לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה שמתנגדת לה, הבקשה להארכת מועד להישפט נדחית מהטעמים שלהלן:

א. מעיון במכתב מפנ"א עולה כי המבקש הגיש בקשה להישפט ביום 16.8.25 אולם היה עליו לצרף ספח בקשה להישפט חתום בתוך 10 ימים על מנת שבקשתו תטופל. כן צוין במכתב כי עד להשלמת המסמכים הדוח עומד בעינו. כעולה מתגובת המשיבה המבקש לא פעל כאמור במכתב מפנ"א. יצוין כי כעולה מהדוח על המבקש היה להגיש בקשתו להישפט עד יום 11.11.25. הבקשה שלפני הוגשה ביום 29.12.25 בשיהוי של למעלה מחודש, ללא שהונח נימוק המצדיקו. בנסיבות אלה לא הוכח כי הבקשה לא הוגשה מטעמים שאינם תלויים במבקש ושמנעו ממנו הגשתה במועד.

ב. אשר לנימוקים המיוחדים, המבקש אינו מפרט את סיכויי הגנתו ומכאן שלא הוכח קיומו של עיוות דין. בע"פ 4448/09 קמר נגד מדינת ישראל נפסק שיש לצמצם תחולתו של תנאי עיוות הדין אך למקרים חריגים ומיוחדים בהם אין כל ספק כי דיון ענייני בהודעת תשלום הקנס היה מוביל לזיכוי הנאשם. במקרה שלפני אין מדובר בנסיבות חריגות שיש בכוחן להצדיק קבלת הבקשה.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח טבת תשפ"ו, 07 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.