תקציר בג"ץ 569/19: פלוני נגד היועץ המשפטי לממשלה ואחרים

בתחילת שנת 2019, הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי אדם המופיע בתיק כ"פלוני" נגד מספר גורמים ממשלתיים, כולל היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הפנים-פרקליטות המדינה. העתירה נועדה לקבל צו על תנאי בתהליך משפטי כלשהו.

ההליך החל בבקשת העותר מהמשיבים להגיש את תגובתם עד אמצע חודש פברואר 2019. תגובת המשיבים הייתה אמורה להתקבל כחלק מהתהליך לבדיקה האם יש מקום למתן הצו הזמני שדרש העותר.

עם תחילת ההתנהלות, המשיבים לא עמדו במועדי הגשת התגובה, והעותר באמצעות עורך דינו, אריה סוכובולסקי, ביקש מבית המשפט רשות להגיש תשובה לתגובתם. בית המשפט קיבל את הבקשה הזאת כמה פעמים תוך כדי הארכת מועדים להגשת תגובות ותשובות, מה שמראה על המשך הדיונים והתהליך המתמשך.

• בתחילת אפריל 2019, התקבלה בקשה להארכת מועד להגשת התגובה מצד העותר, חרף התנגדות המשיבים.
• בחודש מרץ 2019, העותר ביקש גם לעיון חוזר בהחלטה או לעיכוב בהמשך תהליך פלילי כנגד המשיב 3, אך הבקשה נדחתה.

בשלב כלשהו במאי 2019, המצב השתנה והוגשה בקשה למחיקת העתירה מטעם העותר. במחצית מאי, השופט נתן לעותר אפשרות להסביר מדוע לא צריך למחוק את העתירה בשל חוסר מעש, ובסוף חודש זה, התקבלה החלטה שהורתה על מחיקת העתירה לבקשת העותר.

בהמשך לדיונים, אחת ההחלטות המרכזיות הייתה ההתייחסות לשאלת ההוצאות המשפטיות. הרשמת שרית עבדיאן נדרשה לדון בבקשה של המשיב 3 לפסיקת הוצאות, אך בשלבי הדיון, נלקחו בחשבון מספר שיקולים כמו הצורך במחיקת העתירה בשלב מוקדם והפניה של הצדדים להליך, ולכן הוחלט לא לפסוק הוצאות נגד העותר.

המקרה כולו מבהיר את המורכבות שבהתנהלות משפטית כאשר ישנם חייבים מספר גורמים. העיכובים בהגשת תשובות ותגובות, כמו גם בחינת הצורך במחיקת העתירה, מצביעים על כך שהליכי בג"ץ כוללים לא מעט צעדים מנהליים ודיונים מקדמיים לפני הירידה לעומק הנושאים עצמם.

לסיכום, עתירת בג"ץ 569/19 לא הגיעה לשלבי שימועים מפורטים או קבלת החלטות פסק דין בשל תהליך ניהול שלבי הדיון המקדמיים שהובילו למחיקתה. המקרה מדגים את השאלות שמתרחשות במקרים משפטיים ואת הקושי בניהול תיקי בג"ץ בהתחשב בנפשות הפועלות ובמורכבות ניהול התיקים עצמם.