אנואר איוב

נ ג ד

1. מדינת ישראל

2. משטרת ישראל-פניות נהגים

בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בחיפה

[06.01.2026]

כבוד השופט תומר שלמה בן חמו

החלטה

1. לפני בקשה לפי סעיף 230 לחוק סדר דין פלילי [נוסח משולב] ,התשמ"ב -1982 (להלן:"החסד"פ") , שעניינה הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירה של מהירות מיום 23/9/22 המועד האחרון הנקוב בדו"ח לתשלום או בקשה להישפט הינו 27/2/23 בקשה זו הוגשה ביום 9/12/25 , בחלוף שנתיים ו9 חודשים מתום המועד הקצוב לבקשה להישפט.

2. לטענת המבקש הוא מעולם לא קיבל את הודעת תשלום הקנס בדואר ומבקש לבצע הסבה.

3. מנגד, המשיבה עותרת לדחיית הבקשה. לטענתה, מעיון במכלול הבקשות והמסמכים שצורפו עולה כי המבקש עצמו פנה בעבר מספר פעמים וביקש להסב את הדוחות על שמו. בבקשות אלה, צירף תצהירים חתומים בהם הצהיר במפורש כי הוא הנהג וכי הוא נושא באחריות לביצוע העבירות.

4. כך, למשל, בתצהיר שנחתם על-ידי המבקש ונוסחו כדלקמן:

5. "אני הח"מ אנואר איוב, נושא ת"ז 305765380, הריני לוקח אחריות מלאה על ביצוע העבירה עם מספר הדוח ואני נהגתי ברכב מספר ******* בתאריך."

6. לשיטת המשיבה, בנסיבות אלו לא ברור כיצד כעת מעלה המבקש טענה הפוכה, שלפיה לא נהג ברכב ואף טוען שהרכב אינו היה באחזקתו.

7. עוד טוענת המשיבה כי מדובר בשיהוי ניכר, למעלה משנתיים אשר עומד לחובת המבקש, ומחזק את המסקנה כי לא הוכחה כל מניעה אובייקטיבית שהצדיקה את אי-הגשת הבקשה במועד.

8. לפיכך, לשיטתה, אין בבקשה כל נימוק המצדיק סטייה מהוראות סעיף 230 לחסד"פ, ויש לדחותה.

9. סעיף 230 לחסד"פ מאפשר לבית המשפט להאריך את המועד להישפט אם יש נימוק מוצדק שבגינו נמנע המבקש מלהגיש בקשה להישפט במועד והבקשה להארכת מועד להישפט הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה או אם אי היעתרות לבקשה להארכת מועד יגרום למבקש עיוות דין וראו רע"פ 5801/22 אברהם ללוש נ' מדינת ישראל פסקה 13 ( פורסם בנבו 05/09/2022).