המאבק המשפטי של עבדאללה חג' חמד ואחרים נגד מפקדת כוחות הצבא בגדה המערבית

התיק המשפטי שבג"ץ מספר 7076/15 מרכז כמה עתירות של משפחות פלסטיניות ועמותות שונות נגד מפקדת כוחות הצבא בגדה המערבית והיועץ המשפטי לאיו"ש. המטרה העיקרית של העתירות הייתה לעצור או לעכב הרס מבנים ובתים של משפחות בשטחים הנתונים לשליטת הצבא. הדיונים בבית המשפט העליון חשפו את המורכבות בחיים תחת שליטה צבאית, כאשר משפחות ועמותות מבקשים הגנה על בתיהם ועל החיים התקינים שלהם.

הצדדים המעורבים

בצד העותרים, נכללו פרטים רבים, ביניהם חג' חמד עבדאללה ומשפחות נוספות כמו משפחת רזק, משפחת חמד, ומשפחת בשיר. בנוסף, היו מעורבות עמותות כמו 'המוקד להגנת הפרט', שנוסד על ידי ד"ר לוטה זלצברגר, וכן חברת שיכון שיתופית של עובדי הממשל. בצד המשיבים ניצבו מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית והיועץ המשפטי לאיו"ש.

העתירה וההליך המשפטי

העותרים פנו לבית המשפט הגבוה לצדק בבקשה לצווי ביניים וצווים על תנאי. הם ביקשו לעצור את פעולות ההריסה של המבנים שבבעלותם או בשליטתם, בטענה שההריסות אינן חוקיות ושיפגעו פגיעה קשה במרקם חייהם. במהלך ההליך המשפטי, הוגשו מספר בקשות להארכת פרקי זמן לתגובת המדינה וכן בקשות לקבלת חומר ראייתי מטעם המשיבים. אחת מההחלטות החשובות של השופט פוגלמן נתנה צו ארעי על מנת לעצור את ההריסות עד לקבלת החלטה סופית מכיוון שהנזק עלול להיות בלתי הפיך.

ההחלטות המתקבלות

בית המשפט התמודד עם בקשות להארכת זמן מצד המשיבים על מנת להגיש את תגובתם. הידיעה על תגובה שתתעכב מעט נתקבלה בחלק מהזמן בהבנה, אך נדרש עדכון לוח זמנים שיאפשר דיון הוגן ומהיר עקב הדחיפות במקרה. בעתירה נדונו יחד מספר תיקים אשר חלקם נמצאים בשלבים שונים של דיון דומה.

בדיון המרכזי שהיה ב-27 באוקטובר 2015, התקבלה בקשת עו"ד גבי לסקי להמשך עיכוב עד לבחינה מקיפה יותר על ידי הרכב מורחב, כאשר השופטת נאור קבעה מועדים מחודשים לתגובת הצדדים.

ההשפעה והמשמעות

המאבק המשפטי הזה מדגיש את הקשיים והמורכבויות המשפטיות של חיים בצל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בו הריסות דברים שנחשבים כלא חוקיים ניתנות לביצוע שמשפיעות בצורה קיצונית על אזרחים. העתירה מהווה דוגמה למאבק משפטי על הזכויות הבסיסיות של מגורים ושל יציבות חיים תחת איומים חוזרים ונשנים על רקע סכסוכים פוליטיים.

לתוצאה של העתירה השפעה אפשרית על מקרים דומים, שכן אם הבקשות על ידי העותרים לביטול ההריסות יתקבלו, ייתכן כי בתי משפט אחרים יראו בכך תקדים לדיון מחודש במקרים דומים של צדק חברתי ומאבק נגד הריסות בתי משפחות בשטחים אלה.

• הליכים משפטיים דחופים ודינאמיים המחייבים התנהלות גמישה של עורכי דין ושופטים.
• הקפדה על זכויות מגורים והגנה על רכוש בצל עימותים מדיניים.
• מעורבות של עמותות צדקה ופרטים פרטיים כאחד במאבקים משפטיים על זכויות בסיסיות.
• אפשרות לקביעת תקדימים משפטיים בגישות עתידיות כלפי עתירות דומות.