תקציר תיק בג"ץ 5459/17 - פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי תל אביב ואח'

בתיק זה, העותר, הידוע בשם פלוני, פנה לבית המשפט העליון בסדרת עתירות כנגד בית הדין הרבני האזורי בתל אביב וגורמים נוספים, בעקבות הליכים משפטיים שנוהלו בבית הדין הרבני בהקשר לסכסוך משפחתי בינו לבין גרושתו, המשיבה 7, המכונה כאן פלונית.

העותר התמודד עם החלטות בדיונים שהתקיימו בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב ובבית הדין הרבני הגדול, והרגיש כי ההליכים בבית הדין אינם מנוהלים בצורה הוגנת ומוטים לרעתו. במסגרת העתירות שהוגשו, ביקש העותר להוצאת צו על-תנאי וצו ביניים שיחייבו את בתי הדין האמורים לפעול באופן מסוים.

במהלך הדיונים בבית המשפט העליון, נדונו לא רק ההליכים עצמם אלא גם ההיבט של תלונות הציבור על השופטים ודיינים, שכן העותר טען כי צפיפות מקרים דומה בבתי הדין הרבניים מעידה על התנהלות לקויה. למרות זאת, בדיונים נמצא כי רוב טענות העותר על הפעילות של בתי הדין לא הוכחו ואין בסיס ברור להתערבות בית המשפט העליון בניהול ההליך מצד בית הדין הרבני.

• בדיון הראשון שנערך, כבוד השופט ח' מלצר דחה את הבקשה למתן צו ביניים, ונתן הנחיות לעותר להגיש עתירה מתוקנת שתכלול את פלונית כמשיבה נוספת.
• בדיון מאוחר יותר, השופט נ' הנדל, יחד עם השופטים א' שהם וד' מינץ, הפנה את העותר לצורך לנקוט בהליכים במוסדות המתאימים לפני שבית המשפט העליון יוכל להתערב.
• נקבע שהעתירה לוקה באי-מיצוי הליכים, כלומר, העותר לא הראה שפנה להליכי ערעור בפני הערכאות האפשריות של בית הדין הרבני הגדול או גופים אחרים המוסמכים לדון בנושאים כאלה.
• המשיבים מצאו כי טענותיו של העותר נשמעו בבית הדין הרבני ואף נשקלו לגופן.

בסופו של דבר, הבג"ץ דחה את העתירה ללא צו להוצאות. ההחלטות שנקבעו לכל אורך הדרך עוררו אצל העותר תחושת אי-צדק, אך בתי המשפט העירו כי הוא צריך לקבל ייעוץ משפטי מתאים ולהגביר את הניסיון למצות את ההליכים בערכאות אחרות לפני חזרה לבג"ץ.

בתיק זה ניכרת המורכבות הרגשית והמשפטית שמתעוררות במקרים של דיונים בבתי הדין הרבניים, במיוחד כאשר מדובר בסכסוכים משפחתיים מתמשכים. הבג"ץ במקרים אלו נזהר שלא להוות ערכאת ערעור רגילה, ומשתמש בסמכותו בעיקר כדי לוודא שההחלטות שנעשו אינן יוצאות מגדר הסמכות או שנעשו בהן חריגות קיצוניות.