סיכום בג"ץ 5697/15 - Al Aseel Co. ואח' נגד שר הביטחון ואח'

במקרה זה, Al Aseel Co. For Trade, Industry & General Contracting, יחד עם מר אוסאמה מוחמד סעיד נעסאן, עתרו נגד שר הביטחון ומשרד הביטחון. העתירה הוגשה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ (בית משפט גבוה לצדק) וביקשה להוציא צו על תנאי וצו ביניים כנגד המשיבים.

בפניה לבית המשפט, העותרים טענו כי יש לבצע עצירה של צעדים מסוימים שננקטו על ידי משרד הביטחון, אשר השפיעו על הפעילות השוטפת של חברת Al Aseel. הם ביקשו מבית המשפט להורות על עיכוב ביצוע פעולות מסוימות הקשורות לעסקיהם, בטענה כי אלו נעשו באופן שאינו מידתי או מוצדק.

במהלך התיקים, ניתנו מספר החלטות:

• ב-23 באוגוסט 2015, כבוד השופט י' דנציגר, החלט להורות למשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירה עד ל-23 בספטמבר 2015. הוא הדגיש את הצורך בהימנעות מביצוע צעדים בלתי הפיכים עד להחלטה בענין צו הביניים.
• ב-8 בנובמבר 2015, שוב כבוד השופט דנציגר, החליט כי העתירה תועבר לדיון בהרכב שופטים, והוצא צו ביניים זמני המורה למשיבים להימנע מביצוע פעולות מסוימות עם טובין הנוגעים לעתירה עד להכרעה.
• ב-1 ביוני 2016, נקבע על ידי השופט י' דנציגר כי המשיבים יגישו את תשובתם המקדמית לעתירה לא יאוחר מ-6 ביוני 2016, וזאת בעקבות היעדר קביעה קודמת של מועדים להגשה.
• ב-25 ביולי 2016, לאחר עיון בחומר חסוי שהוצג לבית המשפט, בחרו העותרים, בהמלצתם וייעוצם של השופטים מ' נאור, ח' מלצר וד' ברק-ארז, לחזור בהם מהעתירה, ולא ניתנה החלטה בעניין פסיקת הוצאות משפט.

החלטות אלו מלמדות על תהליך מורכב בו נדרש בית המשפט להכריע בנושאים בעלי השלכות רחבות על דרך ניהול העסקים של העותרים נוכח פעולות המדינה. המורכבות המשפטית והעצם הציווי לדון בצעדים העלולים לפגוע בעסקיהם של העותרים היוו מרכז ההכרעות. אף על פי כן, בסופו של תהליך בחרו העותרים לבטל את העתירה, כנראה מתוך הבנה כי נתינת פסק דין בעניין עשויה שלא לשרת את מטרותיהם או אולי בתמורה להבטחה מצד המדינה.

בסיכומו של דבר, אירועים אלו מדגימים את האתגר שבו עומדים מפרסמים בעימות מול המדינה, במיוחד כשמדובר בפעולות שיכולות להיחשב כמקפחות או לא מידתיות. תהליכי הדין הציעו תובנות על האופן בו מתנהל הליך בקשה לצווי בית המשפט העליון בישראל, וכיצד ניתן להתמודד עם מקרים שבהם זקוקים לפתרונות מקדמיים מהירים מצד הרשות השופטת.