סיפור המקרה - בג"ץ 906/14

העתירה בג"ץ 906/14 נפתח על ידי פלוני כנגד כמה גופים, ביניהם עיריית ירושלים ומשרד הרווחה. המקרה עוסק במחלוקת משפחתית הנוגעת לזכויות משמורת על ילדים, אשר הגיעה לדיון בבית המשפט העליון לאחר שאין הצליחו הצדדים להגיע לפתרון מוסכם בבית המשפט לענייני משפחה.

המקרה מתחיל בכך שפלוני ופלונית, נשואים מאז 2002 והורים לשלושה ילדים קטינים, נפרדו בשנת 2012. לאחר הפרידה עזבו האם והילדים את הדירה המשותפת, ובית המשפט לענייני משפחה בירושלים הוציא צו הגנה לטובתם, שהורה על כך שהאב לא ייכנס לדירה ולא ישתמש באלימות כלפי האם והילדים.

פלוני טען בבית המשפט העליון כנגד הרכב ועדת התסקירים, שהייתה אמורה לדון במצבם המשפחתי לטובת דיון נוסף בענייני המשמורת, בטענה שהיא כוללת שבע נשים ואין בה ייצוג ראוי לגברים. לפי דעתו, יש בכך אפליה בלתי חוקתית.

דיון והחלטות בית המשפט העליון

במהלך דיוני בית המשפט העליון, הוגשו מספר בקשות והחלטות. תחילה, הוחלט לדחות את ישיבת ועדת התסקירים עד ליום 9.3.2014 לאחר בקשות להארכת מועד מצד המשיבים. בנוסף, פלוני ביקש למחוק את העותרים הנוספים שהיו ילדיו מהעתירה כדי להגן על פרטיותם. השופטת ד' ברק-ארז אכן נעתרה לבקשה זו והורתה על מחיקתם תוך שמירה על פרטיותם.

לבסוף, לאחר בחינת כל הראיות והטענות, בית המשפט פסק כי אין בסיס לטענות הכנסת האפליה של פלוני בדבר הרכב הוועדה והעתירה נדחתה. כמו כן, נקבע שעל פלוני לשאת בהוצאות המשיבים.

• הוועדה רשאית להתכנס ולהמשיך את דיוניה.
• פלוני ישלם הוצאות משפט למשיבה 4 בסך של 5,000 ש"ח ולמשיבים 1 ו-2 בסך של 2,000 ש"ח כל אחד.

משמעויות והשלכות

החלטה זו ממחישה את חשיבות הרכב ועדות תסקירים והדאגה לייצוג שוויוני, אך גם מציינת את החשיבות בפסיקה שמתמקדת בזכויות והגינות בתהליכים משפטיים. שימוש לרעה בטענות בנושא אפליה יכול להוות מכשול אמיתי במערכת המשפט ולפעמים יכול לגרום לכך שהדיונים העיקריים עלולים להתעכב או להשתבש ובכך לפגוע באינטרסים של ילדים המעורבים.

המקרה מדגיש גם את המורכבות של סוגיות משפחתיות והצורך לעיתים לפנות לערכאות שיפוטיות גבוהות, כאשר הדיאלוג או היכולת לפתור בעיות במסגרות אחרות אינה מספקת.