תקציר תיק בג"ץ 4857/14 - אליהו דוד משולמי נגד הכנסת וראש הממשלה

בתיק זה נדונה עתירתו של אליהו דוד משולמי נגד שתי מראשות עיקריות - הכנסת וראש הממשלה, מר בנימין נתניהו. מדובר במקרה שבו העותר עצמו ייצג את עצמו בבית המשפט, תוך שהוא מאתגר תיקוני חקיקה מסוימים אשר נטען כי הם פגעו באופן בלתי ראוי בהליך הדמוקרטי ובמנגנוני השלטון.

העתירה עסקה בשלושה נדבכים עיקריים: אי תקינות בהליך חקיקת חוקים, אי סבירות במנגנון להבעת אי אמון בממשלה, ושימוש פסול בנושא העלאת אחוז החסימה לכנסת. לטענתו של משולמי, התיקונים נעשו מתוך מניעים פוליטיים והופעלו לחצים כבדים מצד הקואליציה, שהשפיעו על התהליך הדמוקרטי.

• חוק-יסוד: הממשלה (תיקון) - מתמקד בחיזוק המשילות ושינוי במנגנוני הבעת האי אמון.
• חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 62) - עוסק בהעלאת אחוז החסימה לרשימות המתמודדות בבחירות.

בית המשפט העליון בהרכבו כלל את הנשיא (בדימ') א' גרוניס ונשיאת העליון מ' נאור בין היתר. המקרה נדון מספר פעמים, ובאחת מהן נתבקשו המשיבים להשיב תוך 45 יום. נעשה ניסיון לשלב חלק מהדיונים עם עתירה אחרת (בג"ץ 3166/14), בשל הדימיון בתוכנן.

בקשה נוספת שהוגשה מצד משולמי נגעה לפטור מאגרה עבור הגשת העתירה. בהחלטתו של כבוד הרשם גיא שני צוין שהבקשה לא הייתה מפורטת ונעדרת תצהיר תומך, ולכן התקבלה החלטה להפחית את האגרה לסכום של 1,000 ₪ במקום מתן פטור מלא.

בפסק דין מיום 19 באוקטובר 2014, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה לצו ביניים, אך הוא קיבל חלק מהטענות וביטל חלק מהתיקונים לחוקי היסוד, ובמיוחד בנושא העלאת אחוז החסימה, נושא אשר נדון עד לקיום דיונים נוספים בעניינו בעתירה המקבילה.

בסיכומו של דבר, התיק הזה מצביע על הקשיים והאתגרים שבפניהם עומד הציבור כאשר הוא מציב שאלות כלפי רפורמות חוקתיות שנעשו בתהליך שנוי במחלוקת. באמצעות הפניה לבית המשפט העליון, הבהיר משולמי שהתחזקות המשילות והעלאת אחוז החסימה עלולות לפגוע בצורה משמעותית בהליך הדמוקרטי בישראל.