פסיקה בתיק בג"ץ 47/18: אבו טאעה זוהור וחמאדה חמידאן נגד מדינת ישראל - משרד הפנים והוועדה ההומניטארית

תיק זה עוסק בעתירה שהוגשה על ידי שני אנשים, אבו טאעה זוהור וחמאדה חמידאן, כנגד מדינת ישראל - משרד הפנים והוועדה ההומניטארית. המקרה זכה לטיפול בבית המשפט העליון בפני הרשמת ליאת בנמלך והשופט א' שהם.

העותרים ביקשו מבית המשפט להורות על מתן צו על תנאי וצו ביניים שיסייע להם במצבם המשפטי. באופן ספציפי, הם רצו למנוע את הרחקתו של חמאדה חמידאן מישראל עד שתוכרע שאלת מעמדם הסופית. כדי להבטיח את המשך הטיפול בעתירתם, נדרש מהם תשלום אגרה כפי שנדרש בכל תיק משפטי, אך נושא זה התברר כמכשול משמעותי עבורם לאורך כל ההליך.

השתלשלות ההליך המשפטי

• בתחילה, עורך דינם של העותרים, אדיסו מקונן, הגיש את בקשתם בשנת 2018 לצעד חירום שימנע את הרחקת חמאדה חמידאן מישראל, כאשר חמאדה אינו מחזיק במעמד חוקי. בית המשפט נתן צו ארעי שהתיר לחמאדה להישאר במדינה עד להחלטה סופית בבקשתם.
• לאחר מכן, התגלה כי העותרים לא שילמו את האגרה הנדרשת לבית המשפט. הם הגישו בקשה לפטור מאגרה בטענה למצב כלכלי קשה, אך בקשתם נדחתה כי לא תמכו אותה במסמכים כלכליים מהותיים שתאמו את טיעוניהם.
• הרשמת ליאת בנמלך העניקה לעותרים מספר הארכות זמן כדי לשלם את האגרה. בפעם הראשונה, הם קיבלו ארכה להגיע להסדר עד ל-25 במרץ 2018, אך לא עשו כן.
• עקב אי תמורת האגרה המתמשכת, העותרים הועמדו שוב בלחץ לשלם עד 17 ביוני 2018. הם לא הצליחו לשלם בזמן, אך בניסיון נוסף הפעם הודיעו כי הם עומדים על עתירתם ומקווים שהיא תיבחן למרות היעדר אפשרות להעביר את האגרה.
• לטענת המשיבים (משרד הפנים והוועדה ההומניטארית), העתירה לא תתפתח לכדי החלטה משפטית שכל כך ייחלו לה העותרים, ולכן הם ביקשו לדחות את העתירה על הסף ככל והאגרה לא תשולם.
• בסופו של דבר, ההליך נמחק ב-16 בספטמבר 2018 בשל כישלונם החוזר ונשנה של העותרים לקיים את התנאים הכלכליים הנדרשים להמשך תהליך משפטי זה.

סיפור זה מאיר את החשיבות של הגשת תביעות באופן תקין מבחינת כל הדרישות הפורמליות שכלולות בהן התקנות המשפטיות כמו תשלום אגרה, אשר יכול לשמש כמכשול משמעותי בדרך למימוש זכויותיהם של הפונים לבית המשפט. העותרים סבלו ממעמסה כלכלית שמנעה את זכאותם להמשך ההליך, וכך לא זכו להחלטה שעלולה הייתה להועיל להם במצבם.