התנהלות עתירות בג"ץ 4358/16 ו-7061/16 - אברהים מרואן לוזון נ' שר הביטחון ואח'

בקיץ 2016, הוגשו לבית המשפט העליון שתי עתירות על ידי אברהים מרואן לוזון, המגנות על זכויותיו האישיות, נגד שר הביטחון ומשרד הביטחון, כולל מתאם פעולות הממשלה בשטחים. העתירות מתייחסות להחלטות ממשלה שהשפיעו על נכסיו של לוזון, ביניהן סחורה שהוחרמה. המטרה הייתה לקבל צוים על-תנאי וצו ביניים שיורו למשיבים להימנע מלהתעסק בסחורה שהוחרמה.

ב-12 בספטמבר 2016, נעתר בית המשפט לתת צו ביניים בהסכמת המשיבים לעתירה הראשונה (בג"ץ 4358/16). השופט ניל הנס סולברג ביקש כי המשיבים יתייחסו לנקודות הנטענות גם בעתירה הנוספת (בג"ץ 7061/16), מכיוון שבעתירה זו נדונו שאלות דומות ונדרש המשך פעולה דומה מצד המדינה.

• העותר: אברהים מרואן לוזון.
• המשיבים: שר הביטחון, משרד הביטחון, מתאם פעולות הממשלה בשטחים.
• נציג העותר: עו"ד רעות אביטל.
• נציגי המשיבים: עו"ד אבינעם סגל אלעד ועו"ד רן רוזנברג.

ב-29 בספטמבר 2016, החלטה נוספת של השופט סולברג, קבעה בצו ביניים כי על המשיבים להימנע מלהשתמש בסחורה שהוחרמה, לרבות מכירתה, עד לקבלת החלטה סופית בנושא. החלטה זו הבטיחה שמירת מצב של קיימות בנוגע לסחורה המוחזקת עד לתוצאה המשפטית הסופית.

בהמשך העניינים, עוה"ד אבינעם סגל אלעד בשם המשיבים, ביקש בית המשפט הארכה בהגשת תגובותיהם לעתירה עד ה-15 בנובמבר 2016. השופט סלים ג'ובראן סירב להיעתר לבקשה במלואה והתייחס לאי עמידתם בלוחות הזמנים הקודמים. הנחה ניתנה על המשיבים להגיש תגובה עד ל-30 באוקטובר 2016, וכי יש להקפיד על לוחות זמנים לצורך יעילות הדיונים המשפטיים.

ובהחלטה נוספת, ב-31 באוקטובר 2016, השופט ג'ובראן אישר בקשת המשיבים להארכת מועד, הפעם עד לראשון בנובמבר 2016. הארכה זו ניתנה כדי לאפשר למשיבים להגיש תגובה מתואמת ומלאה לשתי העתירות, תוך כדי ניהול שיח משפטי מבוסס והוגן.

המקרה המדובר מדגיש את המתח בין זכויות פרט לעומת פעילות המדינה בהקשרי בטחון והחרמת רכוש; אחד הצדדים המרכזיים של המשפט הציבורי והשפעתו על הפרט. הליך זה גם מבליט את חשיבותם של צוים ביניים בהגנה על מצב קיים תוך שהדיון המשפטי טרם הושלם ומציע את ההכרח בשקילה מדוקדקת של האיזון בין צרכי הביטחון לבין זכויות הפרט.