סיכום תיק בג"ץ 8425/13

בתיק בג"ץ 8425/13, הוגשה עתירה על ידי קבוצת ארגונים ויחידים המייצגים פליטים ומהגרים בישראל כנגד מספר גורמים ממלכתיים, ביניהם הכנסת, שר הפנים, שר הביטחון, והיועץ המשפטי לממשלה. עתירה זו מתבססת על תיקוני חקיקה הקשורים לחוק למניעת הסתננות ומבקשת להעמיד למבחן את חוקיות החזקת המסתננים במעצר ממושך ללא משפט, תחת אילוצים מחמירים.

העתירה מתמקדת בעיקר בתיקון לחוק למניעת הסתננות שאושר בכנסת בשנת 2012. בתיקון זה נקבע כי ניתן יהיה להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של עד שלוש שנים ללא משפט, דבר אשר העותרים רואים בו כפגיעה משמעותית בזכויות האדם.

לאחר פסק דין קודם שניתן בבג"ץ שהורה על ביטול חלק מתיקוני החקיקה, הממשלה העבירה תיקון חדש לחוק, תיקון מספר 4, המאפשר החזקת מסתננים עד שנה – אך גם זה נתון לביקורת בעתירה זו. התיקון החדש כולל גם הקמת מרכזי שהייה שם יחויבו המסתננים לשהות ולהתייצב מספר פעמים ביום.

במהלך הדיונים טרם התקבלה החלטה סופית, היו מספר התייחסויות ובקשות דיון נוספות: הבקשה לצרף מספר ארגונים כ'ידידי בית המשפט', והוראות להבאת העותרים לדיונים בעזרתו של שירות בתי הסוהר, כאשר הובהר הצורך במתורגמנים לשפות רלוונטיות.

• הוגשו בקשות להוצאת צווי ביניים לחסום זמנית את יישום התיקון, בטענה כי החוק החדש לא תואם את הדרישות החוקתיות שנקבעו בפסקי הדין הקודמים.
• השופט נ' הנדל דן בבקשות למתן צווי ביניים אך בסופו של דבר דחה אותן, והמשך הדיון שויך להחלטת הרכבים מורחבים של בג"ץ.

העתירה ממשיכה להיבחן בהיבט חוקתי וכלפי ההשפעות שלה על זכויות אדם, כפי שהובאו בפסיקות קודמות, תוך בחינת האיזון הנדרש בין ביטחון המדינה לבין זכויות המהגרים והפליטים.

בית המשפט מתמודד עם גישות שונות לגבי השמירה על חוקיות אמצעי החזקה והפעולות הנדרשות מצד המדינה להבטיח משפט הוגן וזכויות בסיסיות לאנשים המוערערים. הדיון בתיק זה ממשיך להיות מרוכז בניגוד בין צורכי הביטחון הלאומיים וזכויות הפרט.