דיון בג"ץ 5141/16 ו-5506/16: הרחבת הדיון בבקשות למניעת הריסת מבנים

בדיונים שכללו את בג"ץ 5141/16 ובג"ץ 5506/16, עמדו בפני בית המשפט העליון שתי עתירות מרכזיות שהגישו משפחת מחאמרה וחברים נוספים מהמוקד להגנת הפרט. העתירות נוגעו להחלטת מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית להרוס קומות במבנים שקשורים למתקפה שאירעה במתחם הקניות 'שרונה' בתל אביב ב-8.6.2016, בה נהרגו ארבעה ישראלים ונפצעו רבים נוספים.

העתירות הוגשו בשתי ישיבות: בבג"ץ 5141/16 הוגשו על ידי מוחמד ואבראהים מוסא מחאמרה והמוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר, ובבג"ץ 5506/16 הוגשו על ידי אחמד מוסא מחאמרה ובני משפחתו האחרים, בסיוע המוקד להגנת הפרט.

בקשות העותרים והמרכז להגנת הפרט

העותרים ביקשו צו על תנאי וכן צו ביניים כנגד ההחלטות להרוס את הקומות השונות שנטען כי שייכות לבני משפחתם המורחבת. הם טענו כי ההריסה לא תצמצם את הסיכון, ובמיוחד אין בה להשפיע על האנשים שהיו מעורבים באירוע עצמו. העתירות נועדו להגן על זכויות האדם של המשפחות שביקשו למנוע את צעדי הענישה הקולקטיבית.

תגובת המדינה

המדינה, מצידה, מיוצגת על ידי מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית והיועצים המשפטיים, ביקשה להמשיך בצעדי ההריסה כהרתעה לכאורה מפני פיגועים נוספים והעבירה מסר שלפיו הריסת המבנים הכרחית כהרתעה כלפי טרוריסטים פוטנציאליים.

בטיעוניו, הציג עו"ד אבישי קראוס את החשיבות הביטחונית הקיימת בצעדים המוצעים, אך כפי שהובהר על ידי השופטים, דרושה בחינה יותר מדוקדקת של ההשלכות והפגיעה בחפים מפשע כנגד ההשפעות ההרתעתיות האפשריות.

המלצות והחלטות בית המשפט

בהתאם להצעת בית המשפט, התקבלה הסכמת הצדדים לעבור על חומרי החקירה ולבחון מחדש את ההחלטות. ההסכמה הייתה כי הדיון הסופי יתקיים תוך הבאת ראיות נוספות עד ל-17.7.2016. במהלך דיון זה, נשמע כי המשיבים יתבקשו להגיש התייחסות להמלצות שבינתיים: להסתפק בהריסת הקומה השלישית בלבד ולהימנע מהריסת הקומות התחתונות.

תוצאה סופית ופסק דין

בדיון שהתרחש ב-24.7.2016, הוחלט, על דעת כל השופטים, להוריד את עוצמת ההריסה שתוכננה מלכתחילה, ולקבל את ההמלצה להרוס את הקומה השלישית בלבד ולא את הקומות האחרות. פסק הדין הציג בפני הצדדים את החשיבות בשמירה על זכויות האדם הבסיסיות, לצד הצורך בהבטחת ביטחון הציבור. פסק הדין נמסר ביום 24.7.2016, תוך שהוא מסכם את הצורך באיזון מדוקדק בין ענישה למשפחות המעורבות לכאורה, לבין זכות המדינה לשמור על ביטחונה וביטחון אזרחיה.