תקציר תיק בג"ץ 9261/16 - פלונית ועמותת "מבוי סתום" נגד בית הדין הרבני הגדול לערעורים

מדובר במקרה שבו פלונית ועמותת "מבוי סתום" הגישו עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. העתירה הייתה כנגד בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים ונשיאו, יחד עם עוד שני יחידים נוספים מלאים בשם "פלוני". המחלוקת המרכזית נסובה סביב זכויותיה והכרה במעמדה המשפטי של העותרת, פלונית.

סוגיית העתירה נגעה להחלטה של נשיא בית הדין הרבני הגדול, שעורר מחלוקות משפטיות בנוגע לסמכותו לדון בתיק בו העותרת לא הייתה צד רשמי להליך המקורי, אך הייתה מושפעת מהחלטותיו. המחלוקת עסקה בשאלה האם לנשיא בית הדין יש את היכולת לתחום את דיוניו גם על צדדים שאינם חלק מהדיון העיקרי.

ההליכים המשפטיים בתיק היו מורכבים וכללו מספר שלבים והחלטות ביניים שבהם בית המשפט העליון דן בבקשות שונות מצד העותרים והמשיבים. בין היתר, הייתה בקשה לעיון בתיק המשפט שהוגשה על ידי חגי שלזינגר. בנוגע לכך, בית המשפט העליון, באמצעות הרשם, דרש מהמשיבים להגיב לבקשת העיון תוך פרק זמן מוגדר.

בתיק זה, העותרות ביקשו גם פסיקת הוצאות בתיק. בית המשפט, לא בלי התלבטות, החליט שלא לחייב בהוצאות באופן סופי. במהלך הדיונים, הנושא של כבוד האדם וחירותו היה בנקודה מרכזית, כאשר בית המשפט דן רבות במה שראוי להיות הגבולות של התערבות בתי הדין הדתיים והאחריות המתלווה לכך.

ההחלטה הסופית בתיק נתקבלה בהשראת הדיון הפתוח על כבוד האדם וזכויות הפרט. בפסיקתו של בית המשפט, הובטח כי הדיון בבית הדין הרבני הגדול לא יתקיים עד להכרעה בעתירה שהוגשה. כמו כן, צו על תנאי הוצא כמבוקש, והוחלט שלא להוציא צו ארעי לגבי כל הסעדים המבוקשים האחרים.

הדבר האחרון שעמד במרכז המחלוקת המשפטית הייתה שאלת המניעות, שנוגעת לשיקולי השופט אם לאפשר לאדם להיות חלק ממהלך משפטי בו הוא לא צד פורמלי. כאן, בית המשפט העליון העניק מקום להחלטה של נשיא בית הדין הגדול על המניעות, אך ציינה כי על מערכות המשפט להבדיל בין סוגיות ענייניות להלכתיות.

• הנשיאה השותפה: א' רובינשטיין.
• שופטים נוספים: ח' מלצר, י' דנציגר.
• מועד דיון בתיק נקבע ל-11 בינואר 2017, החלטות ניתנו בין דצמבר 2016 למאי 2017.
• העתירה נסגרה בהסכמה כי המשיבים לא ימשיכו בדיונים בפני בית הדין הרבני עד להכרעה בעתירה בבג"ץ.

במקרה זה, מומחש שוב כיצד בתי המשפט נדרשים להגן על כבוד האדם במסגרת הליכים שעשויים לכלול פרשנות מורכבת של חוקים ונורמות דתיות, תוך איזון בין ההלכות לבין הכרה בזכויות הפרט.