תקציר על המאבק המשפטי בשני תיקים בג"ץ 3166/14 ו-4857/14

הסיפור המשפטי שלנו מתחיל עם שתי עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. שני התיקים מתמודדים עם שאלות מהותיות בניהול הממשלה ובחירת הכנסת. תיק אחד נוגע לתיקון פרוטוקול ותיק אחר נוגע לחוקיות תיקוני חקיקה המשפיעים על תהליך של בחירות לכנסת.

המבקש הראשון, יהודה גוטמן, פנה לבית המשפט בבג"ץ 3166/14, עליו התבקש תיקון לפרוטוקול הישיבה מיום 28.12.2014. לאחר בדיקה נמצא כי לא היה כל התנגדות מצד אף אחד מהמשתתפים, והבקשה אושרה לשביעות רצונו של העותר.

התיק השני, בג"ץ 4857/14, הוגש על ידי אליהו דוד משולמי והוא מתמקד בשתי סוגיות חקיקה מרכזיות – חוק-יסוד: הממשלה וחוק הבחירות לכנסת, שניהם עברו תיקונים שנתפסו על ידי העותר כבלתי תקינים במהלכם. משולמי טען על אי סדרים בצורה בה התקבלו החוקים, הכוללים העלאת אחוז החסימה ושינויים בתהליך הבעת אי אמון בממשלה.

תיקוני החקיקה נבעו משתי הצעות חוק נפרדות שבסופו של דבר אוחדו בשל יעדיהן הדומים: הגברת המשילות והעלאת אחוז החסימה. טענתו של העותר היא כי התהליכים הללו לוו בלחצים פוליטיים וזכו לאישור בצורה שלא נראתה ראויה.

בית המשפט העליון, בראשות השופט א' רובינשטיין, בחן את העתירה נגד חוקי היסוד וההגדרות שנקבעו במסגרת הבעת אי אמון בממשלה. הדיון בעניין זה חובר עם תיק נוסף, בג"ץ 3166/14, לתמורה שבכוחה להבין את הקשר שבין חוקי הממשל לשינויי הבחירות.

• ב-19.10.2014 נדחתה בקשת העותר לצו ביניים.
• בית המשפט דרש מהמשיבים לספק תגובה מפורטת לעתירה בתוך 45 יום.

בין המסמכים ישנן גם החלטות טכניות הנוגעות לניהול הליך המשפט, כגון בקשה לפטור מאגרה שהוגשה בבג"ץ 4857/14. למרות שהבקשה הייתה חסרת תמיכה מספקת בתנאים מתאימים, החליט בית המשפט הקלות לעותר על ידי הקטנת האגרה לסכום של 1,000 שקלים בלבד, תשלום שיידרש בתוך 14 ימים.

במהלך ההתדיינות על תיקון פרוטוקול בבג"ץ 3166/14, התקבל לבסוף תאריך החלטה לצורך השגת מטרה זו ב-3.3.2015. בעוד שבתיק של בג"ץ 4857/14 נדונו מחלוקות יותר תחוקתיות ומערכתיות בנוגע לחוקים חדשים והשפעתם האפשרית על המערכת הפוליטית של מדינת ישראל.

לסיכום, תיקים אלה מדגישים את המורכבות בהגדרת חוקים במדינה דמוקרטית כמו ישראל, כאשר כל שינוי בחוקי המשחק הפוליטיים עובר פרשנות וביקורת משפטית מעמיקה. ההליכים האלו הם ביטוי לחשיבות של מערכת משפטית עצמאית בהגנה על ערכי הדמוקרטיה.