תקציר עתירת בג"ץ 490/15 - אימן טביה נ' משטרת ישראל

הסיפור המתואר בתיק זה הוא עתירה של אימן טביה נגד משטרת ישראל ובמקרים מסוימים גם נגד מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון. אימן טביה, תושב האזור, נתקל בבעיות כניסה לשטחי מדינת ישראל בעקבות החלטות של הגורמים המוסמכים שסירבו לאשר לו היתר כניסה. העתירה נוגעת לעניין ההגבלות של כניסתם של תושבי האזור לישראל ולנהלים הנוגעים לכך.

לטענת העותר, נאסר עליו להיכנס לישראל בשל "מידע מודיעיני" אשר קושר אותו לעבירות שקשורות לשהייה בלתי חוקית ועבירות רכוש, אך הוא עצמו טוען כי הוא שומר חוק ואין לו עבר פלילי אשר ימנע ממנו כניסה לישראל. דבר זה מכביד עליו במיוחד מאחר והמניעה משפיעה על יכולתו לפרנס את משפחתו. בנוסף, העותר הוסיף כי הנהלים שמכוחם מוטלת המניעה לכניסתם של תושבי האזור אינם ידועים ואינם מפורסמים כשורה.

בפני בית המשפט העליון, העותר ביקש מבית המשפט להורות על הסרת המניעה והוסיף כי נהלי המשטרה אינם שקופים וכי תושבי האזור לא מקבלים הודעה ברורה אודות סיבת ההגבלה.

במסגרת הדיונים שהתקיימו בבית המשפט, תיקף העותר את בקשתו על ידי טענות שאינו מבין מדוע הוא מנוע מהעבודה ומהפרנסה ויש לאפשר לו לעבוד ולפרנס את בני משפחתו. עם זאת, בית המשפט העליון החליט לדחות את העתירה על הסף. אחת מהסיבות העיקריות לדחייה הייתה שהעותר לא הגיש מספיק ראיות כדי לתמוך בטענותיו ולידץ את המניעה, וכן צויין כי קיימת מסגרת משפטית מתאימה יותר לדיון בטענותיו - בית המשפט לעניינים מינהליים מכוח חוק הבג"ץ.

בנושא האגרה, העותר ביקש פטור מתשלום האגרה בשל קשייו הכלכליים. בקשתו הראשונית נדחתה אך הסכום הופחת לסך של 1,000 ש"ח. בצורה זו נחוייב לשלם את האגרה בסכום זה על מנת להמשיך את ההליך. היה צריך גם להסדיר את תשלום האגרה במועד שנקבע, אך לאחר מכן העותר ביקש להאריך את המועד לתשלום וקיבל אישור לכך. למרבה הצער, לאור אי-תשלום האגרה במועד, ההליך נעמד בפני מחיקתו על ידי בית המשפט.

בסופו של דבר, העתירה נדחתה על ידי בית המשפט, ובכך לא הושג שינוי במצבו של העותר. לא נתבקשה השבת האגרה ששולמה.

מסקנת בית המשפט הייתה כי למרות הטענות שהוצגו, על העותר לחפש סעד במסגרת אחרת, שכן הבאת הראיות הייתה חסרה והתיק לא היה בנוי להמשך תהליכים במערכת הבג"ץ. השופט ציין כי המידע לגבי נהלי המשטרה חשוד אמנם, אבל תהליך זה חייב להיות מוסדר במערכת בתי המשפט המנהלתיים ולא בבית המשפט העליון.

סיום התיק כלל פניה אופטימית שהמעשה נבדק וכי יש לעותר דרכי משפט וקווים מנחים לפנות לבתי המשפט המתאימים לבעיות מסוג זה בעתיד.