סיכום תיק: חאלד אבו חאשיה ואחרים נגד המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית

התיק עוסק בעניין צו הריסה לדירה של משפחת אבו חאשיה במחנה הפליטים עסכר החדש שבשכם בעקבות פיגוע שביצע בנם. נור אלדין אבו חאשיה, השלישי מבני המשפחה, דקר למוות חייל בתחנת רכבת "ההגנה" בתל אביב בשנת 2014. בעקבות כך, הוצא צו הריסה לדירה על ידי המפקד הצבאי של אזור הגדה המערבית תוך שימוש בסמכותו על פי תקנה 119 לתקנות ההגנה מ-1945.

העותרים בתיק היו הוריו של אבו חאשיה ובני משפחה נוספים המתגוררים בדירה. בנוסף, המוקד להגנת הפרט שהוקם על ידי ד"ר לוטה זצלצברגר, הצטרף כעותר שלישי במטרה למנוע את ההריסה של הדירה.

בהתחלה, הוציא בית המשפט צו זמני שמנע את ביצוע צו ההריסה, ומספר ישיבות התקיימו לבירור ההיתכנות של הריסת הדירה, תוך קבלת תגובות מהצדדים המעורבים.

• ב-12 באוקטובר 2015, בעקבות בקשה שהוגשה ע"י העותרים, נקבע צו זמני שמנע את הריסת הדירה עד לדיון מעמיק שעלול להתרחש ב-15 באוקטובר.
• ב-14 ו-19 באוקטובר, הוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון ולמתן ארכה מצד המשיב להגשת תגובות.
• במהלך אוקטובר ונובמבר 2015, הוסיפו הצדדים להגיש בקשות שונות הנוגעות לצורכי דיון וזמני תגובה, כמו גם בקשות לתיקון העתירה.
• בסוף נובמבר 2015, הוחלט על ידי בית המשפט להפוך את הצו על תנאי למוחלט, ובכך לבטל את צו החרמת הדירה וההריסה, בהחלטה שהתקבלה ברוב דעות השופטים צ' זילברטל ומ' מזוז נגד דעת השופט א' רובינשטיין.

ההחלטה הסופית גרמה לתגובות משני הצדדים: בעוד שהמשפחה והעמותות המייצגות אותן חשו הקלה על ההחלטה, בצד המדינה ההחלטה סיפקה אתגרים מבחינת מדיניות האכיפה והביטחון שהמדינה מבקשת לשמור עליו באזור.

תהליך המשפט כלל קשיים בתחילת הדרך בנוגע לשיתוף מידע ודיונים מהירים דרש קבלת החלטות תחת לחץ זמן. משא ומתן ואפשרות להבנה חלקית הועלו אך נדחו בסופו של דבר, והמקרה מהווה דוגמא חשובה למאבק בין אינטרסים פרטיים לצורכי ביטחון ציבורי רחב יותר.