תקציר בקשה לבג"ץ - מחאמיד מוחמד נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים

תיק זה עוסק בעתירתו של מוחמד מחאמיד, אשר הוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק בירושלים. העותר, אשר היה מעורב בפרשה פלילית, ביקש מבית המשפט לחייב את הפרקליטות להגיש כתב אישום כנגד פלוני, שלכאורה היה מעורב במקרה רצח אשר בו היה מעורב גם אחיו של העותר.

במקרה זה, פרקליטות מחוז חיפה החליטה שלא להגיש כתב אישום נגד החשוד השני (פלוני) על אף שקיימת חקירה פלילית מתנהלת. על רקע זה, משפחת המנוח טוענת להימנעות לא מוצדקת מהגשת כתב אישום נגד חשוד נוסף במקרה, ומתלוננים על העדר התייחסות מספקת לצדק עבור הנפגעים.

הצדדים המעורבים בפרשה

• העותר: מוחמד מחאמיד, שקרובו נפגע בפרשה.
• המשיב 1: היועץ המשפטי לממשלה, עליו הוטלה המשימה לבחון את העתירה.
• המשיב 2: פרקליטות המדינה, האמונה על ניהול התיק.
• המשיב 3: פרקליטות מחוז חיפה, שקיבלה את ההחלטה לא להגיש כתב אישום נגד החשוד השני.
• המשיב 4: פלוני, החשוד השני באירוע הרצח המדובר.

ההתפתחויות המשפטיות בדיון

בית המשפט נדרש להחלטה אם יש או אין זכות למתלונן בעבירות הפליליות לערר על ההחלטה לא להעמיד לדין את חשוד נוסף. הדיון המרכזי נערך ב-18 ביולי 2022, שבו נדונה השאלה המשפטית החשובה האם כתוצאה מהחלטת הפרקליטות עולה פגיעה בזכויות העותר למיצוי ההליך הפלילי עד תומו.

התיק נדון בפני הרכב של שלושה שופטים: השופט י' אלרון, השופטת ע' ברון, והנשיאה א' חיות. השופט י' אלרון היה אמון על כתיבת פסק הדין, שבו הוכרע שאין למתלונן זכות לערר במקרה הזה.

החלטות בית המשפט והשלכות העתירה

בפסק דינו, בית המשפט העליון קבע כי אין למתלונן עילה מספקת לערער על החלטת הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום נגד החשוד פלוני. ההחלטה עוררה דיון על תפקידו של ההליך הפלילי והאם על הפרקליטות לקחת בחשבון רק את סיכויי ההרשעה או שגם את זכויות הקורבן לראות צדק נעשה.

ההחלטה הנוכחית מבהירה את תחום הסמכות של הפרקליטות בזכותם להחליט אם להגיש כתבי אישום, תוך שמירה על שיקול דעת מקצועי וללא התערבות צדדים שלישיים שאינם מעורבים ישירות בהליכים המשפטיים עצמם.

בעתירה זו, קוים מהלך השקול בין זכויות המתלונן והחשוד ושאר המעורבים בפרשה. אף על פי שתחושת הצדק עבור העותר לא התגשמה באופן מוחלט, בית המשפט הגדיר את המסגרת החוקתית הדרושה להמשך הליכי משפט בעתיד.