סיפור המקרה: פלונית ועמותת "מבוי סתום" נגד בית הדין הרבני הגדול לערעורים

מקרה זה מתחיל עם עורכי הדין של פלונית ועמותת "מבוי סתום" שהגישו עתירה לבית המשפט העליון נגד בית הדין הרבני הגדול בירושלים ונשיאו. ההליך המשפטי הוקם בכדי לבדוק אם בית הדין הרבני הגדול היה מוסמך לדון בערעור שהוגש על החלטה של בית הדין הרבני האזורי – ערעור שנעשה על ידי אדם שלא היה חלק מהליכי בית המשפט הראשוניים.

הצדדים ומטרת הדיון

• עותרות: פלונית ועמותת "מבוי סתום" – עמותה הפועלת למען נשים במצבים משפטיים ודתיים מורכבים.
• משיבים: בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, נשיא בית הדין הרבני הגדול ושני אנשים פרטיים אשר לא צוין שמם.

המטרה הייתה להשיג צו על תנאי וצו ביניים כדי למנוע הדיון בערעור עד שפסק הדין בבית המשפט יינתן במקרה הזה.

פרטי המקרה וההליכים בבית המשפט

בית המשפט העליון דן במספר מקרים ובקשות הקשורות לנושא. העותרים ביקשו מועד חדש לדיון בשל סיבות שונות, ונקבע כי בית המשפט ידון בפנים העניין על ידי הרכב של שניים או שלושה שופטים.

בקשות נוספות כללו בין היתר פסיקת הוצאות והחלטות קלות נוספות, למשל בקשות לעיון בתיקי בית המשפט שנדונו ואף אושרו. השופט א' רובינשטיין והשופט ח' מלצר יחד עם י' דנציגר נדרשו להכרעות בשאלות המרכזיות, כשהמחלוקות התייחסו גם למעמדו של נשיא בית הדין הרבני ובזכות להמשיך בהליכי הערעור.

מהלך ההחלטות והסיכום

לאחר שמיעת הטיעונים וההחלטות השונות, בסיכומו של דבר, השופטים החליטו שלא להטיל הוצאות על הצדדים בעת הזו. בית המשפט פנה גם לצורך בחינת ההשלכות על מעמדה האישי והחוקתי של פלונית, כשהחשש העיקרי היה לפגיעה בכבודה ובחירותה תוך תקווה שזה יכובד בהכרעה סופית שתתן קץ למסע הטרחנות המשפטית.

במעמד הישיבה ניתנו מספר החלטות פרוצדורליות, כולל פטור מהתייצבות אישית לעותרת והסדרת קשרי תקשורת בין העותרת לבין מייצגיה המשפטיים במקרה של דיון ישיר בבית המשפט.

עם החלטתו האחרונה של בית המשפט מתואר מהלך העניינים, אשר במסגרתו נדרשו הצדדים להציג תשובותיהם עד לתאריך ייעודי, תוך החלטות על שלבי הערעור השונים והכרעה באופנים שונים. כל זאת בתקווה להשלמת הדיון ולהגעה להחלטה שתספק מענה לצרכים החוקתיים המועלים במסגרת המחלוקת החוקית הנוכחית.

בדומה למקרים אחרים שעוסקים בבית הדין הרבני ובנושאי מעמד חוקתיים, הדיון כלל התייחסות לנושאים רחבים יותר של חירות וכבוד האדם על פי ההיבטים שמקובלים בבית המשפט העליון, ובניגודים אפשריים בין שאלות הלכתיות לבין עקרונות החוקי המדינה.