בג"ץ 8088/14 - נג'אח מבארק מוסא פרחאת ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

בתיק זה נדונה פרשה מורכבת שנגעה לבנייה בלתי חוקית באדמות פרטיות של שני תושבים פלסטינים בכפר עין יברוד, ליד יישוב עפרה, והשפעות סביבתיות של הבנייה על האזור. הקייס נפתר בבית המשפט העליון בישראל.

העותרים, נג'אח מבארק מוסא פרחאת ומחמד אחמד יאסין מנאע, יחד עם ארגון "יש דין", פנו לבית המשפט בבקשה להוצאת צו על-תנאי כנגד היועץ המשפטי לממשלה. בעתירתם הם ביקשו שהיועץ המשפטי יפעל להגשת כתבי אישום כנגד אברהם רואה ופנחס ולרשטיין בגין עבירות כמו הסגת גבול ובנייה ללא היתר על אדמותיהם הפרטיות, זיוף היתרי בנייה ועבירות נוספות.

הרקע לעתירה הוא תכנון ובנייה של מתקן לטיהור שפכים (מט"ש) בשטחי החלקות שבבעלות בני הכפר עין יברוד. המתקן אמור היה לטפל בשפכים שמגיעים משנת 1998 מהיישוב עפרה ומזהמים את הקרקע ואת מי התהום באזור מה שמביא לפגיעה אקולוגית חמורה.

המשיבים, וביניהם היועץ המשפטי לממשלה, התכחשו לביצוע עבירות וראו בבניית המתקן צורך הכרחי ולטובת הציבור כולו. לעומתם, העותרים דורשים לנקוט צעדים משפטיים כנגד המבצעים, מתוך אמונה כי מדובר בפעילויות בלתי חוקיות שנעשו ללא אישור הבעלים החוקיים של הקרקע.

• ביום 30.11.2014, הוגשה התביעה הראשונית לבג"ץ.
• לאורך המשפט נדחו מספר פעמים מועדי הדיונים עקב עיכובים שונים מצד המשיבים, בעיקר מצד היועץ המשפטי לממשלה שהגיש בקשות חוזרות להארכות מועד.
• היו התנגשויות תכופות וקשות בין עמדות העותרים והמשיבים, שהתבטאו בבקשות והתנגדויות שונות למהלכים משפטיים ויישומיים.

לבסוף, בית המשפט העליון, בהרכב שכלל את השופטות א' חיות וד' ברק-ארז והשופט מ' מזוז, קיבל את העתירה באופן חלקי. בית המשפט קבע כי על המשיבים להגיש תגובות נוספות ולהסביר מדוע לא ננקטו נגדם צעדים משפטיים.

בית המשפט נתן את דעתו לדילמה העקרונית של פעולה לטובת הציבור מול הפגיעה בזכויות פרט, והביע דאגה מההשלכות האפשריות של פעולה שנעשתה לכאורה ללא הליך תכנוני חוקי מוקדם מספיק, מה שעשוי היה לחסוך את מכתבי האישום הנדרשים במקרה זה.

במהלך הדיונים, היועץ המשפטי לממשלה ביקש מספר פעמים הארכה לתגובה על המסמכים המוגשים על ידי העותרים, כמו גם התייחסות למסמכים משלימים שונים במהלך השנים 2015 עד 2017.

בסיכומו של דבר, לאחר תהליך ארוך, התאפשרו דיונים של פשרות במהלכן הצדדים התכנסו לגיבוש פתרונות שיעמדו בדרישות המשפטיות והסביבתיות, וכך להבטיח שכל הפעילויות המבוצעות יהיו חוקיות וללא פגיעה במי שזכויותיהם הופרו.