד שהתבקש על ידי הנאמנים. בהקשר זה מדגיש המבקש כי בתגובת הנאמנים להתנגדותו עלה מפורשות כי הליך השלום יועבר "מיד לאחר שיינתן צו לפתיחת הליכים". המבקש מוסיף וטוען כי איחוד ההליכים בשלב הדיוני הנוכחי נטען רק במסגרת תגובת הממונה, וכי לא ניתנה לו אפשרות להתייחס לה. לנוכח דברים אלה סבור המבקש כי סיכויי ערעורו גבוהים. בהיבט מאזן הנוחות, המבקש מציין כי הליך השלום נפתח בחלוף 28 חודשים מהליך המחוזי, ולשיטתו פער הזמנים מעיד על חוסר הבהילות בניהול ההליך. מנגד, המבקש סבור כי אם לא יעוכב הליך המחוזי אזי הוא עשוי להיות מוכרז כחדל פירעון, דבר שיגרום לו לנזק בלתי הפיך. שכן בהיותו עורך דין פעיל, הכרזה כחדל פירעון צפויה לשלול או להשעות את רישיונו ולפגוע ביכולתו להוסיף ולהתפרנס. עוד טוען המבקש כי החלטת האיחוד פוגעת ביכולתו לנהל את הערעור שהגיש על פסק הדין שהוביל לפתיחת הליך השלום.

6. מנגד, המשיבים סבורים, כל אחד מטעמיו כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. בעיקרם של דברים, הבנק טוען כי אין בבקשה כל הסבר בעל משקל כיצד עלולות להיפגע זכויות המבקש, שעה שטענותיו ממילא שמורות לו במסגרת הליך המחוזי חלף הליך השלום. עוד טוען הבנק כי סיכויי הערעור בנסיבות אפסיים, בפרט בשים לב לכך שהיה על המבקש להגיש בקשה לרשות ערעור חלף ערעור בזכות.

הנאמנים מוסיפים כי המבקש לא הצביע על כל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה מכך שהדיון בשאלת מתן הצו לפתיחת הליכים בעניינו ייערך דווקא בגדר הליך המחוזי ולא בהליך השלום. לשיטתם, הנזקים הנטענים עשויים להתגבש רק אם יינתן צו כאמור, אולם בשלב זה נקבע דיון בבקשה בלבד. בתוך כך, הנאמנים מצביעים על כך שהיקף הבקשה חורג מהמותר בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). לגופן של הטענות, הנאמנים מציינים כי לאחר שהוצגה להם עמדת הממונה הם הסכימו לה ותמכו בה. ובכל מקרה לטענתם, החלטת האיחוד עומדת בתנאי הפסיקה למתן סעד שונה מזה שנתבקש. מעבר לכך, הנאמנים טוענים כי עצם הגשת הערעור עליו עמד המבקש לבית המשפט המחוזי אינה מונעת מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו.

הממונה מצטרף לתשובת הנאמנים. הממונה מדגיש כי מדובר בהחלטה פרוצדורלית שנועדה לייעל את הליכי חדלות הפירעון. לשיטתו, אין בהחלטת האיחוד כדי לגרום נזק למבקש, וכי הנזקים הנטענים אינם קשורים להחלטת האיחוד. כמו כן, הממונה סבור כי לא נפל פגם בהחלטת האיחוד ומכאן שסיכויי הערעור נמוכים.

7. לאחר עיון בבקשה ובתשובות המשיבים על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אקדים ואומר כי במצב הדברים הרגיל, לא ניתן לאחד הליך בבית המשפט המחוזי עם הליך בבית משפט השלום. לכן, וכחריג, מצא המחוקק לקבוע בסעיף 280 לחוק חדלות פירעון הוראה מיוחדת ולפיה: "בית המשפט הדן בהליכים לפי חוק זה של תאגיד מוסמך לצרף להליכים אלה הליכים לפי חוק זה של יחיד שהוא חבר התאגיד, נושא משרה בו או ערב לחובות התאגיד, המתנהלים בבית משפט אחר, אם מצא כי הדבר יביא לייעול ההליכים, והוא מוסמך לעשות כן גם אם הוגשה בקשה כאמור בעת פתיחת ההליכים לגבי התאגיד".

8. נקודת המוצא לענייננו היא כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי). המבקש לחרוג מכלל זה נדרש להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו וכי סיכויי ערעורו להתקבל טובים, כשהשיקול המכריע מבין השניים הוא מאזן הנוחות (ראו מני רבים: ע"א 37780-07-25 איוונט פלנינג אינטרנשיונל בע"מ נ' נאמן קאימרה טכנולוגיות בע"מ ‏(‏חברה בפירוק‏)‏ ‏(‏16.7.2025‏)‏‏; ע"א 4727/23 סלימאן נ' סלימאן, פסקה 6 ‏(‏20.8.2023‏)‏‏). בנסיבות העניין, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, לא מצאתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. המבקש לא הרים את הנטל להראות שייגרם לו נזק כלשהו מהמשך הטיפול בבקשת הבנק למתן צו לפתיחת הליכים בעניינו במסגרת הליך המחוזי - כלומר, שיתקיים בבקשה דיון ותינתן בה הכרעה במסגרת הליך המחוזי חלף הליך השלום (השוו: ע"א 12163-04-25 מועצה מקומית דיר אל-אסד נ' אינטרטאון בע"מ, פסקה 18 ‏(‏22.5.2025‏)‏‏). מעבר לכך, וכפי שציינו המשיבים בתשובותיהם, טענותיו של המבקש ביחס לנזקים שלכאורה עלולים להיגרם לו יוצאות מתוך נקודת הנחה שגויה, שכבר ניתן בעניינו צו לפתיחת הליכים. אלא שכל משמעות החלטת האיחוד היא שבקשת הבנק למתן צו לפתיחת הליכים תידון ותישמע במסגרת הליך המחוזי. לפיכך, וכפי שציין הבנק, כל טענות המבקש בעניין זה שמורות לו וחזקה שיישמעו במסגרת הליך המחוזי.

9. אשר על כן הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך של 3,000 ש"ח, שיחולקו באופן שווה בין הבנק, הנאמנים והממונה.

ניתנה היום, י"ח טבת תשפ"ו (07 ינואר 2026).