תקציר בג"ץ 6745/15 - חאלד אבו חאשיה ואח' נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית

תיק בג"ץ 6745/15 עוסק בעתירה שהוגשה על ידי חאלד וסוסן אבו חאשיה, הוריו של נור אלדין אבו חאשיה, בנוגע להריסת דירתם במחנה הפליטים "עסכר החדש" בשכם. המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית, המשיב בתיק, הורה על הריסת הדירה בעקבות פיגוע קטלני שביצע נור אלדין בתחנת רכבת "ההגנה" בתל אביב, בו נרצח החייל אלמוג שילוני ע"ה ביום ה-10 בנובמבר 2014.

הגשת העתירה לוותה בבקשות שונות לדחיית מועדים ולתיקון בעתירה, ולהוספת צדדים נוספים. כך, לדוגמה, נוספה לעותרים המוקד להגנת הפרט כמיסודה של ד"ר לוטה זצלצברגר בעזרתם של עו"ד לאה צמל שהובילה את המאבק המשפטי מטעם העותרים.

מעבר להחלטות טכניות על מועדי הגשת התגובות וקיום הדיונים, אשר התקיימו בין 12 באוקטובר 2015 ל-7 בדצמבר 2015, העניין המרכזי בתיק עסק בשאלת חוקיות השימוש בסמכות ההרס בהתאם לתקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945. אבו חאשיה, אשר נשפט על מעשיו בפיגוע, נמצא אחראי לרצח בכוונה תחילה, וההחלטה להרוס את הדירה נבעה מהרצון להרתיע אחרים ממעשים דומים.

בדיון הראשון שהתקיים ב-21 באוקטובר 2015, הציגו העותרים את עתירתם למניעת הריסת הדירה, בטענה שההריסה תגרום עוול למשפחה שאינה קשורה למעשה הפשע בפועל. הדיון התחיל בהרכב של השופט רובינשטיין, השופט מזוז והשופט זילברטל. לאחר מכן, הושמעו טיעונים על מועדיות הצעד ועל הצורך בהריסה חלקית לפחות.

בהמשך הדיונים, בעיקר ב-11 בנובמבר 2015, התמקדה השיחה האופרטיבית בתוצאה הרצויה: האם לבטל את תוכנית ההריסה לגמרי או לנקוט בהריסה חלקית כפי שהוצע תחילה. התיק כלל התייחסות לדרך שבה מוגדר העונש כמענה מעשי ועונשתי לכלל החברה.

• בדיון הסופי, רוב דעות השופטים מזוז וזילברטל התמקדו בשאלת ההשלכות האוניברסליות של הענשת צדדים לא מעורבים, ובחרו להמיר את הצווים להחרמתם של הדירה עם צו על תנאי - כלומר לא להרוס את הדירה בסוף.
• דעת המיעוט, השופט רובינשטיין, תמך בגישה של הריסה חלקית שתמנע את השפעת הפגיעה על כלל המשפחה.

החלטת בג"ץ להעדיף נקיטת גישה מתונה יותר כשהיא מתמודדת עם הסוגיה של העברה חמורה משקפת את המורכבות שניתן למצוא בפסיקה הנוגעת לריסון תחושת הנקמה והענישה הקולקטיבית על רקע בטחוני בישראל. במסגרתה, נדרשו השופטים למתוח קווים דקים בין הצורך בצדק לבין מניעת פגיעה שאינה הולמת את ערכי ההומניות.

ההכרעה הסופית בתיק התמקדה במידה רבה על ההיבטים האתיים והאנושיים שבמעשיהם וניהם, והשאירה את הדלת פתוחה לעיון נוסף בעתירות דומות בעתיד. בית המשפט העליון מיקד את תשומת הלב בחשיבות הכיבוד של חיי אדם גם במצבים קשים ולעיתים מאתגרים מבחינת בטחון הציבור במובן הרחב יותר.