תקציר בג"ץ 5459/17 - פלוני נגד בית הדין הרבני האזורי תל אביב ואח'

סיפור המעשה בתיק זה מתחיל בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב, כאשר אחד המתדיינים הגיש עתירה לבית המשפט העליון נגד סדרת החלטות שקיבל בית הדין הרבני ונגד גורמים נוספים הקשורים במערכת בתי הדין הדתיים. לטענתו של העותר, אופן ניהול ההליכים בבית הדין הרבני היה בלתי הוגן ולא מאוזן, דבר שפגע בצדק שהוא שואף לקבל בהיבטים של סכסוך עם האישה שהייתה בעבר אשתו. המשיבים במקרה זה כוללים את בית הדין הרבני האזורי, ראש אבות בתי הדין זבדיה כהן, היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים ד"ר רפי רכס, ובית הדין הרבני הגדול.

העתירה שבפנינו כוללת גם תלונות על חוסר מיצוי הליכים ובכיוצא בזה טענות על אופן ניהול התהליך על ידי הדיינים בגורמים השונים במערכת בתי הדין הרבניים, כאשר העותר חש כי נגרם לו עוול. בדיון שהתקיים, בית המשפט העלה שאלות כברות לצדדים וניסה להבהיר נקודות שאינן ברורות. כפי שמפורט בהחלטה, ניכר כי העותר לא מיצה את כל האפשרויות המשפטיות שהיו ראויות לדיון במסגרת נציבות תלונות הציבור או בערעור לבית הדין הרבני הגדול.

במהלך הדיונים השונים שנערכו, המקרה נדון בפני מספר דיינים ושופטים בכלל הערכאות – מבית הדין הרבני האזורי בתל אביב, דרך דייני בית הדין הרבני הגדול, ועד הדיון בבית המשפט העליון בפני השופטים נעם הנדל, אורי שהם ודוד מינץ. השופטים ציינו שהמליצו לעותר לפנות לייעוץ משפטי על ידי עורך דין כדי שטענותיו יוצגו בצורה מיטבית.

• נכון להיום, העתירה נדחתה על ידי בית המשפט העליון מהסיבות הבאות:
• העותר לא מיצה את ההליכים בתוך מסגרות בתי הדין הרבניים הרלוונטיות.
• הטענות שהועלו לא הוצגו באופן מפורט ומסמכים תומכים לא צורפו, דבר שקשה להעריך את אמינותן.
• בית המשפט קבע כי לא ניתן לדלג על הערכאות הערעוריות בטרם פנייה לבית המשפט הגבוה לצדק.

עוד עלה כי החומר שהוגש על ידי המשיבים להליך - אכן מראה שהטענות של העותר נדונו לגופן בתוך המסגרות הדתיות ולא נמצאה עילה להתערבות חיצונית מצד בית המשפט העליון.

כפי שעולה מההחלטות הנלוות, בפתק שכתב כבוד השופט ח' מלצר בחלק מהמקרים נתן החלטות לדחות בקשות למתן צווים שונים הנובעים מההליך בסוגיה המדוברת, תוך התייחסות לכך שהעותר נדרש להגיש עתירה מתוקנת כדי לכלול את כל הנתונים והאנשים המעורבים בתיק.

מן הצד השני, השופטת ליאת בנמלך פטרה את העותר מתשלום האגרה, כסיוע לו להגיש את העתירה ברמה הכלכלית.

בסופו של דבר, לאחר השיקול המעמיק וניהול ההליך הארוך בבתי המשפט, העותר לא קיבל את המבוקש כי טענותיו נדחו, אבל פתחו לו דלתות במסגרות בתי הדין הרבניים לערער ולהמשיך לטעון את טענותיו בערכאות המתאימות. פסק הדין בעצמו משמש כהוראת דרך לכלל הצדדים לפעול באמצעות הכלים המשפטיים הנכונים והמעשיים ביותר בזירה שנוגעת לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.