תקציר תיקים בג"ץ 6213/14: יעקב ארגמן נגד משטרת ישראל

במרכז התיק עמד מקרה המסעיר בו יעקב ארגמן הגיש עתירה לבג"ץ כנגד התנהלות משטרת ישראל. עתירה זו דנה באופן סגירת תיק החקירה נגדו שנסגר לכאורה מחוסר ראיות מספקות. ארגמן דרש לתקן את העילה לסגירת התיק ל'העדר אשמה'.

התיקים החלו אי שם בפברואר 2010 כאשר נפתח חקירה נגד יעקב ארגמן באשמת תקיפת שוטר, איומים והסגת גבול פליליות. לאחר שנים של דיונים ובקשות לביצוע שינויים שונים, התברר כי העובדות שהיוו בסיס להאשמות לא היו חזקות דיו או אף לא מדויקות. אחת הסיבות לכך הייתה חזרתו של השוטר מטענתו שארגמן תקף אותו, מה שגרם לשינויים בעובדות התיק ובסופו של דבר להמלצה לסגירתו.

ארגמן באמצעות עורך דינו, משה מובשוביץ, הגיש מספר בקשות במסגרת העתירה. בין היתר, הוגשה בקשה לשנות מועד ההגשה ולאפשר תגובה על החלטות המשטרה. תיק החקירה נסגר בשנת 2012, כשלדעת ארגמן סיבת הסגירה לא הוצגה בצורה ברורה או צודקת.

• תקיפת שוטר: סיבת הסגירה הוחלפה מהאשמה לתקיפה להפרעה בעת מילוי תפקיד.
• הצהרה וחזרה מעובדות מצד השוטר שיכולים להשפיע על המשך החקירה.
• איום והסגת גבול: בחינת הנסיבות ושקלול מחדש של הראיות לא הובילו לתוצאות חדשות.

הדיונים התנהלו על פני מספר שנים, עם התערבות של מספר שופטים בכירים. השופט נועם סולברג, הראשון שבחן את הבקשה, הורה על הגשת תגובה מקדמית מטעם המשטרה. השופטים חנן מלצר, עוזי פוגלמן ועינת ברון טיפלו בדיונים נוספים וציינו כי יש להמתין לאסיפת כל החומרים הדרושים להמשך הטיפול בעתירה.

המערכת המשפטית עסקה בין היתר בסטנדרטים הדרושים לסגירה בתום חוסר ראיות, והתהליך נעשה בהתאם להנחיות פרקליט המדינה. הוסבר כי לאחר הסגירה העותר יכול לערער ולבקש שינוי בעילת הסגירה מול התובע האחראי.

החלטות נוספות בתיק כוללות התייחסות לשינוי המועדים והבקשות להוספת מסמכים מצד שני הצדדים. עורך דין מיטל בוכמן-שינדל ופעל בשם המשיבה כדי לספק את ההשלמות הדרושות מבחינת המשטרה. בעוד הצדדים בדיון ממשיכים להביא את טענותיהם, נותרו ההחלטות המתוכננות קדימה לדון בפרטים נוספים, בטרם יגיעו ההכרעות הסופיות.

במקרה המסוים הזה, בג"ץ שימש כזירה לניהול ויכוח של ממש על צדק בהליכי החקירה ובצורת סגירת התיקים. זהו ציון דרך נוסף בדרכו של ביהמ"ש העליון לקבוע מדיניות ברורה בנושא סגירת תיקים פליליים בעילום שם.