סיפור המקרה - בני סלע נ' מדינת ישראל

המקרה מתייחס לעתירה שהגיש בני סלע, שבה הוא ביקש הבהרות ופעולות נוספות בנוגע לטענותיו על הנעשה בהליך המשפטי שבו הוא היה מעורב. בני סלע הפנה את תלונתו במיוחד לפרקליטה שהייתה מעורבת בהליך המשפטי, וטען כי היא סיפקה תצהיר כוזב שעשוי היה לפגוע בטענותיו בתביעה נזיקית שהוא הגיש נגד משטרת ישראל ואחרים.

במרכז המחלוקת עמדו הנושאים הבאים:

• תפקידה ופעולתה של הפרקליטה אשר, לטענתו של סלע, תיאמה עם המשטרה ניהול ההליך בניגוד לטובת ההליך ולהוגנותה.
• טענתו שאין לאפשר למשטרה, שהיא הגוף הנתבע גם, לחקור את התלונות נגד עצמה, ולכן יש להעביר את הטיפול בתלונה לגוף חקירה בלתי תלוי.

העתירה של בני סלע נדונה בבית המשפט העליון ושם נדחתה, כאשר השופט ציין שהטענות נגד הפרקליטה נדחו כבר בעבר על ידי בית המשפט בהליך אזרחי, וכי בית המשפט לא מצא לנכון כי יש לעבור על החלטותיו. עוד נטען כי אין מקום להעביר את החקירה לגוף אחר כמו המחלקה לחקירות שוטרים מאחר ומדובר בטענות שאין בהן תשתית לעבירות פליליות.

משהחלטת הועדה לא נענתה לעתירה של בני סלע, לא הייתה מניעה להמשיך דרך ההליך האזרחי ולברר את הטענות שם באמצעות ערעורים משפטיים על פי הצורך. במקביל, בית המשפט קבע כי מיצוי ההליך האזרחי הוא הדרך הנכונה לבירור הסוגיות, במיוחד מאחר והטענות הנזיקיות של בני סלע נדונות לפי סדרי הדין המתאימים לכך.

בנוסף להחלטה הנ"ל, ישנם גם מספר בקשות והחלטות משמעתיות שהתייחסו לתהליך השנים שכלל:

• אירועים הנוגעים לקביעת מועדי הגשה וערעורים, שכללו בקשות לשינויים והארכות מועד.
• בקשות לפטור מאגרה על בסיס מצבו הכלכלי של סלע, שהושט להרשותן עקב חוסר בעיבוד נתונים כספיים או אילוצים כלכליים.

באחת הפעמים, נדרש שירות בתי הסוהר לספק מידע כלכלי עדכני כדי לוודא את תקפות בקשת הפטור או ההארכה המבוקשת.

בסופו של דבר, העתירה נדחתה מאותן הסיבות שפורטו, וניתנה לבני סלע האפשרות לפעול במסגרת ההליך האזרחי ככל שיהיה מעוניין בהמשך הוכחת טענותיו.