העתירה של דניאל גדג' נגד משטרת ישראל ופרקליטויות דרום והמדינה

דניאל גדג' פנה לבית המשפט העליון בבקשה למתן צו על תנאי כנגד משטרת ישראל, פרקליטות מחוז דרום ופרקליטות המדינה, במסגרת בג"ץ 69/15. המחלוקת המרכזית שעמדה לדיון הייתה סביב עילת הסגירה של תיק חקירה שנפתח בעקבות תלונתה של אשתו של גדג' על ניסיון לאונס.

המקור לסיפור הוא מהתלונה שהגישה אשתו של העותר, לאחר שמצאו אותה שוטרים משוטטת ברחוב בוכה באמצע הלילה, בטענה כי בעלה ניסה לאנוס אותה. המתלוננת הוסיפה לגרסתה כי באירוע הזה גדג' ניסה לסכנה באמצעות סכין, ולכך קדמו בעיות בינה לבין גדג' שסכסכו את מערכת היחסים ביניהם.

החקירה שנפתחה בעקבות התלונה נסגרה בעילת "העדר ראיות מספיקות" על ידי המשטרה. עם זאת, גדג' טען שיש לשנות את העילה ל"העדר אשמה", מתוך הרצון למנוע רישום פלילי שעלול להשפיע עליו בעתיד.

מהלך הדיונים בבית המשפט

לאחר הגשת העתירה, התקיימו מספר ישיבות ודיונים במהלך השנים 2015 ו-2016, בהן השתתפו כל הצדדים. ראשית, בדיון שהתקיים בינואר 2015, ניתנה החלטה להזמין את המשיבים למסור את תגובתם המקדמית לעתירה. בהמשך, בחודש מרץ אותה שנה, הגישה המדינה בקשה לקבלת הארכת מועד להגשת תגובתה, ובית המשפט קיבל את הבקשה וקבע דיונים נוספים.

במהלך דיון נוסף, שהתקיים בדצמבר 2015, נשמעה העתירה בפני הרכב שכלל את הנשיאה מרים נאור, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופטת ענת ברון. כאן, יצרו השופטים הרושם כי יש לבחון מחדש את עילת הסגירה של תיק החקירה, אך הדגישו שעל פי המצב המשפטי הנוכחי אין לשנות את עילת הסגירה ל"העדר אשמה".

החלטת בית המשפט

בפסק הדין הסופי שניתן בינואר 2016, קבעו השופטים שלא יתערבו בהחלטת המשטרה לסגור את התיק בעילת "העדר ראיות מספיקות". עם זאת, בית המשפט הדגיש כי גדג' יוכל לפנות בעתיד בבקשה לביטול הרישום הפנימי, אם ימצא לנכון.

השופטת נאור ציינה כי אמנם הפעלת סמכויותיו של בית המשפט במקרה זה מצריכה זהירות, אך יש להתייחס לטענות העותר ברצינות וכי בדיקת המצב הנוכחי מצריכה שקיפות מלאה של כל הגורמים המעורבים.

סיכום והשלכות עתידיות

המקרה של דניאל גדג' ממחיש את המורכבות שבין החלטות משטרתיות להחלטות בית המשפט בנוגע לסגירת תיקי חקירה. המקרה מדגיש את חשיבות ההפרדה בין השאלה האם הייתה אשמה פלילית לבין ההחלטה לגבי תיוג תיק בחקירה.

המקרה גם מעלה שאלות לגבי יכולת של פרט לשנות את עילת סגירת התיק או לפחות להבטיח שתחרוג מהשפעה לרעה במקרה של חוסר ראיות. ייתכן ובעתיד יידונו מקרים נוספים שיבחנו מחדש את הגדרת "העדר ראיות מספיקות" וכיצד זו צריכה להיקבע.

יש לזכור, כי לכל החלטה משפטית יש השלכות על חיי היומיום של אנשים רבים, וההשלכות כאן יכולות להשפיע לא רק על חייו של דניאל גדג' אלא גם על פרטים אחרים שמתמודדים מול מערכות אכיפת החוק.