תיק בג"ץ 8088/14 - נג'אח מבארק מוסא פרחאת ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

סיפורם של העותרים, נג'אח מבארק מוסא פרחאת, מחמד אחמד יאסין מנאע וארגון "יש דין - מתנדבים למען זכויות אדם", התחיל כאשר גילו כי על אדמות פרטיות שחירשו בכפר עין יברוד הוקם מתקן לטיהור שפכים, ללא אישור וללא הסכמתם. האדמות השוכנות ליד היישוב עפרה, שימשו כשטח חקלאי, ובשנת 2007 נבנה עליהן מתקן אשר תפקידו היה לנקות את השפכים שזרמו מהיישוב וגרמו למפגעי איכות סביבה קשים.

העותרים טענו שהבנייה נעשתה ללא היתר ומתוך הסגת גבול פלילית, ודרשו שהיועץ המשפטי לממשלה ישקול מחדש את עמדתו שלא להגיש כתבי אישום כנגד האחראים - אברהם רואה ופנחס ולרשטיין. התהליך שקדם להקמת המתקן כלל אישור תוכנית אב על ידי מועצה אזורית מטה בנימין, הגורם המבצע לכאורה. עם זאת, טענו העותרים כי התוכנית אושרה תוך עבירות של זיוף והטעיה.

בית המשפט העליון, בו נדונה העתירה, קיבל מספר רב של בקשות להארכות מועד מטעם היועץ המשפטי, דבר שעיכב את ההליך משמעותית. במהלך הדיונים, בית המשפט נדרש להחלטות רבות בנוגע לאחראיות של גורמים שונים בממשל ובמועצה המקומית על הכאבים והנזק שנגרם לעותרים.

• ב-20 בדצמבר 2015 - הוחלט לדחות מועד דיון בעקבות מצב רפואי של אחד הצדדים.
• ב-13 בינואר 2016 - הוחלט לתת למשיב 1 שהות של 90 ימים לשקול מחדש את עמדתו בנוגע לפרשה.
• במהלך כל המחצית השנייה של 2016 ובתחילת 2017 נעשו מספר ניסיונות מצד היועץ המשפטי להארכות מועד, שניתנו חלקם בהסכמה עם בית המשפט.

בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון נטען כי היועץ המשפטי לממשלה לא פעל בנחישות מול המצב אלא אפשר לאלה שביצעו את העבירות להמשיך בדרכם ללא בעיות. המקרה הזה מדגים את המתח המתמיד בין אכיפת החוק לצרכים הציבוריים, כאשר בית המשפט נדרש לאזן בין הצדדים ולוודא שהזכויות לא נרמסות.

בפסק הדין שפורסם בספטמבר 2017, הועדף שיקול הדעת של היועץ המשפטי בנוגע להימנעות מהגשת כתבי אישום כנגד המשיבים, נוכח הסיבות המבצעיות מצד המשיבים להסדרת השפכים ביישוב עפרה. עם זאת, בית המשפט מתח ביקורת על ההליכים הממושכים והעיכובים, והביע הבנה לקשיים שעברו העותרים והנזק שנגרם להם כתוצאה מכך.

סיום התיק בהחלטה זו מייצג אתגר מתמשך למדינה ולחברה להתמודד עם כל סוגי הפרות החוק שמתרחשות בתהליכי בנייה באזורי סכסוך רגישים. אמנם היועץ המשפטי לממשלה והמשיבים הציגו תועלת ציבורית כלשהי מפעולותיהם, אך העובדה שאדמות פרטיות הופקעו ללא התראה ובניגוד לרצון הבעלים, מציבה סימנים רבים לשיח האתי והמשפטי המתנהל ברחבי הארץ בשנים האחרונות.