ע"א 65138-11-25

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופט א' רומנוב) בת"א 45641-03-20 מיום 5.10.2025. בפסק הדין התקבלה תביעה שהגישו המשיבים נגד המבקש ונקבע כי הדירה מושא המחלוקת בין הצדדים (להלן: הדירה) תירשם על שם המשיבים, וזאת בכפוף לכך שהם ישיבו למבקש את כספי המשכנתא שנטל עבור רכישתה; ישחררו אותו מכל חוב ביחס לדירה; וימלאו אחר התנאים וההתחייבויות שפורטו בדברי בא-כוחם בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 26.11.2024.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי בכפוף לאמור להלן דין הבקשה להידחות. נקודת המוצא לדיון היא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין מושא הערעור (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018‏‏). על המבקש לסטות מכלל זה להוכיח כי סיכויי הערעור להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שאם יתקבל הערעור יהיה קושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו. בין שני התנאים מתקיימת "מקבילית כוחות", כאשר למאזן הנוחות ניתן מעמד בכורה, וככלל, הוא יהווה השיקול המכריע (ראו למשל לאחרונה: ע"א 41130-09-25 עאמר נ' א. רסי בע"מ, פסקה 7 ‏(‏29.10.2025‏); ע"א 64233-03-25 עטיה נ' גיאת, פסקה 6 ‏(‏26.10.2025‏)).

בענייננו, אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור, לא עלה בידי המבקש להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו. בקשתו התמקדה בטענה כי קיים חשש שהמשיבים יפנו ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לפעול להעברת הרישום בדירה על שמם, וזאת מבלי שיעמדו בחיוביהם הכספיים והנוספים מכוח פסק הדין. ברם מפסק הדין עולה בבירור כי העברת הרישום מותנית תחילה בהשלמת ההתחשבנות ובעמידת המשיבים בהתחייבויותיהם, כך שלא מדובר בחשש ממשי. אף אם אכן מסקנתו האופרטיבית של בית המשפט איננה ברורה ונתונה לפרשנות, אין בכך כדי להקים חשש שמא פסק הדין יבוצע בהוצאה לפועל מבלי שהמשיבים יעמדו בהתחייבויותיהם. למעשה, חוסר הבהירות רק מחליש חשש זה (והשוו: רע"א 3450/07 מרקין נ' משה ‏(‏22.11.2007‏)‏‏; ע"א 2395/17 ארנון נ' פיוטרקובסקי, פסקאות 10-9 ‏(‏10.12.2019‏)‏‏; רע"א 6856/93 חוטר נ' מוקד, פ"ד מח‏(‏5‏)‏ 785, 790-789 ‏(‏1994‏)‏). אוסיף כי בשים לב לכך שהדירה אינה משמשת למגורי המבקש, לא מצאתי כי יש בהעברת הרישום כשלעצמה כדי לגרום לו לנזק בלתי הפיך.

עם זאת, יש ממש בטענה כי לאחר העברת הרישום המשיבים יוכלו להעביר את הדירה לצדדים שלישיים, באופן שיקשה על השבת המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור. אלא שניתן לאיין חשש זה באמצעות מתן צו איסור דיספוזיציה אשר ימנע מן המשיבים - בבוא היום לאחר העברת הנכס על שמם בתום השלמת התחייבויותיהם וחיוביהם על פי פסק הדין - להעביר את הזכויות בנכס לגורמים אחרים.

אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית, בכפוף למתן צו איסור דיספוזיציה שימנע מהמשיבים להעביר לצדדים שלישיים את הזכויות בדירה, לאחר שאלה תירשמנה על שמם בבוא היום, עד להכרעה בערעור. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ש"ח.