התקציר של תיק בג"ץ 7323/16 - עו"ד קאזם כיואן נגד היועץ המשפטי לממשלה

במקרה זה, מדובר בעתירה שהוגשה על ידי עורך הדין קאזם כיואן נגד היועץ המשפטי לממשלה. כיואן, שהגיש את העתירה בעצמו, מבקש מהמערכת המשפטית לבחון עילה חדשה לסגירת תיק פלילי. למעשה, העותר התמקד בניסיון לשנות את החלטת הפרקליטות שלא להעמיד לדין את גב' מאי אבו חמדה, שלטענתו זיופה מסמך חשוב נגדו במסגרת מאבק אזרחי שהתקיים ביניהם.

העתירה החלה בעקבות הגעת כיואן לרשויות החוק עם תלונה בשנת 2012, שבה טען כי אבו חמדה, שהייתה לקוחתו לשעבר, זייפה במסמך שהוגש לבית המשפט במסגרת תביעה אזרחית שהתקיימה ביניהם, כאשר כיואן תבע אותה על אי תשלום עבור שירותים משפטיים שסיפק לה.

במרץ 2013, לאחר שבחנה את התלונה, החליטה פרקליטות מחוז ירושלים לסגור את התיק בטענה של חוסר ראיות מספיקות. כיואן לא השתכנע מהחלטה זו והגיש ערר. הוא חש שזה לא ייתכן שהעניינים יסתיימו כך כשהוא מאמין שזיוף מסמך בביה"מ הוא עבירה חמורה שפוגעת בניהול הוגן של משפטים. אולם ב-2016 נודע לו כי הערר שלו נדחה ושהתיק נסגר סופית בעילה של "היעדר אשמה".

במהלך הדיונים המוקדמים, היועץ המשפטי לממשלה ביקש מספר פעמים להארכת המועד להגשת תגובה לעתירה - בקשות שנענו בחיוב על ידי ביהמ"ש העליון.

הדיון העיקרי שנערך ב-4 בינואר 2017 הביא החלטה סופית לדחות את עתירתו של כיואן. הסיבות לכך היו שהחלטת פרקליטות המדינה הייתה סבירה בהתחשב במידע ובממצאים שנאספו, וכמו כן כיואן לא סיפק מסגרת משפטית מספקת שתצדיק את התערבות ביהמ"ש.

הערעור נגע גם להוראות כלליות של פרקליטות המדינה לגבי סגירת תיקים בעילות שונות, אך הטענות לפגמים בהנחיות אלו לא זכו להצליח ולמשוך תשומת לב רבה. ביהמ"ש לא ראה הצדקה לתקן את ההנחיות או לשנותן רק על סמך הטענות הכלליות שהוצגו.

חשיבותו של מקרה זה מתבלטת במיוחד בכך שהוא הדגיש את העמידה שנדרשת מצד העותר ברמה גבוהה של פיקוח על ההיבטים המשפטיים של החלטת סגירת תיק. העותר חשש מתקדים שעלול לפגוע בהרתעה מפני זיופים בביה"מ, מה שעלול להחליש את מערכת הצדק. יחד עם זאת, בתי המשפט ממשיכים לשים את מבטחם בהיבטים המשפטיים המקצועיים של הפרקליטות ולא יעניקו ערר במקרים בהם המידע המצוי לא ממחיש עילה מספקת להליך פלילי נוסף.

לסיכום, העתירה הזו דחתה את קריאתו של עו"ד כיואן להתערבות ביהמ"ש בהחלטות הפרקליטות, כשביהמ"ש העליון מביע אמון במערכת ולשיקול דעת הרשויות במקרים דומים. עם סיום ההליכים, לא נאמר דבר על חיוב בהוצאות נוספות כנגד העותר.