החלטה על עתירת ח"כ חנין זועבי נגד ועדת האתיקה של הכנסת

הסיפור מתחיל באוקטובר 2014, כאשר ח"כ חנין זועבי, יחד עם גופים נוספים הפועלים לזכויות המיעוט הערבי בישראל, הגישו עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. העתירה הוגשה על רקע החלטת ועדת האתיקה של הכנסת להרחיק את זועבי מישיבות המליאה ומוועדות הכנסת, פרט להשתתפות בהצבעות, לתקופה של שישה חודשים.

ההחלטה להרחקתה התקבלה בהתחשב בכך שכמחצית מהתקופה חלה בזמן פגרת הקיץ של הכנסת והדיון נסב על בסיס הטענה שההרחקה הייתה מוצדקת לאור התנהלותה ודבריה של זועבי. בית המשפט העליון נתן לה נקודת זכות נוספת עקב תקופת פגרה זו, אך זו לא הספיקה לבסס את הטענה שיש לבטל את העונש.

בעתירה, מיוצגים ח"כ זועבי והגופים השותפים על ידי עו"ד דן יקיר, עו"ד מאיסאנה מוראני ועו"ד חסן ג'בארין. מנגד, המדינה והכנסת מיוצגות על ידי עורכי הדין איל ינון וד"ר גור בליי.

לאור העובדה שהעונש ניתן לתקופה שהחלה ב-30 ביולי 2014 והייתה אמורה להסתיים ב-29 בינואר 2015, פעלה המדינה ליצור הכרעה מהירה כדי להימנע ממצב שבו העתירה תאבד מהרלוונטיות שלה. בית המשפט הסכים כי יידון בהרכב מורחב של חמישה שופטים, על מנת לתת הזדמנות לדיון מעמיק וממצה בנושא.

• השופטת מרים נאור (כתחום הנשיאה)
• השופט אליקים רובינשטיין
• השופט סלים ג'ובראן (בדעת מיעוט)
• השופטת אסתר חיות
• השופט חנן מלצר

בית המשפט שמר על זכותו של המשיב להגיש את תגובתו עד תאריך מסוים, ובאמצע נובמבר 2014 הוחלט על גביית ראיות מידיות למה שניתן להגיש במדד הזמן המדובר.

לאחר דיון שנערך ב-9 בדצמבר 2014, קבע בית המשפט, ברוב דעות, שהעתירה של ח"כ חנין זועבי תידחה ולא ייעשה כל שינוי בעונש שהחליטה עליו ועדת האתיקה. השופט סלים ג'ובראן היה בדעת מיעוט וסבר כי היה מקום לקבל את העתירה לפחות בחלקה, בטענה שהעונש חמור במיוחד.

לסיכום, בית המשפט דחה את העתירה מבלי להוציא צו הוצאות נגד העותרים, ולמרות שהעונש על ח"כ זועבי נחשב לחריג בחומרתו, נקבע כי דבריה והנסיבות בהם נאמרו מצדיקות את ההחלטה שהתקבלה.